למרות מזג האוויר הסוער, כמאה עובדות ועובדים, סטודנטיות וסטודנטים הפגינו במרכז תל אביב ביום שישי, ה־1 בינואר, תחת הסיסמא: "להציל את השירות הציבורי — עובדות ועובדים דורשים להתפרנס בכבוד!"

ההפגנה נערכה במחאה על הסכם השכר החדש במגזר הציבורי, שאינו נותן מענה לדרישותיהם של עובדים רבים להעלאת שכר משמעותית. את ההפגנה יזמו עובדות ועובדים מתוך שלוש קבוצות שונות במגזר הציבורי: הרנטגנאים, הפסיכולוגים בשירות הציבורי, והעובדות הסוציאליות.

ההפגנה אורגנה על ידי תנועת העובדות הסוציאליות "עתידנו", תנועת הסטודנטים לעבודה סוציאלית "עו״סים שינוי" ועל ידי ההתארגנויות "רנטגנאים דורשים שכר הוגן" ו"מאבק השכר למען הפסיכולוגיה הציבורית". בהפגנה השתתפו גם פעילים ופעילות ממאבק סוציאליסטי.

הנאומים, השלטים והסיסמאות שקראו המפגינים הדגישו כי בניגוד להצהרות שר האוצר כחלון וראשי ההסתדרות לא מדובר בהסכם "היסטורי". למרות ספין "הדאגה לעובדים החלשים", דווקא העובדים ברמות השכר הנמוכות הם אלה שמוחים בתוקף על הצגת הפירורים שיקבלו בהסכם בתור הישג משמעותי.

סתיו רווה, מהמאבק למען הפסיכולוגיה הציבורית נאמה בהפגנה והסבירה כי: "פסיכולוגים בשירות הציבורי עם 17 שנות לימוד במצטבר, מרוויחים 30 שקלים לשעה. אנחנו מקשיבים כל יום ללקוחותינו אבל לנו אף אחד לא מקשיב".

"לא יכול להיות שיש הורדה במס חברות במיליארדי שקלים, שמוכרים את הגז לטייקונים, שמעלים את שכר חברי הכנסת ב־1,400 שקלים ולנו נותנים רק פירורים" הסבירה נעמה לווין, נציגה בוועידת איגוד העובדים הסוציאליים (העו״ס), הפעילה בתנועת עתידנו ובמאבק סוציאליסטי.

ענבל חרמוני, נציגה נוספת באיגוד העו״ס ופעילה בתנועת "עתידנו" נאמה בהפגנה והסבירה כי: "במציאות של ממשלה אשר מרחיבה את הפערים החברתיים והכלכליים ופוגעת באופן מתמיד, וכחלק ממדיניות ברורה, במעמד העובדים בישראל, מוטלת חובה יתרה על ארגון העובדים הגדול במדינה לעמוד בפרץ ולהיות הבלם למדיניות פוגענית זו. לצערנו, הסכם השכר שסגרה ההסתדרות עם האוצר, אינו מהווה את הבלם הרצוי ובוודאי שאינו מהווה בשורה, לא עבור העובדות הסוציאליות ולא עבור כלל מעמד העובדים בישראל. אנו נמשיך להיאבק על זכויותינו ולפעול למען עבודה מאורגנת חזקה, סולידרית ולוחמנית וההפגנה הזו היא חלק ממאבק זה".

זו לא הפעם הראשונה בה עובדים המאוגדים בהסתדרות שיוצאים למחאה נגד המדיניות הניאו־ליברלית של האוצר, נאלצים למחות גם נגד התנהלות הלא־דמוקרטית של הארגון שלהם עצמם.

בכירי ההסתדרות, שמשכורתם גבוהה ולעיתים אף אינם נבחרים באופן שוטף או בכלל, מסרבים להקשיב לשטח ולנהל מאבק של ממש על דרישות העובדים. גם במקרה הזה, למרבה הצער, ראשת איגוד העו״ס וראשי הסתדרות המח״ר, שמייצגים את הפסיכולוגים בשירות הציבורי סירבו להירתם להצלחת ההפגנה ובכך לגבות את דרישת המפגינים לשים סוף לשכר הנמוך במגזר הציבורי.

על אף הקשיים, והבידוד שנכפה על כל אחת מהקבוצות שיזמו את המחאה, הן הצליחו בפעם הראשונה לארגן הפגנה משותפת סביב דרישה רחבה לפרנסה בכבוד ולהצלת השירותים הציבוריים. מדובר במסר שמסוגל לפנות למאות אלפי עובדים במגזר הציבורי ואף מעבר לו.

יואב שגיא, ממאבק סוציאליסטי נאם בהפגנה והדגיש כי: "הפגנה הזאת צריכה להיות רק נקודת ההתחלה. הרנטגנאים והרנטגנאיות, הפסיכולוגים והפסיכולוגיות, העובדים והעובדות הסוציאליות, צריכים להמשיך את ההתארגנות הזאת, להיות בקשר, להתארגן ביחד ולראות איך מרחיבים וממשיכים את המאבק הזה לשלב הבא".

בראיון קצר לטלוויזיה החברתית, שנערך בסוף ההפגנה, הדגישה נעמה לוין כי "השלב הבא עכשיו, אחרי ההפגנה, זה כינוס אסיפת חירום של עובדות מכל המקצועות השונים יחד, לחשוב ולתכנן את הצעדים הבאים שלנו במשותף".