תוך ניצול ציני של שאיפות השחרור של ההמונים באיראן ותמרון הפחדים הביטחוניים של ההמונים בישראל, פתחו טראמפ ונתניהו במלחמה המערבת כעת ישירות את רוב מדינות המזרח התיכון — והתרחבה אף מעבר לכך. זהו מפנה קטסטרופלי נוסף עבור ההמונים ברחבי האזור במסגרת משבר הדמים המתמשך מאז ה־7 באוקטובר 2023. מדובר בפעולה הצבאית הנרחבת ביותר שיזם ממשל טראמפ עד כה ובפעם הראשונה בה מדינת ישראל מתנקשת בגלוי בראש מדינה.

ההכנות למתקפה האימפריאליסטית נמשכו חודשים והחלו כמעט מייד לאחר תום המתקפה הקודמת ביוני, שנחתמה בהפצצת איראן בנשק הלא גרעיני החזק בעולם, ובהכרזת טראמפ על "ברכות לעולם, הגיע זמן שלום", כמו גם בהתפארות נתניהו בהסרת "שני איומים קיומיים" — גרעיני ובליסטי — ובניצחון ש"יעמוד לדורות". בתוך ימים התברר שהפגיעות הצבאיות לא היו ברמה אסטרטגית, שהמשטר בטהראן לא זוחל להסכם כניעה מול טראמפ, ובמהרה ניכר גם שנתניהו אינו מצליח לגזור קופון פוליטי ומחליט להימנע מבחירות בזק ולהמשיך במתקפת ההשמדה בעזה. כעת, ההתנקשות בשליט איראן עלי ח׳אמנאי ובבכירים אחרים במשטר ביום הראשון למתקפה סימלה את עליית המדרגה במטרות, בכוח האש ובהיקף המערכה. טראמפ ונתניהו פנו בגלוי לקידום אגרסיבי יותר של הרעיון של התערבות להחלפת משטר, אף שאין להם אופק ברור לכך בשלב זה, ומאיימים שהמתקפה תימשך עוד שבועות.

בהתאם התפתחה גם מתקפת־הנגד מצד המשטר בטהראן בהיקף חסר־תקדים, לרבות פגיעה בסדרת מטרות של צבא ארה״ב ובמטרות אזרחיות בשטחים תחת רוב המדינות הערביות באזור. כט״במים הגיעו עד שמי קפריסין ואזרבייג׳אן, וטיל בליסטי ששוגר מאיראן יורט בדרכו למרחב האווירי של טורקיה, חברת נאט״ו. המשטר האיראני סגר לפחות חלקית את מצר הורמוז, דרכו עוברים כ־20% מתפוקת הנפט העולמית, וגרם לפגיעה בייצור הגז המונזל בקטר. מחירי האנרגיה העולמיים זינקו ושווקי המניות ברחבי אסיה רשמו ירידות שערים. רבבות טיסות בוטלו עד כה. ככל שהמשבר יימשך, הוא עשוי הן לתדלק התייקרויות והן לדחוק את המשק העולמי למיתון.

המלחמה מתפשטת

צבא ארה״ב הטביע ספינות איראניות, ובכלל זה ספינת מלחמה באוקיינוס ההודי, מול חופי סרי לנקה, אלפי קילומטרים מאיראן. בלבנון חלה הסלמה בתקיפות הצבאיות הישראליות עוד טרם המתקפה באיראן, וכעת הורחבה פעולת כוחות הכיבוש הקרקעיים, תוך קריאה לכל תושבי לבנון שמדרום לנהר הליטני לעקור צפונה. לפי דיווחים, ישנם מאות אלפי עקורים. חזבאללה הצטרף בהיקף מצומצם למתקפת־הנגד עם שיגור טילים לעבר מדינת ישראל לאחר ההתנקשות בח׳אמנאי — זאת כשנה וחצי מאז ההתנקשות הישראלית במזכ״ל הארגון נסראללה. וייתכן שגם המשטר החות׳י בתימן יתערב.

המעמד השליט הישראלי כולו התייצב פעם נוספת לחיזוק ממשלת נתניהו ומהלכיה הצבאיים תוך דמגוגיה ביטחונית, מתוך זיהוי הזדמנות להישגים גיאו־אסטרטגיים מבחינתם בדמות החלשה עד אפשרות מיטוט של המשטר בטהראן, החוליה המרכזית בברית "ציר ההתנגדות" המוחלשת באזור. שלטון הימין הישראלי ממשיך בהיגיון של מערכה עקובה מדם שדרך הפגנת עוצמה צבאית חסרת־תקדים חותרת לשינוי מאזן הכוחות באזור, תוך הרחבת טווח הפעולה של מכונת המלחמה, הרחבה טריטוריאלית של כיבוש צבאי, והעמקת הדיכוי והנישול של העם הפלסטיני דרך פעולות טיהור אתני, שמרכזן במתקפת ההשמדה ברצועת עזה — הנמשכת, בינתיים בעצימות פחותה, גם בעת הפסקת האש החלקית.

נכון ל־5 במרץ, באיראן נהרגו עד כה מעל אלף אזרחים, בהם כ־150 תלמידות בית ספר. מעל 120 נהרגו בלבנון. בישראל נהרגו במתקפת־הנגד כ־12 בני־אדם, בהם ילדים ומבוגרים בשכונת מעמד עובדים ענייה בבית שמש, ועובדת סיעוד מהפיליפינים בתל אביב — האחריות הראשית להרג האזרחים בישראל היא של ממשלת ישראל שהחליטה לפתוח במלחמה. בארצות המפרץ הערביות נהרגו כ־10 אזרחים.

הפגנות ברחבי העולם

ברחבי העולם התארגנו כבר מהיום הראשון הפגנות נגד המתקפה החדשה, הן מצד מתנגדי המשטר בטהראן והן מצד תומכיו, בהם שיעים שעבורם שליט איראן היה סמל דתי. בפקיסטן ובעיראק הסתערו מפגינים על מבני נציגויות דיפלומטיות של ארה״ב — ועשרות מהמוחים בפקיסטן נורו למוות. בבחריין, בעלת הרוב השיעי, התארגנו הפגנות במחאה על המתקפה. מנגד, מתארגנות גם הפגנות תמיכה במתקפה, בהובלת גולים ומהגרים איראנים, בהם כפי הנראה גורמים מלוכניים המייחלים לחידוש הדיקטטורה של השאה, אך גם גורמים המתפתים לתעמולת ה"שחרור" הכוזבת.

הזיקוקים בטהראן בתגובה להרג הרודן וקולות שמחה בקרב חלק מהקהילות האיראניות ברחבי העולם משקפים תחושות מובנות של חלק מהאיראנים, בהתחשב בדיכוי הרצחני שנוקט המשטר לריסוק מאבקיהם ההרואיים של ההמונים לחירות ולרווחה, בהם עובדים ועובדות הנאבקים על שכר ותנאי מחיה ומאבקים נגד דיכוי מגדרי ומשטור גופן של נשים. אך המתקפה, מצד מעצמות גרעין האחראיות לסנקציות המעצימות מצוקה המונית, קרוב לוודאי מאפשרת למשטר גם במידה מסוימת ללכד מחדש את בסיס התמיכה ברחבי איראן סביב תעמולה "אנטי־אימפריאליסטית", ובפרט בקרב "משמרות המהפכה", מיליציית הבסיג׳, וחלקים מהצבא. רק ההמונים באיראן, בהובלת מעמד העובדים בחברה ובשיתוף פעולה ובסולידריות עם ההמונים ברחבי האזור והעולם, יוכלו לשחרר את עצמם. זאת כחלק ממאבק נגד כל משטרי הדיכוי באזור — לרבות הכיבוש והדיכוי המושלט על מיליוני פלסטינים — ולמען מדינות דמוקרטיות וסוציאליסטיות, שיפעלו במסגרת תיאום קונפדרטיבית על בסיס דמוקרטי וסוציאליסטי להבטחת עתיד האזור.

התנועה ההמונית למחצה באיראן בתחילת השנה, שנרמסה ברדיפה רצחנית, חשפה משבר עמוק של המשטר. את החולשה הריחו המנהיגים האימפריאליסטים במערב, ששבו ביתר־שאת לתעמולת "שחרור". זו מכוונת לתמרן את שאיפות ומאבקי ההמונים כדי לרתום אותם לסדר־יום של החלפת משטר בכזה שיהיה מוכן לרקוד לצלילי החליל של טראמפ. נאומים של נתניהו וטראמפ הוצגו בפריצה לשידורי הטלוויזיה באיראן טרם הפצצת רשות השידור. מדובר בהמשך חיזוק וקטור של ערעור המשטר בחתירה להחלפתו, אף שאין לאדריכלי המתקפה האמריקאית–ישראלית כל ודאות עד כמה רחוק יוכלו ללכת בסבב הנוכחי. ככל שהמתקפה תימשך, לא מן הנמנע שהיא תגרור גם תרחישי התמוטטות של המשטר המרכזי בחלקים מאיראן, והתפתחות אפשרית של מלחמת אזרחים כיתתית מתמשכת נוסח לוב לאחר נפילת משטר קדאפי. מגמה אחת פוטנציאלית בכיוון כזה עולה למשל מדיווחים לפיהם ה־CIA והמוסד פועלים אקטיבית להסתמך על חדירת מיליציות כורדיות לשטחי כורדיסטן האיראנית כחלק מתוכנית לערעור המשטר.

פוטנציאל הסתבכות

שר המלחמה של ארה״ב הגסת׳ הצהיר כי המתקפה "לא נועדה לשינוי המשטר, אבל המשטר האיראני בהחלט השתנה", כלומר, בעקבות ההתנקשויות בצמרת המשטר. מבנה הכוח של המשטר עובר טלטלה שטרם הסתיימה, אך זוהי שאלה פתוחה עד כמה למשל עלי לאריג׳אני, ראש המועצה העליונה לביטחון לאומי — שלפי דיווחים מונה בידי ח׳אמנאי לדאוג לשרידות המשטר בתרחיש התנקשות והוא הגורם החזק בפועל במשטר כעת ומתואר כ"פרגמטי" — יהיה פתוח לעסקת הפסקת אש בתנאי כניעה מול הבית הלבן. עבור ההמונים באיראן, בכל אופן, מדובר במי שנודע כאחד האחראים לטבח המפגינים בתחילת השנה. ככל שנכונים הדיווחים על מינויו הפורמלי של בנו של ח׳אמנאי, מוג׳תבא, לתפקיד "המנהיג העליון", מדובר גם כן בסמל של המשכיות.

בוונצואלה, האימפריאליזם האמריקאי חטף נשיא מכהן כדי לחולל "כוונון משטר", כלומר, לשעבוד המשטר לתכתיבים מוושינגטון. לגבי איראן, ממשל טראמפ טוען שבכירי המשטר כעת פתוחים לחזרה למו״מ אך שבוושינגטון — שפוצצה את המו״מ כשפתחה במתקפה — שוללים את האפשרות. מנגד הושמעו הכחשות וברור שלכל הפחות גורמים מרכזיים במשטר בטהראן, הנמצא במשבר הישרדותי, רואים בחתימת הסכם כניעה תחת אש — מול אותו טראמפ שהקריס את ההסכם הקודם — התאבדות פוליטית. גם לאחר הסבב הקודם ביוני סירב המשטר במופגן לקבל את תכתיבי טראמפ. כך שעסקת כניעה לא נראית על הפרק בטווח המיידי, אף שלא ניתן לשלול אפשרות של ניסיון טקטי להשגת הסדר חדש להפסקת אש.

עוד לא ברור עוד כמה רחוק תלך המתקפה הצבאית בערעור היציבות באיראן ובאזור, כשלממשל טראמפ יש אינטרס לתחום את האירוע. טראמפ תחת לחץ ציבורי בארה״ב. סקר ראשוני העריך 41% תמיכה ו־42% התנגדות למתקפה בקרב מצביעים רשומים, ובהמשך התפרסם סקר כללי שהעלה כ־27% בלבד תמיכה בקרב הציבור הרחב. עד כה נהרגו לפחות 6 חיילים אמריקאים, וקיימת גם דאגה מהידרדרות המצב הכלכלי בארה״ב. יום לפני המתקפה התפרסם סקר גאלופ שהמחיש מהפך בדעת הקהל בארה״ב, כשבציבור הכללי צנחה האהדה לישראל אל מתחת לשיעור האהדה כלפי הפלסטינים — סנטימנט שעשוי להתבטא גם בהקשר של המתקפה באיראן.

בדבריו ביום שני לא כלל טראמפ את החלפת המשטר ברשימת מטרות המתקפה לכאורה, שהגדיר כהמשך גריעת יכולות ימיות ובליסטיות, מניעת גרעין צבאי, והחלשת יכולות סיוע לשלוחים באזור. מערכה של הפצצות אוויריות כשלעצמה לא תוכל לכפות החלפת משטר, בפרט בהתחשב בגודל השטח והאוכלוסייה. היקף הכוח האווירי שרוכז באזור מאפשר פוטנציאלית מתקפה צבאית של מספר שבועות, אך הוא קטן משמעותית מההיקף המקביל ערב הפלישה לעיראק ב־2003.

התרברבותו של טראמפ כי אינו שולל שליחת כוחות קרקעיים הושמעה קודם גם כלפי ונצואלה, אך למעט התערבות פוטנציאלית של כוחות קומנדו, שליחה נרחבת של כוחות לאיראן אינה סבירה בשבועות הקרובים, שכן היא תגבה מחיר גבוה מהאינטרסים של האימפריאליזם האמריקאי, ותעורר זעם ציבורי גדול בארה״ב — לרבות בקרב התנועה הטראמפיסטית MAGA, שגורמים מתוכה כבר נכנסו בחודשים האחרונים להתנגשות עם טראמפ בעיקר סביב מדיניות חוץ. כך, הפוליטיקאית האולטרה־ימנית מרג׳ורי טיילור גרין, זועקת כעת: "הבטחנו 'לא עוד מלחמות זרות, לא עוד החלפות משטר'".

העובדה שנשיא צרפת מקרון, העומד בראש המעצמה הצבאית החזקה באיחוד האירופי, נדחק לצאת פומבית נגד המתקפה מבליטה חששות בקרב חלקים במעמדות השליטים באירופה מפני השלכות מערערות יציבות בהיקף נרחב באזור, ואף על הכלכלה העולמית ועל זעם ציבורי. הד לכך ניתן גם בהתנגדות ממשלת ספרד.

בינתיים נהנית המתקפה מתמיכת ממשלות בריטניה וגרמניה, והמשטרים הערביים באזור, אף שהאחרונים דאגו עד תחילתה להסתייג פומבית מהרעיון, על רקע דעת הקהל הערבית.

המשטרים באזור במסלול התנגשות

סקר נרחב ברחבי העולם הערבי שהתפרסם בתחילת ינואר העלה רוב של 84% ו־77% בהתאמה הרואים במדיניות השלטון בישראל והשלטון בארה״ב איום לביטחון באזור — 44% ראו במדינת ישראל את האיום המרכזי על הביטחון באזור, 21% זיהו בתפקיד זה את ארה״ב, ואילו 6%, במקום השלישי, הגדירו כך את איראן. לכן, בסבב הקודם המפרציות הערביות אף גינו פומבית את המתקפה על איראן. אלא שכעת הן נמצאות בהתנגשות גלויה עם המשטר בטהראן, וכך גם משטר ארדואן בטורקיה, שמתמרן בין הלחצים. ככל שנמשכת המלחמה האזורית כך המחיר שהיא גובה ממדינות המפרץ יעלה — לרבות הפגיעה בתיירות ובמסחר, התערערות הביטחון האישי לא רק תחת טילים איראניים אלא גם למול סכנה גוברת של פיגועי נקם, והשלכות מערערות יציבות ככלל.

הדטאנט בין סעודיה לאיראן בחסות בייג׳ינג מאז 2023 שרד עד למתקפה הנוכחית למרות מתיחות תמידית. למונרכיה הסעודית היה חשוב להציג פומבית עמדה הדורשת פתרון דיפלומטי ולהכריז בסוף ינואר שהמרחב האווירי הסעודי לא ישמש לפעולה צבאית נגד איראן. אך לטענת ה'וושינגטון פוסט', מאחורי הקלעים פעל בן סלמאן במקביל לנתניהו כדי לשכנע את טראמפ להוציא לפועל את המתקפה, חרף הערכות גופי המודיעין של ארה״ב שהמשטר בטהראן לא צפוי להציב כל סכנה צבאית מהותית לארה״ב בעשור הקרוב.

שבוע וחצי לפני תחילת המתקפה התקיים תרגיל צבאי של רוסיה, סין ואיראן בהורמוז, ודובר מטעם פוטין, ניקולאי פטרושב, הציג שאיפה לבניית "סדר עולמי רב־קוטבי באוקיינוסים" נוכח ההגמוניה המערבית, וכביכול בניסיון לרתום את גוש מדינות ה־BRICS למגמה זו. אלא שפעם נוספת, בייג׳ינג ומוסקווה — שהשקיעו בחיזוק המשטר בטהראן, ולא חברו למימוש מהלך ההקפצה מחדש של הסנקציות בחסות האו״ם בספטמבר — נאלצות לצפות מהצד ללא יכולת תגובה של ממש מול מהלומות של האימפריאליזם האמריקאי על אינטרסים גיאו־אסטרטגיים שלהן, נוכח מאזן הכוחות האזורי. הזינוק במחיר הנפט אומנם מטיב נקודתית עם היצוא הרוסי, אך הוא מתגמד ביחס למכלול השלכות המלחמה. עבור סין הצרה גדולה יותר עקב תלות גבוהה ביבוא נפט וגז מונזל דרך הורמוז. עד עכשיו המשטר הסיני הסתפק בגינויים תוך ניסיון להפיק רווח תעמולתי מהתנגדותו למתקפה האמריקאי במדינות "הדרום הגלובלי", אך לא מן הנמנע שיפנה גם לשבירת ההפוגה היחסית במלחמת הסחר מול ארה״ב כמנוף לחץ.

ההיבריס של "ממשלת המוות" של נתניהו

ממשלת המוות של נתניהו שוב בפסגת ההיבריס. בניגוד לטראמפ, אין עליה לחץ ציבורי מקומי לעצירת המלחמה. כלל מפלגות הממסד והעיתונות הממסדית כשופר אחד התייצבו לשבח את נתניהו וטראמפ על המתקפה, ועוד קודם לכן סייעו לממשלה במשך שבועות בגיוס תמיכה לקראתה, כביכול שוב להסרת איומים קיומיים מעל מיליוני ישראלים.

כמובן שלקמפיין המתוזמר, יחד עם אפקט הפחד מהטילים, יש השפעה משמעותית. לפי סקר של 'המכון למחקרי ביטחון לאומי' (INSS), בקרב האוכלוסייה היהודית, כ־92% תומכים במתקפה (בהם 73% "מאוד"), כ־5% מתנגדים (בהם 0.5% "מאוד"), ו־4% לא יודעים. בקרב האוכלוסייה הערבית־פלסטינית בישראל הנתונים המקבילים בפער דרסטי, אך עדיין עם השפעה ניכרת של הדמגוגיה הביטחונית (גם אם נניח שפחד מרדיפה היטה במעט את התוצאות): 38% תמיכה (בהם 11% "מאוד"), 49% מתנגדים (בהם 27% "מאוד"), 13% לא יודעים.

סוציאליסטיות וסוציאליסטים משתייכים כמובן למיעוט שמתנגד באופן גורף לכלל מהלכיה הצבאיים של ממשלת המוות של נתניהו, שלא נועדו ולא יביאו פתרון שורשי לחששות הביטחוניים של מיליוני ישראלים. אין כל יסוד לפתרון כזה ללא מאבק למען שלום אזורי המבוסס על סוף לכיבוש, לדיכוי ולנישול של העם הפלסטיני, ולמען שוויון בזכויות וברמת חיים ראויה לכלל העמים באזור — אין פתרון ללא מאבק למען שינוי סוציאליסטי, כך שניתן יהיה להבטיח באופן ממשי ובר־קיימא ביטחון אישי, רווחה, דמוקרטיה וחירות ממשטרי דיכוי, משעבוד אימפריאליסטי ומנשק להשמדה המונית.

המהלכים הצבאיים של ממשלת ה"ימין על מלא", בעוד שהם פוגעים באופן החמור ביותר בביטחונם ובשלומם של מיליוני פלסטינים, איראנים ולבנונים, גובים מחירים כבדים גם ממיליוני ישראלים, וככל שיחלוף הזמן ייגברו גם קולות ביקורתיים.

הקטסטרופה הכוללת של משבר הדמים הנמשך מזה קרוב לשנתיים וחצי דירדרה את מצבם הביטחוני והכלכלי של מיליונים בישראל. בהחלטת ממשלה, מיליוני יהודים, פלסטינים ואחרים בישראל נזרקים לנסות את מזלם בהתחמקות מפני טילים, פעמים רבות ללא נגישות למקלט או ממ״ד, במיוחד בקהילות מעמד עובדים מרוששות, ברשויות הערביות ובכפרים ה"בלתי מוכרים". הפתיחה החלקית של המשק לפעילות, בלחץ מעבידים, רק תחריף את הסיכונים היומיומיים. במישור הכלכלי, כרבע מהשכירים בישראל דיווחו על פגיעה בהכנסתם מאז ה־7 באוקטובר 2023, ולרבים אין הכנסה או שהצטמצמה — 54% באוכלוסייה הערבית־פלסטינית בתוך הקו הירוק, 23% בקרב יהודים לא־חרדים, ו־18% בקרב חרדים.

בניגוד להבטחות הביטחון הכוזבות של הלאומנות הציונית, שפעם אחר פעם מובילות למשברים מדממים עוד יותר, מכונת המלחמה מופעלת ביסודו של דבר לא כדי לקדם מציאות אזורית בטוחה יותר ושלווה יותר, אלא כדי לבסס ולבצר סדר קפיטליסטי של כיבוש, התנחלויות, שלטון הון, אי־שוויון, עוני והתקפות אנטי־דמוקרטיות.

מבחן לכל הכוחות הפוליטיים

כל מלחמה מעמידה במבחן את כלל הכוחות הפוליטיים בחברה. גם המלחמה הזאת חשפה כיצד כוחות פוליטיים — בכל העולם — המצדדים במתקפה ובפרט במדיניות ההתנקשויות, משתלבים בתעמולת ההונאה האימפריאליסטית של טראמפ ונתניהו. מזדנבים אחריהם כוחות פוליטיים "שמאליים" המתחמקים מנקיטת עמדה קטגורית ברורה נגד התערבות צבאית להחלפת משטר ונגד ההתנקשויות. מי שעושים זאת תוך הדהוד תעמולת "הישג" על מותו של רודן איראן ח׳אמנאי תורמים לזריית חול בעיני הציבור.

במרבית המקרים מדובר בכוחות שוודאי לא היו צוהלים למשל בתרחיש הפוך שבו המשטר בטהראן היה מתנקש בנשיא ארה״ב ובבכירים בממשלו, או בראש ממשלה בישראל ובבכירים בממשלתו. מדוע? הסיבה לתמיכתם בתקיפות נגד ח׳אמנאי ושות׳ אינה באמת כמות הדם על הידיים של אותם המנהיגים או של מושאי ההתנקשות הבאים שיחליפו אותם — מספיק להצביע על כך שמניין הנספים השמרני ביותר בעזה, בידי הצבא הישראלי, חצה כבר את רף ה־75 אלף. אלא שתמיכתם של אותם קולות פוליטיים "שמאליים" בהתנקשויות מהדהדת ביסודו של דבר קמפיין תעמולה שוביניסטי המבקש להציג את המלחמה הנוכחית באופן כוזב כשירות עבור האינטרסים של ההמונים באיראן, בישראל ובאזור.

אך תפקידם של כוחות שמאליים, המחויבים לטובת קהילות מעמד עובדים וההמונים באזור, הוא לעזור לחשוף שמדובר בהולכת שולל ושזוהי מערכה אימפריאליסטית של ממשלות ימין קפיטליסטיות, לא פופולריות, להגנת אינטרסים גיאו־פוליטיים של אליטות שליטות המוסיפות ומדרדרות את עתיד האזור. נחוץ להסביר שהפצצות והתנקשויות לא ייתנו מענה ממשי לשאיפות החירות, הביטחון האישי והרווחה של מיליוני איראנים, פלסטינים, ישראלים ואחרים, וכי המאבק לעצירת המלחמה ולפתרונות שורשיים דורש חלופה שמאלית, ולמעשה סוציאליסטית.

למען העתיד, הכרחי לעמוד באופן ברור ונחרץ נגד המערכה שמובילים טראמפ ונתניהו, בסיוע משרתיהם ממפלגות הממסד של ה"אופוזיציה". בחודשים הקרובים יתקיימו בחירות ונתניהו שוקל אף להקדימן לסוף יוני — קידום צעדים לבניית מחאה והתנגדות למלחמה ולממשלת המוות בכל הזירות, לרבות בקרב העבודה המאורגנת, צריך להיות מחובר לרעיון של חלופה אמיתית של שמאל מעמדי סוציאליסטי מול מפלגות המלחמה, הכיבוש ושלטון ההון.