בחירות משמעותיות צפויות מחר (שלישי) באיגוד העובדים הסוציאליים. צפרא דוויק, יו״רית האיגוד המכהנת, תנסה לשמור על תפקידה, כשמולה ניצבת ענבל חרמוני, המועמדת מטעם תנועת 'עתידנו', שמבטיחה להוביל שינוי באיגוד ולהוביל מאבק רציני ודמוקרטי להישגים. במקביל, עשרות מפעילות 'עתידנו' מתמודדות במחוזות השונים על ייצוג בוועידת האיגוד.

אין כמעט מי שיחלקו על כך שהעובדות הסוציאליות סובלות משכר בלתי סביר ומעומס בלתי אפשרי. שתי המתמודדות על ראשות האיגוד מבטיחות לפעול להעלאת השכר ולהשגת תקנים נוספים שיפחיתו את העומס. אך השתיים חלוקות באופן יסודי ביחס לעומק השינוי הנדרש ולאסטרטגיה שנדרשת להשגת המטרות. בצדק רב תוארה ההתמודדות בין השתיים באתר החדשות 'דבר ראשון' כהכרעה "בין שתי מועמדות שמציגות גישות הפוכות לחלוטין לטיפול במשבר ממנו סובל הענף".

"הכוח להעלות את השכר"

סיסמתה של דוויק כעת היא "צפרא: הכוח להעלות את השכר". באיזה כוח מדובר והיכן היה בשנים האחרונות?

בסרטון הסברה שפירסמה, דוויק מסבירה שהישגי שכר הם שאלה של מיומנות במשא ומתן מול משרד האוצר, ושל יכולת להסתייע במומחים ולגייס לובי של ח״כים. לטענתה, העובדים הסוציאליים "זוכים לתמיכה רבה הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה" — כאילו אין מאחורי פקידי האוצר ממשלה שאחראית למדיניות ניאו־ליברלית, אנטי־חברתית, שפוגעת בשירותי הרווחה ובעובדים והעובדות הסוציאליים.

דוויק מכנה כ"שותפינו לדרך" לא רק את הסתדרות העובדים, שאכן צריכה ויכולה להתגייס לתמיכה בעו״סיות, אלא גם את השלטון המקומי ומשרדי הרווחה והבריאות, שהם המעבידים של רוב העובדות והעובדים הסוציאליים. רק באחרונה התנער משרד הבריאות מיישום הסכם צו ההרחבה, שנכנס לתוקף במרץ 2017 ואמור להשוות את מרבית תנאי עבודתן של העו״ס ברשויות המקומיות ובשירותים שהופרטו לידי עמותות לתנאים במגזר הציבורי.

לאורך הסרטון, דוויק אינה מזכירה ולו במילה את הצורך ברתימת 12,000 חברות וחברי האיגוד, ועוד אלפי עובדות סוציאליות שאינן מאוגדות, לטובת המאבק. השיא שניתן להגיע אליו במאבק מבחינתה הוא במישור המשפטי: "אם נידרש להביא את המאבק לפתחו של בית המשפט, נעשה זאת וננצח".

מאבק עיקש ודמוקרטי

במצע הבחירות שפירסמו חרמוני ו'עתידנו' הן מבטיחות שהאיגוד בראשות חרמוני יפעל למען כלל העובדות והעובדים הסוציאליים "תוך מאבק עיקש וללא פשרות, בצורה דמוקרטית, סולידרית ומלוכדת". חרמוני מסבירה כי "עד שלא נוביל מאבק, דברים לא ישתנו", ומדגישה שזוהי טעות להניח שבאמצעות "משא ומתן יפה" ניתן לחלץ הישגים משמעותיים מממשלות שמפריטות ומייבשות את שירותי הרווחה והבריאות, ופוגעות בעובדים.

"אנחנו חייבות להיות יותר לוחמניות. יש לנו איזו נטייה להוריד את הראש והיא צריכה להיפסק", מוסיפה חרמוני, ומזהירה שההסתמכות על תמיכה אישית מפרסונה פוליטית כזו או אחרת היא משענת קנה רצוץ, ושבסיס הכוח האמיתי הוא בפעולה מאוחדת ועוצמתית של 12,000 חברות וחברי האיגוד, כשהן שובתות יחד, מפגינות, חוסמות כבישים, מגייסות את דעת הקהל לטובתן ומפעילות לחץ כלכלי וציבורי על המעבידים והמערכת הפוליטית.

דוויק חסמה שינוי

תנועת 'עתידנו' הגדילה את כוחה באיגוד בבחירות לפני חמש שנים, וגם שתי עובדות סוציאליות פעילות מאבק סוציאליסטי הגיעו להישג בבחירות ושימשו כנציגות בוועידת האיגוד.

לאורך השנים, פעילות ופעילי עתידנו, לרבות חרמוני וכן פעילות מאבק סוציאליסטי, העלו יוזמות עצמאיות וקראו תיגר על הקו השמרני ואף הביורוקרטי שהובילה היו״רית המכהנת. בין היוזמות השונות ניתן למנות הפגנות בדרישה לשיפור השכר והתנאים, אסיפות של חברות וחברי האיגוד (כפי שיזמה לדוגמה עו״סית חברת מאבק סוציאליסטי במחוז דרום) וגם הצעות לרפורמות דמוקרטיות בתקנון ובמבנה האיגוד, כך שכוח ההשפעה באיגוד יועבר לעובדות מהשורה ולנציגותיהן הישירות בוועידת האיגוד.

דוויק לא רק עמדה מנגד אלא אף התנגדה ליוזמות שונות ופעלה לטרפודן. היא צפויה להתמיד בקו אותו נקטה בחמש השנים האחרונות.

אם יש הסכם לא ממומש, נדרשת שביתה

ההישג המרכזי של האיגוד בחמש השנים האחרונות הוא חתימת צו ההרחבה. ב'דבר ראשון' זקפו שלא בצדק את ההישג לפעילותה של דוויק.

מדובר בדרישה שהעלו במקור פעילות 'עתידנו' בעקביות במשך עשור, ובזכותן זו נהפכה לדרישה מרכזית במאבק הלוחמני של 2011, כשראשי האיגוד וההסתדרות אז ראו בדרישה חלום רחוק. אלא שפעילות 'עתידנו' וידאו שהנושא יישאר על סדר היום, כולל בדרישה פומבית מיו״ר ההסתדרות לפעול בעניין במסגרת מאבק עובדי הקבלן ב־2015 — אז השיגה לבסוף ההסתדרות התחייבות לצו ההרחבה.

לא הגישה הפשרנית של דוויק הביאה את ההישג אלא ההעזה, הנחישות והעקביות של פעילות 'עתידנו'. עם זאת, כאמור, גם כיום צו ההרחבה לא מיושם במלואו. חרמוני מציינת כי "הגישה שלי אומרת אפס סובלנות. אם אפשר לשבות בסולידריות עם עובדי טבע אפשר גם לשבות בסולידריות עם העו״סיות... [אם] יש כבר הסכם והוא לא ממומש, מצידי העובדים יהיו בשביתה".

חשוב לציין, שגם הדרישה לצו הרחבה אינה מספיקה כשלעצמה, ומבחינת הבטחת תנאי העבודה ורמת שירותי הרווחה לטווח ארוך הכרחי להיאבק לביטול כולל של "מיקור החוץ" של שירותי הרווחה ולהעסקה ישירה של העו״ס, כפי שדורשות חרמוני ופעילות 'עתידנו'.