כיבוש ומלחמת נצח

זוועות ההמונים, מימדי השכול, החורבן וההרס של המלחמה הקטסטרופלית המתנהלת ב־3 השנים האחרונות, הם בלתי נתפסים. העלויות הכלכליות של מכונת המלחמה של הקפיטליזם הישראלי מוערכות ב־420 מיליארד שקל, ומבחינת כל מפלגות ההממסד הקפיטליסטית תומכות המלחמה, מי שישלמו את המחיר על כך אלה העובדות והעובדים באמצעות קיצוצים עמוקים. אך מעבר לכך, ממשלת המוות והדמים, יחד עם מפלגות ה"אופוזיציה" הממסדיות, חסרות כל אסטרטגיית יציאה מהמשבר שהן עצמן יצרו.

אף אחת ממפלגות הממסד אינה קוראת לסיום מיידי של המתקפות הג׳נוסיידיות וההרעבה בעזה, הכיבוש בגדה או התוקפנות הצבאית בלבנון, בסוריה ובאיראן. יו״ר מפלגת "ישר", הגנרל לשעבר גדי איזנקוט, הצהיר כי לא תקום מדינה פלסטינית במהלך כהונת הממשלה שיקים, בעוד יאיר גולן הצהיר ש"דיבור על מדינה פלסטינית" הוא הרסני לישראל. הביקורת הממסדית היא לכל היותר על אופן ניהול המלחמה, לרבות הקריאה ל"מהלכים מדיניים" משלימים לתוקפנות הצבאית — לא על המיליטריזם, הלאומנות והכיבוש עצמם.

הבחירה ב"רע במיעוטו" אולי תביס את נתניהו עצמו, אך ממשלת מרכז־ימין חדשה לא תספק אף מוצא עבור ההמונים באזור, כולל המוני ישראלים. היא צפויה להמשיך את הכיבוש, "מלחמת הנצח" והגזירות, גם אם באופן "גמיש" יותר מממשלת נתניהו עם הימין הקיצוני, לרבות מהלכים מאזנים שנועדו לפייס זעם חברתי ולדאוג ליחסי החוץ של הקפיטליזם הישראלי באזור ובעולם.

הצבעת מחאה לרשימה המשותפת, היא היחידה שבאמת קוראת תיגר בבחירות הללו על ההיגיון של מלחמת הנצח. אלא שמעבר לכך, דרוש לבנות מאבק מול כל ממשלה עתידית, של עובדות ועובדים, צעירות וצעירים, חוצה קהילות לאומיות, בדרישה להפקיע משאבים מבעלי ההון הישראלים וחברות הנשק למימון השיקום, לסיים את הכיבוש, ומאבק להקמת מדינה פלסטינית עצמאית, דמוקרטית, סוציאליסטית ושוות זכויות ולשינוי סוציאליסטי בישראל ובאזור.

ירדן א'

משבר יוקר המחייה

שנות שלטון נתניהו הכבידו את העול על כולנו, ועל בעלי ההון הקלו להעלות מחירים, לשלם פחות מיסים (אם בכלל) ולשבור שיאים של רווחים. מחירי המזון זינקו בשנות הכהונה של הממשלה היוצאת בקצב מהיר כמעט פי חמישה ביחס לתקופה שלפני (לפי מחקר אונ' ת״א). ממשלת המוות ומלחמת הנצח שלה הביאו את המצוקות החברתיות ואת המחסור בפרנסה, רווחה, חינוך ובריאות לגבהים חדשים. המצב הוחמר במיוחד עבור ערבים־פלסטינים תחת אפליה ודיכוי לאומי.

הגוש הקפיטליסטי היריב, שרוב ראשי המפלגות שבו ישבו כשרים בממשלות נתניהו, לא מסוגל להציע כלום להמונים ששואפים לשינוי. ולכן, רק חלק מהתסכול מהמצב יתורגם להצבעה נגד הממשלה.

אף מפלגה מ"גוש השינוי והתקווה" לא מתקרבת לדרישות מעוררות התקווה שמיליונים יצאו בשבילן להצביע לממדאני לראשות עיריית ניו יורק או למפלגת השמאל "דה לינקה" בברלין. אף אחת מהמפלגות לא רואה במאות האלפים שמפגינות ומפגינים נגד יוקר מחייה, מצוקת דיור, והיעדר השקעה בחינוך, מסוריה ועד צרפת וספרד, מקור להשראה. הספינולוגים של הגנרל איזנקוט, נחרדו והכחישו מיד כשעלה חשד כאילו מפלגת "ישר!" בעד פיקוח על שכר דירה.

מצע הבחירות של הדמוקרטים (שחלק מנבחרי הרשימה שלהם מכנים עצמם סוציאל־דמוקרטים) מאשים את תקציבי החינוך והרוווחה שניתנים לשכבות החרדיות העניות, ותקציבים "למקורבים" כאחראים על העול הנופל על המעמד העובד. ומה עם המחירים המופקעים של התאגידים הגדולים? ומהכיס של מי מגיעים רווחי הבנקים? ומי יממן את עלות מלחמת הנצח? כל אלה נעלמו ממצע הדמוקרטים, שמתגלה כעוד מפלגה קפיטליסטית תומכת מלחמה.

מאבק להפסקת עושק המחייה צריך להתחיל מלדרוש פיקוח שכר דירה, בנייה מסיבית של דיור ציבורי, העלאה משמעותית בשכר המינימום ובקצבאות, פיקוח על מחירים וביטול המע״מ על מוצרי יסוד — רוב הדרישות האלו מופיעות במצע החברתי־כלכלי של הרשימה המשותפת.

גם ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות, כמו גם ארגוני הסטודנטים, צריכים להתגייס לקמפיין סביב דרישות כאלה ולעשות זאת מבלי להסס לענות על השאלה — מאיפה יגיע הכסף? ממיסוי תאגידים, ביטול הפרטת משאבי הטבע, והפקעת השליטה על הבנקים וקבוצות ההון ששולטות בפועל בכלכלה.

אייל ע״פ

משבר אלימות הנשק

נכון לכתיבת שורות אלה כ־210 בני אדם נרצחו על רקע פלילי מתחילת השנה — בהם לפחות כ־174 נרצחים.ות בחברה הערבית־פלסטינית (לפי מעקב "הארץ"). בממוצע נהרג אדם כמעט מדי יום. בן גביר עסוק בהסתרת נתוני הפשיעה שמצטברים במשטרה, ובהפעלתה ככלי של דיכוי ורדיפה פוליטית כנגד הציבור הערבי־פלסטיני.

ומה מציעה האופוזיציה הממסדית? בנט מבטיח להעמיק עוד יותר את כלי הדיכוי נגד החברה הערבית־הפלסטינית בתוך הקו הירוק. עוד סמכויות לשב״כ, כניסה של כוחות צבא ליישובים ואף סמכויות על הכרזת "שטח אזרחי סגור". בינואר 2026, למשך שבוע המשטרה פשטה, ובפועל הטילה סגר, על הכפר תראבין בנגב — במהלכו נהרג תושב של הכפר ומאות שוטרים הציבו מחסומים, זרקו גז מדמיע ועצרו מאות. בנט והאופוזיציה מבקשים להרחיב את הפעולות האלו.

במצע על משבר הפשיעה, הגנרל גולן גם כן מדבר על "חיזוק הנוכחות המשטרתית", על הרחבת הפעילות של השב״כ ומתן סמכויות לצבא ושואף להתמנות לשר לביטחון פנים. חיזוק הנוכחות המשטרתית? בסוף אוגוסט, בעקבות סכסוך בין משפחות בסילוואן במזרח ירושלים, תושב נורה למוות. במהלך פשיטה של המשטרה היא ירתה למוות בשני תושבי שכונה נוספים.

הרשימה המשותפת היא היחידה שמבהירה במערכת הבחירות הנוכחית כי הפשיעה המאורגנת "היא תוצאה של שנים של הפקרה, אפליה, נישול, גזענות, דיכוי לאומי... היא צומחת בתוך מציאות של משטר אתנוקרטי הולך ומקצין, לצד מדיניות של הפרטה וניאו־ליברליזם קיצוני...".

במציאות הזאת צריך לדרוש פיקוח דמוקרטי על המשטרה והפרקליטות, על ידי ארגוני עובדות.ים ונציגי.ות שכונות. המאבק לעקירה של הפשיעה עובר במערכה נגד כפיית עוני, אבטלה והזנחה, וזאת באמצעות השקעה בתשתיות חברתיות ופיזיות וביצירת משרות על חשבון בעלי ההון, ובחיבור לבניית אלטרנטיבה שמאלית סוציאליסטית חוצת קהילות.

מיכאל ק'

חירויות דמוקרטיות

ממשלת נתניהו הובילה לאורך כהונתה צמצום והתקפה על זכויות דמוקרטיות, בחקיקה ובאמצעות אלימות משטרתית, ברחובות ובמוסדות הלימוד. ל"גוש השינוי" קל להתהדר בכך שהם לא מקדמים את אותן התקפות על הזכויות שלנו כמו שנתניהו וחבריו לממשלה קידמו במסגרת פרויקט ה"הפיכה המשפטית". אבל איפה ההבטחות לביטול כל חקיקה מפלה? לבטל את חוק הלאום? לבטל את החוק "למניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה" המאפשר הפסקת שידורי ערוצי טלוויזיה ביקורתיים? ביטול חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב "הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור" המנרמל רדיפה פוליטית? ביטול חוק "עונש מוות" לפלסטינים בלבד?

ככלל, לא "ישר!", לא "ביחד" ולא "ישראל ביתנו" מבטיחה לחזק זכויות דמוקרטיות — לא להגן על זכות המחאה, בטח שלא להגן על זכות ההתאגדות. ב"תוכנית החינוך" של בנט הוא מתעקש על הגברת השימוש בחוזים אישיים במערכת החינוך; במצע של ליברמן מוצעות הגבלות על זכות השביתה. ב"דמוקרטים" אמנם מבטיחים זכויות — אך באותה נשימה פוסלים נבחרי ציבור ערבים־פלסטינים בישראל מלהתמודד בכנסת ולא מצליחים אפילו להצביע נגד הפסילה הצבועה והאנטי דמוקרטית של המשותפת ורע״מ בוועדת הבחירות.

גם כשמדובר בזכויות ללהטב״ק ובהפרדה בין דת למדינה — פעם נוספת, אין בשורה. בעוד ש"הדמוקרטים" ו"ישראל ביתנו" מבטיחים נישואים אזרחיים, בנט מבטיח רק "ברית זוגיות אזרחית". אייזנקוט, כלל לא מתייחס במצע שלו ללהטב״ק — ובטח שלא להבטחת תקציבים לקהילה. אמנם לצערנו, גם הרשימה המשותפת, בחרה לא התייחס לנושא במערכת הבחירות — וזו טעות. אלא שזו בכל זאת הרשימה היחידה שקוראת לביטול כל חקיקה אנטי־דמוקרטית, גזענית ומפלה.

במאבק נגד ההפיכה המשפטית ראינו כי הכוח שיכול לעמוד מול ההתקפות על הזכויות שלנו הוא תנועת המונים, ובפרט, העבודה המאורגנת שרותמת את הכוח של מעמד העובדות והעובדים באמצעות שביתה. על אף ההנהגה הממסדית והלאומנית של אותה תנועה, השביתה של מרץ 23' הצליחה לבלום זמנית את פרויקט ההפיכה המשפטית. נצטרך להמשיך לבנות מאבקים אף גדולים וחזקים מכך כנגד ההתקפות שעתידות לבוא, ובעד זכויות דמוקרטיות, שיפור בתנאי החיים, ומאבק בממשלות מלחמה והון.

יהונתן ב'