תחת הכותרת "זה הזמן להתעורר" התקיימה ביום שישי האחרון (17.7) הפגנה וצעדה מרהיבה ואנרגטית של מעל ל־150 עובדים ועובדות סוציאליות, סטודנטיות וסטודנטים וכן מרצות ומרצים לעבודה סוציאלית, ותומכים נוספים כולל מתנועת מאבק סוציאליסטי.

ההפגנה התארגנה ביוזמת תנועת 'עתידנו — למען עתיד העבודה הסוציאלית בישראל' (בה חברות גם עובדות סוציאליות מתנועת מאבק סוציאליסטי), ובארגון משותף עם התארגנות הסטודנטיות והסטודנטים לעבודה סוציאלית 'עו״סים שינוי'.

ההפגנה התקיימה כחלק מהמאבק נגד ההעסקה הקבלנית, ובמקביל היא גם הייתה יריית הפתיחה למאבק לשיפור תנאי ההעסקה והשכר של העובדות הסוציאליות על רקע פתיחת הסכמי השכר במשק בינואר האחרון והפגיעה המתמשכת בשירותים החברתיים ומדיניות ההפרטה.

באופן ספציפי יותר, בנוסף לדרישה להעסקה ישירה ולצו הרחבה שיכיל את תנאי ההסכם הקיבוצי מול המדינה על כלל העובדות הסוציאליות, עלו הדרישות לשדרוג טבלת השכר של העובדות הסוציאליות, והגדלת כמות התקנים על פי מספר הפניות לשירותי הרווחה.

במוקד הסיסמאות שנשמעו בהפגנה היתה הקריאה ליציאה למאבק למען העסקה ישירה ולהפסקת ההפרטה: "אל תגידו אין ברירה– העסקה ישירה", "חברות קבלן — פשע מאורגן", "מההפרטה אתה נדפק — בוא נצא למאבק". בנוסף קראו המפגינות והמפגינים: "בני אדם הם לא תיקים — נאבק בשביל תקנים" ו־"עוסית נלחמת לפרנסה הוגנת".

יום לפני כן כאלף עובדים השתתפו בהפגנת ההסתדרות במרכז תל אביב שנערכה לקראת השביתה הכללית נגד ההעסקה הקבלנית הצפויה ביום רביעי הקרוב (22.7). שתי ההפגנות המחישו את הפוטנציאל למאבק עוצמתי למען חיסול ההעסקה הקבלנית. כדי להבטיח שהשביתה הקרובה אכן תראה את מלוא העוצמה של ההסתדרות, חשוב שקבוצות עובדים נוספות יתארגנו לפעולות מחאה. בנוסף, אסור שהעסקה ישירה תבוא על חשבון הצורך לעצור את שחיקת השכר ואת הייבוש התקציבי בשירות הציבורי, לכן החיבור שנעשה בהפגנת העובדות הסוציאליות לתנאי השכר וכמות התקנים גם הוא חיוני.

"עושות עבודה מקצועית ומבקשות להתפרנס בכבוד!"

עו״ס הדס צוקרט, דוברת תנועת עתידנו וחברה במזכירות איגוד העו״ס, הפריכה בנאומה בהפגנה את הפרסומים אודות השכר הגבוה לכאורה, לו זוכות עובדות סוציאליות המועסקות על ידי המדינה –"שלא יבלבלו לכם את המוח עם משכורות מנופחות במגזר הציבורי" קראה צוקרט. כמו כן, תיארה צוקרט את תנאי העבודה בשירותים המופרטים כתוצאה מההסכם שנכפה על איגוד העו״ס בסיום השביתה ב־2011: עובדת עם תואר שני יכולה לעבוד 15 שנה באותו המקום ולהרוויח עדיין אותה משכורת מינימום ענפית של 7,000 שקל למשרה מלאה (על פי ההסכם). כמו כן כיום, 4.5 שנים לאחר ההסכם, הוא עדיין לא מיושם בחלק מהמקומות. ולכן, צוקרט הסבירה, כי הפעם יש להתעקש על הדרישות להעסקה ישירה, או לפחות לצו הרחבה. "אנחנו לא מלאכיות ולא עושות עבודת קודש. אנחנו עושות עבודה מקצועית ומבקשות להתפרנס בכבוד!" קראה בסיכום דבריה.

בשיחה שערכנו עם עו״ס הילה חורש מתנועת 'עתידנו' היא סיפרה כי: "אנחנו לא יכולות להתקיים בכבוד. הפרטת השירותים החברתיים מתרחבת על חשבון גב העובדים ועל חשבון המטופלים". חורש קראה להסתדרות ולאיגוד העו״ס להצטרף למאבק למען תוספת תקנים, שכר הוגן והפסקת ההפרטה.

עתליה רגב מתנועת 'עו״סים שינוי' אמרה לנו: "פשוט נמאס — אין עתיד!". לדבריה, הסכמי השכר והתנאים הסוציאליים שנחתמו ב2011 אינם רלוונטיים לסטודנטיות וסטודנטים, כי 75% מהם הולכים להיות עובדות ועובדי קבלן. היא סיכמה בקריאה: "צריך להתעורר ולעשות! מספיק לדבר בחדרי חדרים. צריך לצאת לשטח, להפסיק לדבר על צדק ולהתחיל לעשות צדק!"

ההפגנה הזכירה את מאבק העובדות הסוציאליות משנת 2011. גם אז עובדות סוציאליות נרתמו למעורבות פעילה, אך לבסוף נחתם הסכם שכר בלתי־מספק "מעל לראש" של העובדים והעובדות בשטח. עו״ס נעמה לוין, פעילה בתנועת מאבק סוציאליסטי ובתנועת עתידנו, המכהנת כצירה בוועידת איגוד העו״ס, תיארה בפנינו את הפעולות הנחוצות להצלחת סבב המאבק הנוכחי: "יש לפעול לכינוס אסיפות הסברה של העובדות בשטח בשביל לקיים דיון על המשמעות של פתיחת הסכמי השכר ועל הצורך להתארגן להשגת השינוי. עלינו להתעדכן ולדון על הדרישות שיש להעלות במשא ומתן של ההסתדרות עם האוצר, וכן במשא ומתן על התקנים המתנהל כעת מול משרד הרווחה. צריכה להיבנות תוכנית מאבק להשגת דרישות אלה, וכל הסכם שיושג צריך קודם להיות מובא לדיון ולהצבעה של כלל חברות וחברי האיגוד".

את ההפגנה סיכמה לוין כ"יריית פתיחה מוצלחת, ומעוררת תקווה לקראת ההמשך — שאותו נבנה יחד עם העובדות והעובדים בשטח".