כנופיית נתניהו מדברת על "ביטחון". אחרי ארבע שנים של ממשלת "ימין על מלא", אצל מי התחזקה תחושת הביטחון? קיבלנו מלחמה קטסטרופלית בלתי נגמרת, הקצנת אלימות ברחובות, מצוקה כלכלית חונקת ושירותים חברתיים מיובשים, והעמקת רמיסת חירויות דמוקרטיות. במשך ארבע שנים יצאנו לרחובות ואפילו שבתנו מול האסונות והזוועות שחוללה ממשלת הדמים של נתניהו והימין הקיצוני.

ממשלת הדמים עשתה שימוש ציני בטבח ה־7 באוקטובר כדי לפתוח במלחמה נוראית תחת השקר שמדובר במלחמת "אין ברירה" למען "ביטחון".

שלוש שנים לתוך התופת, ומה התוצאה? מלחמת נצח! ההרג ההמוני חסר התקדים והחרבת תשתיות החיים של מיליוני פלסטינים במלחמת ההשמדה בעזה, הטרור המתנחלי וגירוש הקהילות בגדה וההתקפות על הביטחון והחיים של עוד מיליוני עובדים ועניים מלבנון עד איראן, הם הידרדרות קיצונית במציאות החיים ברחבי האזור כולו, שגררה גם את החברה הישראלית לתוך משבר עמוק יותר, ללא כל אופק לפתרון ממשי.

ועכשיו, נתניהו וטראמפ מבטיחים עוד מתקפה באיראן… המתקפה האימפריאליסטית האחרונה לקידום החלפת משטר באיראן כבר זרעה הרג והרס בממדים עצומים — כולל במחיר עוד שכול והרס בקרב אנשים מהשורה כאן משני צידי הקו הירוק. המתקפה פגעה קשות במאבק של ההמונים באיראן לשחרור מהדיקטטורה, והובילה גם לפגיעה בתנאי המחיה של המונים בכל העולם דרך זינוק ביוקר המחיה. כך נראה מיתוס ה"ביטחון".

למי זה כן טוב? לשלטון נתניהו, לראשי הימין המתנחלי, לחברות הנשק, לבנקים ורשתות השיווק שהתעשרו בזמן המלחמה, כשאנחנו חיפשנו מרחבים מוגנים — אם הייתה אפשרות כזו — ונאבקנו לסגור את החודש. המלחמה נועדה להגן על הכיבוש, ההתנחלויות ושלטון ההון, ונהרות הדם נשפכים למען המטרות האלו.

משאבי עתק מושקעים במלחמה, בכיבוש ובהטבות לטייקונים — ואז אומרים ש"אין כסף"... הרווחה, החינוך והבריאות — בקריסה. מצוקת הדיור ויוקר המחיה — בשמיים. מדיניות צנע מממנת את מכונת המלחמה והכיבוש, והטבות לבעלי ההון, ומדיניות הפרטה מעמיקה את התלות במרדף הרווחים של הטייקונים. מכונת הרעל הקפיטליסטית הלאומנית בונה את המיתוס של מלחמות "אין ברירה" ושל מצוקת יוקר מחיה ועוני כמצב "נורמלי". ככה נראית הגנה על הכיבוש, שלטון ההון ואי־השוויון.

מה ה"פתרון" שמציע "גוש השינוי"? מפלגות "גוש השינוי" התגייסו לתמיכה במלחמה, ותומכות בתקציבי מלחמה, קיצוצים והפרטות. איזנקוט מתנגד לדרישה הדמוקרטית להכרה במדינה פלסטינית, ומבטיח לשמר את הכיבוש ולחזק התנחלויות. ליברמן ובנט מקדמים סיפוח. ב"גוש השינוי" מנצלים צינית מיאוס המוני ממצב המלחמה דרך מיקוד צר בנתניהו ומיחזור קמפיין לגיוס נוער חרדי למכונת המלחמה — שוויון בקטל במקום פתרון למלחמת הנצח! אין פתרון בלי מאבק בכיבוש ובשלטון ההון.

"הרע במיעוטו" — לבינתיים? את גוש נתניהו צריך לחסום בכנסת וברחובות, ופוטנציאלית עם צעדי שביתה. אך ככל שתקום ממשלת איזנקוט, לא תהיה זו ממשלת "תיקון", שלום וצדק חברתי, אלא ממשלת כיבוש קפיטליסטית, שתנציח גם אפליה לאומית, עוני ואלימות כנופיות בקרב הציבור הערבי־פלסטיני, ואפליית נשים ולהטב״ק. "ממשלת השינוי 1" תיחזקה סטטוס־קוו של מצוקות חברתיות, משבר דיור, אפליה וכיבוש, וסללה את הדרך לממשלת המוות הנוכחית ולמלחמה. ממשלת גוש איזנקוט תגרור גם אסונות, וקאמבק של הימין הקיצוני, אם לא תיבנה חלופה משמאל.

הצבעת מחאה לרשימה המשותפת — נגד מלחמת הנצח, הכיבוש ושלטון ההון. המשותפת אינה רשימה סוציאליסטית, אך היא היחידה בבחירות שמייצגת קול רלוונטי למאבק חוצה קהילות לשלום, לביטחון אישי ולרווחה: התנגדות יסודית למלחמת הנצח, כולל לכיבוש ולמלחמת ההשמדה בעזה, סוף לאפליה לאומית והפרדת דת ומדינה, וסוף לייבוש ולהפרטת השירותים החברתיים. המשותפת דורשת להעלות מיסוי על בעלי ההון, לבטל הפרטות, ולהעביר משאבי מפתח לבעלות ציבורית ולשליטה דמוקרטית.

הצבעת מחאה למשותפת ב־27.10 — ובניית מאבק!

התשובה לממשלת הדמים היא לא לחזק את גוש המרכז־ימין, אלא להיאבק על פתרון שורשי: להצביע בעד חלופה למפלגות מלחמת הנצח, ולבנות מאבק — חוצה קהילות — נגד יוקר המחיה, נגד איום ההסלמה הצבאית, נגד תקציב המלחמה הבא, לסיום המלחמה, ונגד הכיבוש ושלטון ההון.

אחרי שיצאנו להפגנות המוניות ושביתות נגד ממשלת נתניהו מת״א ועד סח׳נין נצטרך לבנות צעדי מאבק ואופוזיציה לוחמנית בכנסת וברחובות ועם צעדי שביתה — עם רוח גבית ממאבקי הענק, מצרפת וספרד, דרך סוריה ועד הודו, נגד עתיד של מצוקה, אלימות ועוני — מול כל ממשלת כיבוש קפיטליסטית, בחתירה לרתום את העוצמה הפוטנציאלית של ציבור העובדות והעובדים, במערכה לסיום מלחמת הנצח, אי־השוויון ושלטון ההון.

בניית מאבק לשינוי מציאות החיים דורשת גם לפעול להצבת חלופה פוליטית של שמאל מעמדי חוצה קהילות, שתקדם מאבק לפתרון שורשי — לא סדר־יום של בעלי הון וגנרלים לתחזוקת חברה שמושתתת על אי־שוויון קיצוני ודיקטטורה של כיבוש ושלטון הון, אלא סדר־יום של שינוי סוציאליסטי.

שינוי סוציאליסטי דורש ד־מו־קרט־יה ושוויון זכויות לכל העמים ולכל בני־האדם, ובעלות ציבורית ושליטה דמוקרטית על משאבי המפתח בחברה במטרה לרתום אותם לרווחת הכלל ולהגנת הסביבה. רק מאבק לשינוי סוציאליסטי יוכל לסלול את הדרך לעתיד של שלום אזורי, למען ביטחון לכול, על יסוד שוויון בין העמים, בלי אפליות וכיבושים.

מסכימות, מסכימים? דברו איתנו והצטרפו אלינו!