המלחמה האזורית שנפתחה כתוצאה ממתקפת ישראל–ארה״ב על איראן מזעזעת את האזור ושולחת גלי הדף ברחבי העולם. עשרות מיליונים באיראן, לבנון וברחבי המזרח התיכון נמצאים תחת אימת ההפצצות והמלחמה. המתקפה האימפריאליסטית, שמוביליה מאיימים שתימשך עוד שבועות, היא כבר קטסטרופה בקנה־מידה עצום. אלפי הרוגים, רבבות פצועים, מעל 4 מיליון עקורים ועקורות, פגיעה סביבתית עצומה, משבר אנרגיה עולמי, סיכוי גובר למיתון בכלכלה העולמית, ואף אזהרות מפני משבר מזון והתרחבות הרעב בעולם עקב פגיעה בתעשיית הדשנים.

לפחות 3,220 נהרגו באיראן (נכון ל־20.3) בהפצצות המתבצעות בהוראת ממשלות ישראל וארה״ב, בהם כ־1,400 אזרחים, כולל לפחות 210 ילדים וילדות, לפי רשת פעילי זכויות אדם אופוזיציונית מאיראן HRANA.

"הם מפציצים בנייני מגורים של משפחות. אחרי כל פיצוץ, אנשים ממהרים לזירה כדי לעזור — ואז עוד פצצה פוגעת באותו האזור", כך העיד קמראן, תושב טהראן, כשתיאר הפצצות "דאבל טאפ" בראיון לטלגרף הבריטי (3.3). הוא הסביר: "רבים לכודים תחת ההריסות. בתי החולים מלאים בפצועים והצוותים מוצפים. הם [צבאות ישראל וארה״ב] אפילו מפציצים בתי חולים עם הפצועים המטופלים בתוכם". ארגון הבריאות העולמי אימת פגיעה ב־18 בתי חולים ומרפאות (נכון ל־11.3) במתקפת ישראל–ארה״ב על איראן, בהם ביה״ח גאנדי בטהראן שפעילותו הושבתה לחלוטין. 18 אנשי צוותים רפואיים נהרגו בהפצצות, לפי הצהרת אגודת הרופאים האיראנית. "אם הם לא יפסיקו עכשיו את ההפצצות, טהראן תיהפך לעזה", אמר פרזאד, בן 36 שברח מטהראן (גרדיאן, 6.3).

בנוסף להפצצת שכונות מגורים, מתקפת ישראל–ארה״ב טיווחה תשתיות אזרחיות, בהן מתקן ההתפלה באי קשם, מה שהוביל לשיבוש אספקת המים לכ־30 כפרים באזור. המתקפה היא מגה־פיגוע ברמה האזורית. בכלל זה, צמרת הצבא הישראלי בהנחיית ממשלת נתניהו ביצעה פיגוע סביבתי וכלכלי כשהפציצה עשרות מאגרי דלק ובית זיקוק בטהראן ב־7.3. שריפות הענק הממושכות שחררו ענני נפט שיצרו גשם חומצי רעיל שירד על אזור בו חיים מיליוני אנשים. ארגון הבריאות העולמי הבהיר שלנזקי זיהום הקרקע, המים, המזון והאוויר יהיו השלכות בריאותיות וסביבתיות ארוכות טווח. מעל 3 מיליון איש באיראן נעקרו מבתיהם מאימת ההפצצות האמריקאיות והישראליות.

במקביל, בלבנון, מעל אלף נספו, בהם נשים וילדים, ועשרות אנשי רפואה והצלה, בהפצצות שמובילה ממשלת המוות הישראלית מתחילת החודש. יותר מ־1.3 מיליון איש, כחמישית מאוכלוסיית מדינת לבנון, נעקרו מבתיהם תחת צווי הגירוש של הצבא הישראלי. שכונות מגורים בביירות הופצצו, בניינים שוטחו. אך ממשלת המוות מאיימת להוציא לפועל מרחץ דמים גדול עוד יותר על אדמת לבנון, תוך הרחבת הכיבוש הישראלי בדרום לבנון. שר המלחמה כ״ץ איים ש"לבנון תאבד משטחה". בתוך כך, כוחות כיבוש ישראלי מוסיפים להעמיק התערבות בסוריה, ועשרות נהרגו גם בהפצצות ישראליות ואמריקאיות בעיראק.

מתקפת־הנגד האיראנית, חרף תעמולת המלחמה היהירה של שלטון נתניהו, לא מראה סימני דעיכה גם סביב תחילת השבוע הרביעי. בשטחים בהם שולטת מדינת ישראל התקיפות כללו פגיעות סמליות בבז״ן בחיפה ובאזור הכור הגרעיני בדימונה. טילי המצרר המתפצלים, גם אם הם גורמים הרבה פחות נזק מכוח האש שממטיר הצבא הישראלי מזה כשנתיים וחצי על ראשי אזרחים ברחבי האזור, נוטים לחדור מבעד למערכות ההגנה מפני טילים. עד כה נהרגו 15 בני אדם בתחומי הקו הירוק, בהם 4 עובדים מהגרים, ובתחומי הגדה המערבית נהרגו 4 נשים פלסטיניות משיגור מאיראן שפגע בעיירה בית עווא שליד חברון — שם לתושבים הפלסטינים תחת הכיבוש אין כלל אזעקות או מיגון. בתוך הקו הירוק, ליותר מ־3 מיליון אזרחים אין גישה למיגון תקני, כאשר עבור הציבור הערבי הפלסטיני המצוקה היא החריפה ביותר — רק 0.5% מהמקלטים הציבוריים בתחומי הקו הירוק נמצאים ברשויות מקומיות ערביות.

במדינות המפרץ נהרגו במסגרת מתקפת־הנגד האיראנית עד כה מעל 20 בני־אדם. סעודיה, איחוד האמירויות ומדינות נוספות במפרץ שנפגעו במתקפת־הנגד מאיימות שייצטרפו למערכה הצבאית נגד איראן. תרחיש כזה יהיה כמובן עליית מדרגה משמעותית נוספת בהסלמה הצבאית האזורית.

החרפת התקיפות בעזה והגדה בחסות המלחמה האזורית

המערכה האזורית היא המשך למלחמת ההשמדה בעזה שפתחה ממשלת המוות תוך ניצול ציני של טבח ה־7 באוקטובר. בחסות ערפל המלחמה, המתקפות בעזה נמשכות ומתעצמות, כוחות הצבא הישראלי הרגו 45 פלסטינים בעזה מתחילת המתקפה על איראן (נכון ל־19.3), לפי דיווחי משרד הבריאות הפלסטיני. המצור הודק, ומספר משאיות הסיוע שהורשו להיכנס לרצועה צנח בכ־80%. מחירי המזון זינקו ודווח על מחסור במוצרים כגון שמן לבישול וקופסאות שימורים — וגובר חשש מפני חזרת רעב המוני — ועל החמרת המחסור בציוד רפואי. סגירת מעבר רפיח מתחילת המתקפה על איראן עצרה לחלוטין את היציאה המוגבלת ממילא של חולים ופצועים במצב קריטי הזקוקים לטיפול רפואי דחוף מחוץ לרצועה. כ־18 אלף מהם ממתינים חודשים ארוכים לאישור, ועבור רבים הנזק שנגרם כתוצאה ממניעת הטיפול בלתי הפיך, לעיתים קטלני.

בגדה פעולות הטרור של המתנחלים והצבא מקבלות רוח גבית מהמתקפה האימפריאליסטית האזורית, כחלק ממערכה לעקירת האוכלוסייה הפלסטינית ודחיקתה לשטח מצומצם יותר, תוך הקמת התנחלויות ו"מאחזים" חדשים. פוגרום של כנופיית טרור כהניסטית נגד הקהילה הפלסטינית בח׳רבת חומס׳ה בבקעת הירדן ב־13 במרץ כלל קשירת משפחות, מכות לילדות וילדים, תקיפה מינית חמורה ואיומי רצח ואונס "אם לא תעזבו". הירי למוות בארבעה מבני משפחת עודה בטמון, שני הורים ושני ילדים, בידי הצבא הישראלי, המחיש שוב שאת עיקר מעשי הטבח והטרור נגד האוכלוסייה מבצע הצבא עצמו.

משבר אנרגיה עולמי

המשטר האיראני הבהיר מראש שיגיב בתקיפת מטרות בתחומי מדינות האזור, המארחות בסיסים של צבא ארה״ב, ואף שיסגור את הורמוז — עורק מרכזי של הכלכלה העולמית. למרות יחסי הכוחות הצבאיים הבלתי שווים, עד כה הצבאות של מעצמת־העל העולמית והמעצמה החזקה באזור כשלו במניעת סגירת המצר. גם לאחר השמדת רוב הצי האיראני, איראן עוצרת את מעבר הסחורות במצר באמצעות טילים, כטב״מים, כלי שיט בלתי מאוישים ומוקשים ימיים. בשגרה, כחמישית מאספקת הנפט והגז העולמית עוברת דרך הורמוז. כעת כשהכמות העצומה הזאת של נפט וגז נחתכה מהשוק, מחירי האנרגיה זינקו וההשפעות על הכלכלה העולמית אדירות.

כלכלות מזרח ודרום אסיה נפגעות באופן החריף ביותר, כשכמעט 90% מהנפט מהמפרץ מיוצא אליהן. בבנגלדש, סרי לנקה, תאילנד, מיאנמר, וייטנאם ובפיליפינים, ממשלות נוקטות כבר עכשיו צעדים לצמצום שימוש בדלק וחשמל, הכוללים בחלק מהמקרים הטלת הגבלות על נסיעות, השבתות חלקיות של מוסדות ציבור, ואף מכסות להגבלת מילוי דלק והפסקות חשמל יזומות. באחרונה הכריזה גם סלובקיה על קיצוב דלק לאזרחים — המדינה הראשונה באירופה שעושה זאת, נוכח קפיצת מחירי האנרגיה ביבשת.

מחירי הדלק בארה״ב עלו ב־30% מתחילת המלחמה. 31 מדינות החברות בסוכנות האנרגיה הבינלאומית, כולל ארה״ב, פתחו את מאגרי הנפט האסטרטגיים שלהן בשאיפה לבלום את עליית המחירים, אך התהליך ייקח זמן והתוצאות מוגבלות. ממשל טראמפ אף הסיר זמנית סנקציות על מכליות נפט רוסי ואיראני (!).

הפצצת שדה הגז הגדול באיראן "דרום פּארְס" — הגדול מסוגו בעולם — בידי הצבא הישראלי ב־18 במרץ פגעה בכ־12% מתפוקת הגז באיראן, החמירה את משבר האנרגיה הפנימי באיראן והובילה להשבתת יצוא הגז לעיראק (שכשליש מצורכי האנרגיה שלה מגיעים מאיראן).

המשטר האיראני הגיב עם תקיפות מתקני אנרגיה בארצות המפרץ, כולל נמל ינבוע בסעודיה על חופי הים האדום, שמהווה נקודת יצוא הנפט היחידה של סעודיה העוקפת את מצר הורמוז.

בפגיעה במתחם בז״ן בחיפה נגרם נזק אך במזל לא דלפו חומרים מסוכנים (לפחות לטענת הרשויות). ב"מלחמת 12 הימים" ביוני המתחם נפגע ושני עובדים נהרגו מפגיעת טיל. מתחילת המתקפה הנוכחית הושבתו מראש כל אסדות הגז של ישראל במטרה למנוע את התלקחותן והשמדתן במתקפות־הנגד מצד איראן וחזבאללה — וייצור החשמל עבר להסתמך ברובו על חלופות מזהמות ויקרות יותר, ובמיוחד פחם.

המלחמה וחסימת מצר הורמוז משתקת גם חלק עצום מתעשיית הדשנים העולמית באמצע עונת השתילה באזורי הגידול המרכזיים בעולם, מה שצפוי להוביל לעליית מחירי מזון ואף לפגיעה ביבול בהמשך. האו״ם הזהיר שהתארכות המלחמה עלולה להעלות את מספרם של הסובלים מרעב קיצוני בעולם בעשרות מיליונים.

טראמפ הבטיח תחילה שהצי האמריקאי ילווה ויאבטח את הספינות במצר, אך בפועל לצבא ארה״ב אין כרגע יכולת להבטיח מעבר בטוח. ניסיון טראמפ לפנות ליפן, דרום קוריאה, בריטניה, מדינות ברית נאט״ו ואף לסין ליצירת קואליציה בינלאומית שתשלח כוחות צבא לפתיחת המצר — כשל. למרות נזק כלכלי, גם בעלות בריתה של ארה״ב אינן מעריכות שישתלם להן להסתבך במערכה הצבאית של האימפריאליזם האמריקאי והמשטר הישראלי נגד איראן.

ההתנגדות הציבורית למלחמה מהווה גורם משמעותי שבולם את ההצטרפות של חלק מאותם משטרים. אלפים הפגינו נגד המלחמה בבריטניה, יוון, איטליה, ספרד וצרפת. מאות הפגינו בסיאול נגד היענות לקריאת טראמפ לדרום קוריאה לשלוח כוחות צבא למצר הורמוז. דעת הקהל באיטליה נגד המלחמה אילצה אפילו את ג׳ורג׳ה מלוני, ראשת הממשלה מהימין הקיצוני, להתנער מתמיכה במלחמה.

כוחות קרקעיים ודעת־הקהל בארה״ב

צבא ארה״ב הפציץ את המתקנים הצבאיים באי ח׳ארג, שממנו מיוצאים 90% מהנפט האיראני, וטראמפ איים שאם איראן לא תיכנע לתכתיביו ותפתח את מצר הורמוז, הוא ישמיד את מתקני הנפט באי ובכך ינחית מכה אנושה על כלכלת איראן. אך גם לפי ההיגיון של השאיפה האימפריאליסטית להחליף את המשטר באיראן במשטר בובות של ארה״ב וישראל, יהיה צורך לשמור על תשתיות כלכליות לטובת "היום שאחרי". ייתכן שזו הסיבה שטראמפ ושותפיו שוקלים, לדבריהם, את האפשרות שארה״ב לא תשמיד את תשתיות יצוא הנפט באי אלא תשתלט עליהן.

שר האוצר האמריקאי סקוט בֶּסֶנט, התייחס לאי ח׳ארג בראיון לפוקס ביזנס: "נראה אם בסופו של דבר הוא יהיה נכס אמריקאי". בטהראן איימו בתגובה שתקיפה של האי תיענה בהרחבת פעולות לכדי חסימת נתיבי הסחר בים האדום — עוד עורק חשוב לכלכלה העולמית. בנוסף לכך, כיבוש האי ידרוש שליחת כוחות קרקעיים והחזקתו לאורך זמן תהפוך את כוחות צבא ארה״ב לחשופים יותר לתקיפות מאדמת איראן. דווח גם כי בממשל טראמפ שוקלים את האפשרות להשתלטות צבאית על קו החוף האיראני באזור מצר הורמוז, מה שעשוי להוביל לאבדות גדולות יותר לצבא ארה״ב ולהסתבכות במלחמה קרקעית ממושכת.

ההערכות הן שכ־450 ק״ג אורניום מועשר בדרגה צבאית הדרוש לפיתוח נשק גרעיני קבורים מתחת להר באספהאן, לאחר שב"מלחמת 12 הימים" ביוני הקריסו הפצצות צבא ארה״ב את מנהרות הכניסה לאתר. בוושינגטון שוקלים להוציא לפועל מבצע צבאי מורכב, ופוטנציאלית ארוך, שבמהלכו כוחות קרקעיים יפלשו לאיראן להוצאת האורניום מהאדמה וכך לשלול גישה עתידית מהמשטר האיראני — או לכל הפחות לייצר תמונת ניצחון תעמולתית לגבי שלילה כביכול של יכולות גרעיניות עתידיות מהמשטר. פוטנציאל ההסתבכות של כל אחד מהמבצעים הקרקעיים האלה גדול מאוד, וההשלכות על הסלמת מרחץ הדמים צפויות להיות דרמטיות.

כבר כעת עליית מחירי הדלק בארה״ב עשויה להגביר את ההתנגדות למלחמה, ומגדילה את הסיכויים להפסדים לרפובליקנים בבחירות האמצע בנובמבר. רוב הסקרים מעלים שרוב בציבור בארה״ב מתנגד למלחמה. בקרב מצביעים רשומים, התמיכה מעט גדולה יותר, ובקרב מצביעים רפובליקנים יש אומנם רוב שתומך במלחמה, אך גם תמיכה זו נזילה יחסית ואינה בלתי מותנית. כך, סקר שהתפרסם ב־18 במרץ הראה שבקרב מצביעי טראמפ רוב מוצק תומך בהחלטה לצאת למלחמה, אך 58% מתנגדים לשליחת כוחות קרקעיים לאיראן, 55% מודאגים מעליית מחירי הדלק כתוצאה מהמלחמה, ו־79% ייתמכו ב"החלטה של טראמפ להכריז ניצחון באיראן ולסיים במהרה את המלחמה הזו".

ג׳ו קֶנְט, ראש המרכז ללוחמה בטרור בארה״ב, המשתייך לימין הקיצוני הבדלני ולתנועה הטראמפיסטית, MAGA, התפטר מתפקידו במחאה על המלחמה באיראן, בצעד המעיד על ויכוח גובר בין גורמי ממשל בארה״ב נוכח התארכות והסתבכות המלחמה.

נתניהו נסוג רטורית: "משטרים נופלים מבפנים" ו"איומים עולים ויורדים"

ביום הראשון למתקפה (28.2) הפליג נתניהו בהכרזות פומפוזיות: "לא ירחק היום שישראל ואיראן החופשית ישלבו ידיים לטובת הביטחון והשלום, לטובת הקדמה והשגשוג". אך במסיבת העיתונאים שבועיים לתוך המלחמה, בתגובה לשאלות, הוא כבר נשמע אחרת: "אנחנו יוצרים את התנאים המיטביים להפלת המשטר, אבל שוב, אני לא מכחיש שאני לא יכול להגיד לך בוודאות שהעם האיראני יפיל את המשטר. את המשטר מפילים בסופו של דבר מבפנים".

המתקפה האימפריאליסטית של ישראל וארה״ב אינה מסייעת למאבקם של ההמונים האיראנים אלא מחבלת בו. "המלחמה הזו לא תביא לנו דמוקרטיה. במקרה הטוב היא תוביל לחצי מאה של דיקטטורה תחת ארה״ב וישראל, אם היא לא תיגמר במלחמת אזרחים", הסבירה מונא, מורה תושבת טהראן, מתנגדת משטר ותומכת התקוממות "אישה, חיים, חירות" (לה מונד, 8.3).

אך גם ביחס להבטחות ל"הסרת האיום" והשגת ביטחון לישראלים מהשורה, נתניהו הודה באותה מסיבת עיתונאים, שהוא כבר לא מבטיח שזו תהיה המלחמה האחרונה עם איראן. "איומים עולים ואיומים יורדים — אבל כשאנחנו הופכים למעצמה אזורית, ובתחומים מסוימים למעצמה עולמית, יש בכוחנו להרחיק מעלינו סכנות ולהבטיח את עתידנו". למעשה, הוא הבהיר שיבואו סבבים נוספים. לגבי מרחץ הדמים הנוכחי הוא אמר במסיבת העיתונאים האחרונה (19.3) באנגלית שהמלחמה תסתיים "מהר בהרבה ממה שחושבים", ככל הנראה במטרה להדוף לחצים עליו ועל טראמפ מדעת־הקהל הציבורית בארה״ב ובאירופה, אך בעברית אמר באותה מסיבת עיתונאים שהמלחמה תימשך "ככל שיידרש", כחלק מניסיונותיו לשכנע את הציבור הישראלי לשלם את המחיר לאורך זמן ממושך כביכול לטובת עתיד בטוח יותר.

עמית סגל, פרשן חדשות 12 ובפועל אחד הדוברים המרכזיים של מחנה נתניהו, התייחס לטענה של דובר צה״ל על כך שהמשטר האיראני כבר לא יכול לייצר טילים חדשים ואמר: "זו אמירה שטעונה במבחן… אנחנו סקפטיים, אנחנו רוצים לראות את זה בשטח. שתיים, השאלה אם הם לא יכולים לייצר עכשיו תחת חמת הזעם של המלחמה אבל כשהיא תיגמר הם יחדשו [את היכולות], או שיכולות הייצור שלהם יפגעו באופן אנוש גם לאחר המלחמה, וזה מה שייקבע אם בעוד 8 חודשים יהיה לנו עוד סבב, או שהפעם תשקוט הארץ… לא 40 שנה, אבל גם שנתיים–שלוש נקנה בכיף".

ההנחה שהמשטר הישראלי והאמריקאי יצליחו לעשות באיראן, מדינה החולשת על שטח עצום עם אוכלוסייה של 90 מיליון איש, את מה שלא הצליחו לעשות במקומות אחרים, כולל רצועת עזה ולבנון, מופרכת. הרי ברור שאם תהיה למשטר האיראני מוטיבציה — ואת זו המתקפה האימפריאליסטית מספקת בשפע — הוא יימצא גם דרכים להתחמש מחדש. אך סגל, תומך נלהב של המלחמה, מיישר קו עם נתניהו בהערכה שגם אם תהיה הצלחה צבאית מבחינת מכונת המלחמה של ממשלת המוות, הסבב הבא יגיע בקרוב. ככה נראית מלחמת נצח, זה חזון סופר־ספרטה, שנתניהו ושות׳ ישמחו אם "נקנה בכיף".

הרובד הנוסף של חזון סופר־ספרטה הוא השילוב בין יוקר המחיה המאמיר למדיניות צנע למימון מכונת המלחמה. כך אישרה הממשלה לקצץ עוד מאות מיליוני שקלים ברווחה, בבריאות ובחינוך כחלק מקיצוץ רוחבי של 1.7 מיליארד ש״ח למימון מכונת המלחמה, בנוסף על קיצוצים שהוגדרו "הלוואת גישור" לצורך "רכש ביטחוני". מחיר המלחמה מושט על אנשים מהשורה מכל הקהילות, הן בפגיעה הקשה בביטחון אישי ובשגרת החיים, והן בתנאי המחיה הכלכליים. עובדים ועובדות נזרקים מתחת לגלגלים, היקף הפגיעה בפרנסה נרחב, והוא מצטרף לפגיעה מצטברת במשך שנתיים וחצי של מלחמה. מנגד, חלק מבעלי ההון דווקא מגלגלים רווחי שיא — הבנקים, רשתות השיווק וכמובן חברות הנשק.

הממשלה ניסתה לזרז את פתיחת המשק, תחת לחץ המעבידים, אך הניסיון לנירמול שגרת המלחמה מתנפץ על סלע המציאות. עובדים נדרשים להגיע לעבודה תחת אזעקות וללא פתרונות לילדים, שעה שהלימודים פנים אל פנים לא חודשו ברוב מערכת החינוך, והוקפאו שוב עקב הפגיעות בדימונה ובערד (21.3).

פלישה קרקעית ללבנון

בממשלה ובצמרת הצבא הבהירו שהם מתכננים מערכה נרחבת בלבנון שתימשך בסבירות גבוהה גם אחרי שהמלחמה באיראן תסתיים. לאחר כמעט שנה וחצי של "הפסקת אש", שהייתה למעשה חד־צדדית וכללה הפצצות ישראליות יומיומיות בלבנון, חזבאללה חידש את הירי בעקבות פתיחת המתקפה הכוללת על איראן וההתנקשות במנהיג העליון ח׳מינאי. הארגון אומנם נותר מוחלש בזירה הפוליטית הלבנונית וחווה נסיגה בכוחו הצבאי והארגוני בעקבות "מלחמת 66 הימים" ב־2024, נפילת משטר אסד בדמשק ושינוי מאזן הכוחות האזורי, אך עדיין מצליח להוציא מטחי טילים נרחבים יחסית לגליל ולמרכז. פוליטית, בעוד שממשלת לבנון נדחקה להכריז רשמית על פעילותו הצבאית של הארגון כ"בלתי חוקית", אין לצבא לבנון יכולת לפרקו מנשק בכוח, וניסיון כזה עלול להוביל להתחדשות מלחמת אזרחים עדתית.

הרחבת הכיבוש הישראלי בדרום לבנון צפויה דווקא לאפשר לחזבאללה לגייס תמיכה מחדש דרך חיזוק תדמיתו ככוח המגן היחידי מפני התוקפנות הישראלית וכמי שנאבק לשחרור תושבי דרום לבנון מהכוח הכובש. חזבאללה מלכתחילה צמח בשנות ה־1980 כתוצאה מהכיבוש הישראלי בלבנון. אפילו בתרחיש לא סביר שבו "יתפרק מנשקו", כיבוש ארוך טווח נוסף, כפי שמקדם שר המלחמה כ״ץ — בתמיכת יו״ר ה"אופוזיציה" בכנסת לפיד שקרא "לגרד כפרים לבנוניים" — עשוי להצמיח בלבנון כוחות חמושים חדשים, מסוג כזה או אחר, שיצמחו על בסיס ההתנגדות הציבורית לכיבוש הישראלי ומתוך נכונות לנקום על מרחץ הדמים.

די לשקר הביטחון והשחרור — מה המטרות האמיתיות

הסיבה שנתניהו וטראמפ מובילים את המלחמה הזאת אינה שאיפה לקידום שלום האזור או ביטחון לאנשים מהשורה, גם לא בישראל. הם חותרים לשנות את מאזן הכוחות האזורי לטובת האינטרסים שלהם ושל אוליגרכיות ההון שלהם. למעשה, לא רק נתניהו, אלא המשטר הישראלי הקפיטליסטי בכללותו מעוניין לשמור על בלעדיות באחזקת נשק גרעיני (וללא פיקוח) ולוודא שאין אף כוח יריב באזור שיכול להגבילו, גם בהקשר של השלטת הדיקטטורה של הכיבוש על מיליוני פלסטינים. האימפריאליזם האמריקאי, דווקא מתוך היחלשות ההגמוניה שלו ברמה העולמית ובאזור, נדחף בראשות טראמפ להפגנת עוצמה צבאית בניסיון לעצב את הסדר האזורי בכפוף לתכתיביו.

הפצצות מצד מעצמות אימפריאליסטיות לא יביאו שחרור משלטון רודני. גירוש המוני ונהרות של דם לא יביאו ביטחון בצד השני של הגבול. פלישת ארה״ב לאפגניסטן והחזקת כוחות כיבוש בשטח במשך שני עשורים הסתיימו בחזרת הטליבאן לשלטון. הפלישה המדממת לעיראק פירקה את המדינה למשך שנים והצמיחה את כוחות דאע״ש וגורמי ריאקציה נוספים. המטרות המוצהרות של הפלישה הישראלית ללבנון בשנת 1982 היו לעצור את ירי הקטיושות של אש״ף מלבנון ולהרחיק את הארגון צפונית לנהר הליטני. במחיר דמים אדיר, כולל רבבות לבנונים ופלסטינים, הנהגת אש״ף אומנם גורשה ועברה לתוניסיה. אך הכיבוש הישראלי בדרום לבנון הצמיח את חזבאללה ככוח פוליטי וצבאי שגייס תמיכה על בסיס התנגדות לכיבוש הזר.

קומץ מיליארדרים, גנרלים, ופוליטיקאים קפיטליסטים לאומנים עשוי להרוויח ממרחץ הדמים הזה. אך ההמונים באזור, אנשים מהשורה — איראנים, לבנונים, פלסטינים, ישראלים ואחרים, משלמים את המחיר. יחד עם עוד מאות מיליונים ברחבי העולם שכבר מושפעים מהקטסטרופה.

מאבק לעצירת המלחמה וקידום חלופה

ההפגנות הראשונות שהתארגנו עד כה בישראל נגד המלחמה, בהשתתפות מאות בני־אדם במצטבר, משקפות חלק קטן מהפוטנציאל להתפתחות של התנגדות ציבורית למלחמה לאורך זמן. התמיכה במתקפה הנוכחית אומנם נותרה גבוהה, במיוחד בקרב האוכלוסייה היהודית, אך האמון בממשלת הימין של נתניהו נמוך והמיאוס ממציאות החיים של מלחמה בלתי נגמרת, מצוקות חברתיות וחנק כלכלי צפוי גם הוא לחזור לתמונה ככל שהפרק הנוכחי של המלחמה יתארך. בעוד כ־66% ענו בחיוב לשאלה "האם אתה מרוצה מהישגי ישראל במלחמה עם איראן" לעומת 27% שענו בשלילה (N12, 19.3), התמונה התהפכה בקרב מי שאין להם מיגון נגיש (מיליונים, כאמור) בקרבם רק 23% אמרו שמרוצים מה"הישגים" לעומת 51% שהשיבו בשלילה.

נתניהו לא מצליח בשלב הזה לגזור קופון פוליטי משמעותי מהמלחמה ולשנות את תמונת הגושים. גוש מפלגות הקואליציה עדיין סביב 51–53 מנדטים, רחוק מאופק להקמת ממשלה חדשה עם רוב בכנסת לאחר הבחירות שאמורות להתקיים בסביבות יוני–אוקטובר. אך מפלגות הממסד מה"אופוזיציה", מבנט ועד הגנרל יאיר גולן, אינן מציעות חלופה אמיתית לחזון סופר־ספרטה, אלא רק דרך אחרת לנהל אותו.

הכוח הפוליטי שחסר בזירה הוא אופוזיציה של שמאל מעמדי סוציאליסטי, שיציע מוצא ממשבר הדמים ואופק למאבק לשינוי עמוק במציאות החיים. בשביל להשיג עתיד של ביטחון ושלום, צריך להיאבק נגד גורמי השורש, צריך להיאבק על הביטחון והרווחה של כל הקהילות, להתנגד לכל צורות הדיכוי הלאומי, ולבנות מאבק מהפכני לשינוי סוציאליסטי ולהפלת כל משטרי הדיכוי באזור. לרבות, באופן מכריע, הכוח המסוכן וההרסני ביותר באזור כיום — המשטר הקפיטליסטי הישראלי ודיקטטורת הכיבוש והמצור שהוא משליט על מיליוני פלסטינים.

לא תעזור תעמולת המלחמה האורווליאנית של נתניהו — אין אופק לביטחון ממשי בלי שלום אזורי, ואין אופק לשלום אזורי עם כיבושים, מתקפות אימפריאליסטיות, ואוליגרכיות קפיטליסטיות.