בימים 24–25 בפברואר התכנסה ועידה מיוחדת של האיגוד לדיון בשינויי תקנון. הוועידה התקיימה כשרק לפני מספר חודשים הודיע יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן שלא יאפשר לאיגוד להיאבק על דרישות משלו לאחר סיום תקופת ההסכם הקיבוצי האחרון, ושהאיגוד יוכפף להסכמי השכר הכלליים במגזר הציבורי. מזכירות האיגוד התנגדה בצדק להחלטה הבלתי דמוקרטית והחליטה לנסות להביא לשינויה. זוהי התזכורת האחרונה לאופן שבו מבנה ותקנון בלתי דמוקרטיים — במקרה זה של ההסתדרות — משפיעים ישירות על האפשרות להביא לשינוי בתנאי העבודה והשכר.

הרצון לראות שינוי משמעותי בהתנהלות האיגוד צמח בסוף המאבק של 2011, כשהסכם נחתם למעשה מעל לראשי חברות וחברי האיגוד, תוך התעלמות בוטה של יו״ר ההסתדרות דאז, עופר עיני, ויו״ר האיגוד דאז, איציק פרי, מקולות המחאה שעלו מעובדות ועובדים מהשורה נגד ההסכם המתגבש. תקנון האיגוד נתן למעשה לגיטימציה פורמלית להתעלמות מהקולות. גם הניסיון לאחר המאבק להדיח את יו״ר האיגוד פרי ולהביא לבחירות חדשות למוסדות האיגוד, עוכב משמעותית, בין השאר גם מפני שברמה הפורמלית המנגנונים להדחת ולהחלפת יו״ר האיגוד במידת הצורך אינם דמוקרטיים.

העיכוב הביורוקרטי הביא להתשה וייאוש של רבות מהעובדות, שזעמו בסוף המאבק וביקשו לראות שינוי. עם זאת, תקנון הוא לא הכול — בסופו של דבר, כתוצאה מהלחץ מהשטח פרי התפטר והבחירות הוקדמו. למרבה הצער, ניהול הבחירות הופרט למיקור־חוץ וההליך הדמוקרטי הופקר. אך בבחירות לוועידה נבחרו גם לא מעט נציגות ונציגים חדשים, שרבים מהם ביקשו להביא לשינויים בהתנהלות ובתקנון האיגוד. יו״ר האיגוד החדשה צפרא דוויק הציעה לרכז את הצעות השינוי בוועידה אחת ולהפקיד את התהליך בידי ועדת התקנון של האיגוד.

דמוקרטיה בערבון מוגבל

במשך חודשים ארוכים דנה ועדת התקנון בעשרות רבות של הצעות החלטה שנשלחו אליה בעיקר על־ידי נציגות ונציגי הוועידה. בכינוס הוועידה הציגה ועדת התקנון כ־70 הצעות החלטה שהועלו להצבעה מטעמה. אלא שבניגוד לשאיפות שהובילו לתהליך, מרבית ההצעות שהציגה אותה ועדה, למעט מספר הצעות בעלות אופי טכני ולא מהותי, היו בשורה התחתונה ניסיון להפוך את האיגוד לריכוזי יותר ודמוקרטי פחות. אם לא די בכך, הוועדה לקחה לעצמה את הסמכות, שלא לאפשר כלל הצבעה על כ־85 הצעות לשינויים מהותיים בהתנהלות האיגוד שנשלחו אליה וזאת בתירוצים שונים.

הוועדה איפשרה להעלות אך ורק 6 הצעות "פרטיות" ובהן: הקמת תא שייצג את העו״ס מתחום הזיקנה, שאושרה; התניית זכות ההצבעה של יו״רים של תאים מקצועיים במרכז האיגוד בכך שהתאים בראשם הם עומדים יקיימו ישיבות סדירות בהשתתפות עובדים — הצעה שאושרה גם היא; וכן הצעה שצוות המשא־ומתן של האיגוד ייבחר על־ידי ועידת האיגוד — הצעה שלא זכתה לרוב.

בין 85 ההצעות שנאסר להצביע עליהן היתה הצעה חשובה לפיה חתימת הסכם קיבוצי חדש תהיה כפופה לאישור בהצבעה דמוקרטית של נציגות ונציגי ועידת האיגוד, שיתכנסו לאסיפות מיוחדות במחוזותיהם טרם חתימתו. כיום רק מרכז האיגוד אחראי על כך. גם הצעה מינימלית (ולא מספקת) שהעלו חלק מהנציגים לפיה בחירות למוסדות האיגוד יתקיימו אחת לארבע שנים במקום חמש נאסרה להצבעה, וכך גם הצעה להפוך את יו״רי המחוזות לתפקיד נבחר ולא ממונה.

אפילו הצעה מינורית, שמחייבת את כינוס ועידת האיגוד לפחות פעמיים בשנה, נחסמה ולא הובאה להצבעה. כיום התקנון מחייב את כינוס הוועידה רק פעם אחת בשנה.

באופן מגוכח, ועדת התקנון לא איפשרה אפילו להעלות הצעת החלטה לשינוי שמו של האיגוד ל"איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים", כך שייתן ביטוי גם לרוב הנשי באיגוד ובמקצוע.

על סדר היום: יותר ריכוזיות פחות דמוקרטיה

בקרב ההצעות שהובאו להצבעה מטעם ועדת התקנון היו גם מספר קטן של הצעות חיוביות, אך לא בסוגיות המהותיות שקשורות להתנהלות האיגוד. כך למשל הובאו ואושרו הצעות להקמת תאים חדשים לעו״ס המתפקדים כחוקרי ילדים ולהקמת ועדה נפרדת לטיפול בנושא האלימות כלפי העו״ס. אולם למעשה, רוב ההצעות שהציגה ועדת התקנון היו להפיכת האיגוד לריכוזי יותר ודמוקרטי פחות.

אחת ההצעות שרצתה ועדת התקנון להעלות נועדה לבטל את הסמכות של ועידת האיגוד להדיח את יו״ר האיגוד. לפי התקנון כיום, הדחת יו״ר איגוד מחייבת רוב (דרקוני) של 2/3 ובלבד שלפחות חצי מצירי הוועידה נוכחים באותה פגישה. ועדת התקנון לא הציעה מנגנון דמוקרטי יותר, אלא ההפך — אולם בעקבות התנגדויות היא החליטה ברגע האחרון למשוך את הצעתה. ‬בנוסף היא הציעה לבטל את סמכות מרכז האיגוד לכנס ועידה ארצית לצורך הצבעת אי־אמון ביו״ר האיגוד — הצעה שבאופן מצער זכתה לתמיכה של 35 קולות מול 32 מתנגדים, אך עם זאת לא אושרה, שכן מדובר בפחות מהרוב הדרוש לשינוי תקנון.

הוועדה נימקה הצעות אלו בכך שהוועידה כיום אינה המוסד שבוחר את תפקיד היו״ר, שנבחר על־ידי כלל חברות וחברי האיגוד, ולכן היא לא יכולה להדיח אותו. מדובר בתירוץ ציני. אותה ועדת תקנון עצמה הציעה לצמצם גם את האפשרות של חברות וחברי האיגוד להביא להדחת היו״ר והוועידה וללכת לבחירות חדשות. כיום, ‫לצורך פיזור מוסדות האיגוד והקדמת הבחירות, התקנון מחייב איסוף חתימות של רוב עצום של 2/3 מתוך יותר מ־10,000 חברי וחברות האיגוד. גם כך מדובר בסעיף המאפשר רשמית להנהגה שאיבדה את המנדט הדמוקרטי בפועל להמשיך ולהישאר בתפקידה, אך ועדת התקנון הציעה להקשות ולהגביל את איסוף החתימות תוך 3 חודשים בלבד.

מדובר בניסיון להחליש את כוחם של חברות וחברי האיגוד מהשורה ונציגיהם הישירים בוועידה, לשלוט באיגוד שאמור לייצג אותם ולמצב את היו״ר כמי שניצב מעל מוסדות האיגוד ואינו כפוף לסמכותם, להחלטותיהם ולמעשה משוחרר מכל פיקוח של ממש מצדם. המצב הרצוי הוא שיו״ר האיגוד תיבחר על־ידי הוועידה ותהיה כפופה לאפשרות הדחה והחלפה בהחלטת רוב רגיל של נציגים ונציגות.

ועדת התקנון העלתה גם הצעה להפחתת מספר המקומות השמורים לנציגי הוועידה מהמחוזות השונים במרכז האיגוד. אולם הצעה זו נדחתה ברוב ברור (39 הצביעו נגדה ורק 28 בעדה). הצעה זו והצעה דומה נוספת לגבי הרכב מזכירות האיגוד (שנמשכה ברגע האחרון) נועדו למנוע ייצוג של עמדות מיעוט במרכז ובמזכירות האיגוד.

שינויי תקנון כיום מחייבים כיום רוב של 2/3 מהצירים הנוכחים באותה ישיבה — וזאת כשנמסרת הודעה לנציגים חודש מראש. משמעות הדבר היא שלא פשוט כלל להוביל לשינוי בתקנון. אלא שוועדת התקנון העלתה הצעה להוסיף גם במקרה הזה מגבלה נוספת בדמות דרישה לנוכחות של לפחות 60% מנציגי הוועידה. לשם המחשה, בוועידה הנוכחית לא נכח מניין כזה. תכלית נועדה לשמר את המצב הקיים באיגוד ולמנוע אפשרות להוביל לשינויים בעתיד.

המשותף לכל ההצעות האלו, כמו גם לאחרות — אותן קצרה היריעה מלפרט — הוא ניסיון להחליש את היכולת של חברי וחברות האיגוד עצמם ושל נציגותיהם ונציגיהם הישירים בוועידה לשלוט באיגוד שאמור לייצג אותן ולשמש אותן ככלי להיאבק על תנאיהן.

הוויכוח על בחירת יו״רי המחוזות

כיום, בעוד שברמת המחוז חסרות באיגוד מסגרות דמוקרטיות, תפקיד יו״ר המחוז מרכז בידיו סמכויות רבות. לפי התקנון הנוכחי, התפקיד, שמתבצע בשכר, מקנה סמכות הצבעה בוועידה, במרכז ובמזכירות. אלא שתפקיד יו״ר המחוז אינו נבחר אלא ממונה "מבחוץ" על־ידי מנגנון ההסתדרות (ואף בהליך שכלל אינו שקוף). אם לא די בכך, הציעה ועדת התקנון לכלול בהגדרת התפקיד של יו״ר המחוז גם חברות אוטומטית בוועדת המשא־ומתן לעניין הסכם שכר. בזכות התנגדות בוועידה הצעה זו נחסמה והסעיף נמחק מהגדרת התפקיד שאושרה.

כאמור, ועדת התקנון אסרה הצבעה על הצעה שקראה להפוך את תפקיד יו״רי המחוזות לתפקיד נבחר, וזאת בתירוץ שמדובר בהצעה המנוגדת לחוקת ההסתדרות. מנגד, באופן שערורייתי, הוועדה העלתה להצבעה הצעה משלה לשינוי דרכי המינוי של יו״רי המחוז! לפי ההצעה מינוי יו״ר מחוז יתבצע באמצעות ועדה שתורכב מיו״ר האיגוד, 2 חברי מזכירות ארצית ו־2 חברי מועצת המחוז, והמלצת הוועדה תובא לאישור המרכז הארצי או הוועידה, וכן לאישור מנגנון ההסתדרות. לפי אותה ההצעה גם הדחת יו״ר מחוז תתנהל באותו האופן.

הצעה זו אושרה על־ידי הוועידה מכיוון שנתפסה כשיפור מסוים לעומת המצב הנוכחי, אך תכלית ההצעה היתה לדחוק מסדר היום את ההצעה הנחוצה והמתבקשת לבחירה פשוטה וטבעית של יו״ר מחוז על־ידי נציגי אותו המחוז. באופן שונה לחלוטין, לפי ההצעה שאושרה, נציגי המחוז יהיו למעשה מיעוט בהליכי קבלת ההחלטה. כך נפגעת היכולת של נציגי המחוז לכוון את פעולת יו״ר המחוז ולפקח עליה כדי לוודא שחברות וחברי האיגוד זוכים לקבל את הייצוג והמענה המיטבי מהיו״ר.

ברגע האחרון הצליחה החתומה מעלה, סוהיר, חברת מזכירות האיגוד וועידת האיגוד, יחד עם נציגות נוספות, שותפתיה לתנועת "עתידנו", להסביר שלמעשה לא קיים בחוקת ההסתדרות סעיף המונע בחירה של יו״רי המחוזות באופן דמוקרטי, ושגם אם היה קיים סעיף כזה, ברור שמדובר בסעיף אנטי־דמוקרטי שצריך לשנותו. לכן, הוסבר, נדרשת הצבעה דמוקרטית על ההצעה המקורית. הדרישה לא נענתה בחיוב על־ידי ועדת התקנון. עם זאת, כעת ועדת הביקורת של האיגוד בודקת את הטענות ברמה הפורמלית ותבחן "אפשרות" להעלות את ההצעה בכינוס של הוועידה בעוד 3 חודשים. בין אם ועדת הביקורת תדרוש גם היא להעלות הצעה זו להצבעה ובין אם לאו, יהיה צורך להיאבק כדי להעביר את ההצעה, לרבות מול התנגדות אנטי־דמוקרטית אפשרית מצד מנגנון ההסתדרות.

קרב הבלימה הסתיים

אין ספק שרוב חברות וחברי האיגוד לא מעוניינות בחזרה על תסריט האכזבה מהתנהלות הנהגת ומנגנון האיגוד במאבק הקודם. אבל חלק ניכר מאותו מנגנון מנסה לטרפד שינוי שיכרסם בכוח ובסמכויות שהוא מחזיק בידיו לטובת שליטה דמוקרטית של עובדות ועובדים מהשורה ושיביא לפיקוח הדוק יותר על נושאי התפקידים בכל הרמות באיגוד.

לשם כך הם השתמשו בתירוצים כאילו חוקת ההסתדרות — שהיא אכן בלתי דמוקרטית ומאובנת — היא לכאורה מה שמונע התנהלות דמוקרטית יותר של האיגוד עצמו. הם מנסים להשכיח את העובדה שהחוקה הנוכחית של ההסתדרות משמשת גם תירוץ בניסיון למנוע מהאיגוד — בניגוד לעמדת הנהגת האיגוד — לצאת למאבק כעת.

האיגוד צריך לאמץ תקנון שמשרת באופן הטוב ביותר את ציבור העו״ס — נקודה. ולא להתחבא מאחורי תירוצים. יותר מזה לאיגוד אסור להתנהל כחסר ישע וכנוע, אלא כאיגוד חשוב, שזכותו המלאה ואף חובתו להוביל לשינויים דמוקרטיים גם בהסתדרות — שינויים שיועילו לכלל העובדים המאורגנים ושאפשר וצריך לשכנע גם ועדים וחברי איגודים אחרים להיאבק עליהם.

מול הניסיון להביא שינוי בחר המנגנון בטקטיקה ש"ההגנה טובה ביותר היא התקפה", ולכן לא רק שמנע הצבעה על הצעות לשינוי מהותי אלא גם הציב בראש סדר היום הצעות רבות להפיכת האיגוד לריכוזי יותר ודמוקרטי פחות.

רוב ההצעות המזיקות האלו נבלמו על־ידי הנציגות והנציגים מתנועת "עתידנו" ונציגים נוספים בוועידה שראו את הסכנה, אלא שהסתפקות בשימור המצב הקיים יהיה ניצחון לאנשי המנגנון על פני כל מי ששואפים לשינוי ולבניית איגוד דמוקרטי ונאמן לחלוטין לעובדות ולעובדים. אבל עוד לא מאוחר לשנות זאת.

המאבק על אופי האיגוד חייב לעלות מדרגה!

החתומה מעלה תגיש בקשה להעלאת הצעות לשינוי תקנון להצבעה בכינוס הקרוב של הוועידה. אך מול התמרונים הביורוקרטיים של אנשי המנגנון נחוץ במיוחד לערב בדיון גם את חברות וחברי האיגוד מהשורה וכמה שיותר נציגות ונציגים חברי ועידה, לגייס את תמיכתן ולהפעיל לחץ אקטיבי מלמטה שכבר בכינוס הקרוב תצביע הוועידה על אימוץ שינויים דמוקרטיים בתקנון האיגוד ברוח העקרונות הבאים:

יציאה לשביתה, משא ומתן ואישור הסכמים

• ‫כל הסכם שכר עתידי יובא להצבעת כלל חברות וחברי האיגוד — לפני אישורו וחתימתו. ההצבעה תתבצע באסיפות עובדים במחוזות השונים, שיכללו דיון והסברה, ובמידת הצורך ניתן יהיה להסתייע גם בהצבעה אינטרנטית.
• מסמך הדרישות לקראת הסכם קיבוצי יגובש בשיתוף מירבי של חברות וחברי האיגוד מהשורה ויובא לדיון ואישור הוועידה. הדרישות יהיו גלויות לכלל חברי וחברות האיגוד בכל שלב. הכרזת סכסוך עבודה או שביתה תתבצע ברוב רגיל על ידי המזכירות, המרכז או הוועידה.
• המשא־ומתן מתנהל על ידי האיגוד בשם כלל העובדות והעובדים. צוות המשא־ומתן מהווה שלוח של האיגוד ולכן כפוף למדיניות, לפיקוח, להחלטות, לבחירה ולהחלפה ע״י המזכירות, המרכז והועידה, שבסמכותם לקבל ממנו מידע מלא.

בחירה ואפשרות הדחה של כל נושא תפקיד באיגוד

• הבחירות למוסדות האיגוד יתקיימו אחת לשנתיים לפחות. תוקם ועדת בחירות שתיבחר על־ידי הוועידה. ניהול הבחירות לא יופרט.‬ ‫הספירה והכרזת התוצאות תתבצע בכל מחוז, תחת פיקוח ועדת הבחירות ונציגות מטעם המתמודדים. בחודש שלקראת ההצבעה תיערך לפחות אסיפת בחירות אחת בכל אשכול. ‬
• ניתן יהיה להדיח ולהחליף נציג/ה בהצבעת רוב רגיל באסיפת אשכול, שתכונס לבקשת 50 או רבע מחברי/ות האיגוד באשכול.
• הנציגים והנציגות הנבחרים בכל מחוז יהוו יחד ועידת מחוז, שתתכנס לפחות פעם ברבעון כדי לדון בבעיות ובמדיניות האיגוד באותו המחוז ולהתייחס לסדר היום של האיגוד. לדרישת רבע מנציגי המחוז ניתן יהיה לכנס גם ועידת מחוז מיוחדת.
• יו״רי המחוזות ייבחרו על־ידי נציגי ועידת המחוז בישיבתה הראשונה לאחר הבחירות וניתן יהיה להדיח אותם ברוב רגיל של ועידת המחוז.

שקיפות, נאמנות והתנהלות דמוקרטית

• יו״רי המחוזות ויו״ר האיגוד יועסקו על ידי האיגוד ושכרם לא יעלה על השכר הממוצע של עו״ס במשק.
• פרוטוקולים ופרסומים של הוועידה, המרכז ומזכירות האיגוד יפורסמו באתר האיגוד עד שבוע לאחר הכינוס ויתורגמו גם לערבית.
• בניגוד למצב כיום, הצעות סדר היום של הוועידה יישלחו מראש ויאושרו באופן דמוקרטי על־ידי חברי הוועידה בתחילת כל התכנסות — וייקבע מנגנון שיבטיח שגם מיעוט יוכל להעלות נושאים לסדר היום.