ככל הנראה, רוב מבין מי שילכו לקלפי יצביעו נגד מפלגות הקואליציה, שרחוקות בסקרים מ־61 מנדטים. אבל גם גוש הימין־מרכז, מחנה איזנקוט, לא מצליח להרכיב קואליציה של 61 לפי רוב הסקרים, אפילו אם מצרפים את רע״מ. למה? כי ההבדלים בין הגושים מצטמצמים להבטחות לנהל את מלחמת הנצח, ההשמדה והכיבוש באופן אמין ואחראי יותר, לאחר שמפלגות "גוש השינוי" נתנו לגיטימציה למערכה הצבאית של שלטון נתניהו ב־3 השנים האחרונות.

מכיוון ש"גוש השינוי" לא דורש לסיים את נטל הכיבוש והמלחמה, הוא מפמפם את ספין ה"שוויון בנטל", שדורש לתחזק אותם דרך הרחבת הגיוס של נוער חרדי למכונת המלחמה — שוויון בקטל. שני גושי הממסד גם מקדמים גזירות כלכליות על עובדים ועובדות למימון המלחמה, הכיבוש וההתנחלויות.

ומה לגבי מצוקת יוקר המחייה, ובפרט יוקר הדיור ושכר העוני של רבים במשק הישראלי? גוש איזנקוט לא מציע שום מענה ממשי כמו פיקוח מחירים ושכר דירה, בניית דיור ציבורי לכל, בסיוע הגדלת מיסוי על דירות יוקרה, ובוודאי לא הפקעת השליטה בתאגידי הנדל״ן וברשתות השיווק הגדולות. למה? כי כל מפלגות הגוש מחויבות בשורה התחתונה להיגיון הקפיטליסטי ולשלטון ההון.

אותן מפלגות גם סייעו לגוש נתניהו בוועדת הבחירות המרכזית עם פסילה של שתי הרשימות הגדולות בקרב הציבור הערבי־פלסטיני. פסילת המפלגות בוטלה בבג״צ, אך הפסילה הלאומנית של יו״ר מפלגת בל״ד סאמי אבו שחאדה, שפרש לאחר ששופטי בג״צ הבהירו שיתמכו בה, הייתה שיא קמפיין ההסתה הגזעני. התירוץ היה מאמר בו התעלם מטבח ה־7 באוקטובר ולא עזר שאבו שחאדה הזכיר שגינה בהמשך בהזדמנויות שונות ובשלוש שפות את הטבח שהוביל חמאס. הסימון שלו ושל כלל נציגי הציבור הערבים־פלסטינים כ"תומכי טרור" הוא חלק מקמפיין לסימון פלסטינים אזרחי ישראל כ"בעיה דמוגרפית" וגיס חמישי, מחוץ לגבולות הלגיטימיות הפוליטית. אבל תומך הטרור האמיתי בן גביר ושלל פוליטיקאים לאומנים שקראו להשמיד את עזה או ביצעו זאת בפועל? הם כמובן נציגי ציבור "לגיטימיים". כולל יאיר גולן שאמר בתחילת המלחמה "שירעבו למוות" וחבריו "הדמוקרטים" חברו כעת לבן גביר בפסילה הגזענית של אבו שחאדה.

השמאל במערכת הבחירות הזו כמעט לא קיים על המגרש. דרוש קמפיין שמאלי שיתכתב עם המיאוס ההמוני ממצב המלחמה ומיוקר המחייה ומהמשברים החברתיים. קמפיין שיקדם מאבק על פתרונות שורש לכל המצוקות הבוערות, כולל מאבק למען זכויות נשים ולהטב״ק+ למול התקפות ממשלת ה"ימין על מלא". קמפיין של מאבק חוצה קהילות, סביב סדר יום של שינוי סוציאליסטי. מאבק שיתבסס על הכוח של מעמד העובדים והעובדות, כולל קידום הפגנות ושביתות לאחר הבחירות סביב דרישות חברתיות מרכזיות.

הרשימה המשותפת לא מקדמת קמפיין כזה לצערנו. אך למרות כל חולשותיה, היא הרשימה היחידה שמתנגדת בעקביות למלחמת ההשמדה בעזה, לכיבוש ול"הפרד ומשול" על בסיס לאומי. היא היחידה שהמצע שלה למאבק ביוקר המחייה, בעוני ובאי השוויון כולל לא רק השקעה תקציבית בשירותים חברתיים והעלאת המיסוי על ההון אלא גם החזרה לבעלות ציבורית של נכסי ציבור שהופרטו. והיא היחידה שלא מציגה השתתפות בממשלת כיבוש קפיטליסטית כפתרון.

בשביל לעזור לוודא שנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר יחטפו הפסד צורב בבחירות, תנועת מאבק סוציאליסטי קוראת להצבעת מחאה ל"משותפת" נגד מלחמת הנצח הרב־זירתית, הכיבוש ושלטון ההון. אבל הצבעה לא תספיק! צריך להיערך כבר עכשיו למאבק לאחר הבחירות, ולהצבת חלופה של שמאל מעמדי סוציאליסטי מול הפוליטיקה של כל מפלגות הממסד הנושאות באחריות למשבר הדמים ההיסטורי של השנים האחרונות.