המתקפה הברברית באיראן בהובלת נתניהו וטראמפ מביאה אסונות להמונים ולקהילות מעמד העובדים בכל האזור ובארץ. כחלק ממתקפת־הנגד של המשטר באיראן, בנפילת טיל בבית שמש ביום ראשון (1.3) לא רחוק ממקום מגוריי נספו 9 תושבות ותושבים, כולל נערים ונערות. עשרות נפצעו. בינתיים באיראן נספו יותר מ־1,000 בני־אדם בהפצצות, כולל יותר מ־150 קורבנות בטבח בבית ספר לבנות. בלבנון, מעל ל־120 נהרגו בהפצצות ישראליות ומאות אלפים נעקרו מבתיהם. ועל האוכלוסייה השורדת בעזה הממשלה מטילה מצור מלא.

בשביל הקהילות בבית שמש, שהתמודדו גם לפני תחילת משבר הדמים עם מצוקות כלכליות וחברתיות, מדובר בטרגדיה נוראית. האבל שוטף את התושבים בעיר. היום־יום מלא בחרדה והלילות ללא שינה. בבית שלי בבית שמש, בדומה לרוב תושבי העיר, אין ממ״ד, והמקלטים הציבוריים נמצאים במרחק הליכה לא נגיש. אין גישה אמיתית למיגון במצב הזה, במיוחד כשמדובר על קשישים או א.נשים עם מוגבלויות. כל אזעקה נהפכת להימור על החיים. האם הטיל ייפול לי ליד הבית? האם בני משפחה, חברים בשכונה ישרדו את האזעקה הזאת?

ביום ראשון בצוהריים — בניגוד להצהרות של פיקוד העורף — אני, כמו עוד הרבה תושבים, לא שמעתי את האזעקה. אם היא הופעלה, אז כנראה זה קרה פחות מחצי דקה לפני הפגיעה. הפיצוץ אירע בשכונה באזור "בית שמש הוותיקה", כינוי למספר שכונות עוני מוזנחות. יש לי הרבה זכרונות ילדות מהרחוב, שעכשיו הרוס כמעט לגמרי, ומהפארק שלידו, היכן שהייתי רץ, שהוא מקום בילוי לעוד הרבה תושבות ותושבים.

הטיל פגע ישירות במקלט מוזנח מתחת לבית כנסת. גם בתוך הבניין שלי, שנמצא 10 דקות הליכה מאתר הנפילה, נופצו החלונות. יותר מ־30 אנשים נכנסו למקלט הקטן בו פגע הטיל. למרות התוצאה הקטלנית של הפגיעה, פיקוד העורף טען שהמקלט "עמד בכל התקנים". אלא שנראה שהוא נבנה לפני יותר מ־40 שנה ולא נועד לעמוד בפגיעה של טיל בליסטי במשקל של יותר מ־400 קילוגרם.

מה שבטוח הוא שממשלת המוות בחרה לצאת למתקפה באיראן בידיעה שלקהילות שלמות אין מקלטים, ורבים מהמקלטים הקיימים לא יספקו מיגון מלא מפני טיל בליסטי.

ברוריה כהן (76) ובנה יוסי כהן (41) שהו במקלט ונהרגו בפגיעה הישירה. אורן כץ (46), עמד בחדר מדרגות מחוץ למקלט ונספה גם מהפגיעה. ששת התושבים האחרים שנהרגו חיכו מחוץ למקלט עם קבלת ההתרעה עד לאזעקה כדי להיכנס: שרה אלימלך ובתה רונית אלימלך, גבריאל רווח (16), והאחים יעקב (16) אביגיל (15) ושרה ביטון (13). יעקב היה אמור לחגוג את יום הולדתו ה־17 באותו הלילה.

שרה פאני עומר, תושבת שהספיקה להיכנס לתוך המקלט וניצלה, סיפרה בראיון ל"הארץ" שפגשה את שרה ורונית אלימלך בדרך. הן אמרו לה שיירדו למקלט כשתופעל האזעקה, שאמורה לתת התראה של דקה וחצי לפחות. אבל כאמור, בשכונה שלי לא שמעו אזעקה, ותושבים מספרים ששמעו אותה רגע לפני הנפילה.

בית שמש היא העיר השלישית הענייה בישראל בקרב האוכלוסייה היהודית. היעדר מיגון קהילתי הוא ביטוי למצוקת הדיור והזנחת תשתיות, למדיניות של צנע וייבוש התקציבים החברתיים, של כפיית עוני וגם של אפליה גזענית ממוסדת ודיכוי לאומי.

בקרב האוכלוסייה הערבית־פלסטינית, מיגון בהרבה יישובים שואף כמעט לאפס בגלל אפליה ממסדית. בנגב, לדוגמה, ליותר מ־200 אלף תושבים ותושבות בכפרים הבדואיים הבלתי מוכרים אין מקלטים — ומה הממשלה עושה? מקדמת עוד קיצוץ בתקציבים לחברה הערבית.

אבל בית שמש היא לא מקרה בודד, והרבה קהילות ביישובים עם רוב יהודי מופקרות ללא מיגון. מאז שפרץ משבר המלחמה, מאות משפחות בתל אביב נשארות לישון בתחנות הרכבת הקלה. אי־השוויון העצום יוצר מצב שבו שכבות אמידות יותר לרוב יכולות להרשות לעצמן דירות עם ממ״דים, והמיליארדרים מתמגנים ב"מקלטי יוקרה", כאשר בשכונות מעמד עובדים וקהילות עניות יותר לא רק שאין ממ״דים, אלא שפעמים רבות אף אין מקלט ציבורי. תוכנית תמ״א 38, הכוללת חיזוק של בניינים מוזנחים ובנייה של ממ״דים, מקודמת בקצב זוחל ביותר, ורק בכפוף לאינטרס הרווח של כרישי נדל״ן. לא רווחי להם לבנות בפריפריה. במקביל, בתחילת השנה הממשלה העבירה תקציב של 500 מיליון ש״ח בשביל מיגון להתנחלויות בגדה המערבית.

ממשלת המוות רוקדת על דם הקורבנות

נתניהו, שר החוץ גדעון סער ודובר הצבא הישראלי הגיעו לזירת הנפילה בבית שמש כדי לרקוד על הדם של הקורבנות ושל הקהילות העניות ולנצל את האסון כדי להצדיק את המשך התוקפנות באיראן ובאזור. "משטר הטרור יורה על אזרחים ואנחנו יורים על משטר הטרור כדי להגן על אזרחים", אמר נתניהו בזמן הביקור.

נתניהו והגנרלים יצאו לעוד סבב של תוקפנות באיראן כשהם יושבים בבונקר אטומי, בידיעה ברורה שגם קהילות מעמד עובדים כאן ייחשפו לירי טילים. האחריות המרכזית לאסון מוטלת על ממשלת המוות. בעוד שסוציאליסטים מתנגדים לירי טילים חסר הבחנה למרכזי אוכלוסייה, מי שמהווה איום קיומי בשביל ההמונים באזור היא ממשלת הימין של נתניהו–בן גביר ושותפיה בממשל טראמפ, שמתדלקים את משבר הדמים האזורי.

בשביל ממשלת המוות, ח״כים ממפלגות הממסד ב"אופוזיציה" וכלל נציגי האליטות, האסון בבית שמש הוא עוד "כלי תעמולתי". נתניהו אמר כשהגיע לבית שמש: "יצאנו למערכה הזו כדי להרחיק מעלינו את הניסיון לחדש איומים קיומיים, ואנחנו גם יצאנו כדי ליצור את התנאים לעם האיראני האמיץ לפרוק מעליו את עול העריצות… אם למשטר האימים הזה יהיה נשק גרעיני הוא יאיים על האנושות כולה". כך הוא מנסה לנצל באופן ציני את האסון בבית שמש. השאיפה של ממשלת המוות היא לא למזרח תיכון עם ביטחון, חופש וחיים בכבוד. וכמובן לא מזרח תיכון נקי מנשק גרעיני: ממשלת המוות בעצמה, כמו קודמותיה, מחזיקה נשק גרעיני בלי שום פיקוח.

רק לפני שמונה חודשים, נתניהו הכריז כי "ישראל הסירה מעליה איום קיומי מיידי כפול — הן בתחום הגרעין והן בתחום הטילים הבליסטיים". ממשלת המוות והבכירים בצבא הישראלי שיקרו אז ומשקרים גם עכשיו. הם באמת רוצים להפיל את משטר האיראני, אבל לא כדי להביא דמוקרטיה להמונים באיראן, אלא כדי להחליף אותה במשטר דיכוי קפיטליסטי אחר, פרו־מערבי, שטראמפ כבר הבהיר כי אינו חייב להיות דמוקרטי. בשביל המטרה הזאת הם פתחו במערכה הנוכחית, תוך כדי שהם מקריבים את הביטחון של ההמונים הישראלים, הפלסטינים וכל הקהילות באזור.

גם יו״ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן וח״כ נעמה לזימי הגיעו לביקור בבית שמש. לזימי, שמכהנת כיו״ר השדולה למען מיגון, תומכת במתקפה שיזמה ממשלת נתניהו ומסתפקת, מאז תחילתה, בפרסומים ברשתות החברתיות המתמקדים במילות תודה לרשויות ההצלה ולרשויות המקומיות. אין בפרסומים האלה שום ביקורת על הייבוש התקציבי של אותן רשויות מקומיות, או על היעדר המיגון בשטחן. חשוב מכול, ביחד עם שאר ה"אופוזיציה" הקפיטליסטית בכנסת, לזימי מביעה אפס התנגדות לתוקפנות אימפריאליסטית באיראן, למצור המלא על עזה שהטילה הממשלה מאז תחילת המלחמה באיראן או להפצצות בלבנון. כמו בהרבה צמתים בשנתיים האחרונות, האופוזיציה שוב חושפת את הפרצוף האמיתי שלה: הגנה על הסדר החברתי הקיים ועל מלחמת נצח. זאת למרות הבדלים מסוימים עם נתניהו סביב שאלות של איך לנהל את המשבר.

לבנות מאבק נגד ממשלת המוות והתוקפנות האזורית שלה

האסון בבית שמש מחדד שוב את הצורך בבניית מאבק רחב נגד סדר־היום של הממשלה. מאבק שידרוש גם מבצע חירום לפריסה מיידית של מיגוניות לפי צורך וללא אפליה, בכל היישובים והשכונות נעדרות המיגון, על חשבון בעלי ההון. בסופו של דבר, כדי להבטיח שלא ימותו עוד על מזבח של מלחמת נצח צריך להיאבק למען פתרון אמיתי. פתרון כזה צריך לכלול בניית מפלגות מאבק משני צידי הגדר, נגד סדר־היום של "סופר־ספרטה", נגד התוקפנות האזורית, מלחמת ההשמדה בעזה והכיבוש בגדה, נגד שלטון ההון ולמען שינוי סוציאליסטי.