עשרות טונות של נפט בצורת זפת נפלטו ע״י הגלים על פני מעל ל־170 קילומטר של חוף מאשקלון ועד ראש הנקרה והחופים הדרומיים של לבנון, באחד מהאסונות הסביבתיים החמורים בעשרות השנים האחרונות במזרח הים התיכון. תחושת מצב החירום, הובילה אלפי מתנדבים ומתנדבות לחופים להתגייס לניקיון הזפת הרעילה במטרה למזער את נזקי הזיהום ולהציל חלק מהמגוון הביולוגי האדיר שנפגע שכולל בין היתר צבי ים ויונקים ימיים בסכנת הכחדה. התמונות המזעזעות של צבי הים המתים מכוסים זפת משקפות רק חלק מהאסון האקולוגי האדיר שמתרחש כאן. ככל שעובר הזמן כך מתגלים פרטים נוספים על כמויות הנפט שנמצאות בחופים ובתוך המים, אך כבר כעת ההערכות הן שמדובר באסון שייקח שנים רבות, אם לא עשרות שנים, כדי לטפל בנזקיו.

היקף ההתנדבות משקף גם את הפער העמוק בין המודעות לנושא הסביבתי בציבור הרחב לבין מדיניות הממשלה. הממשלה לא רק שלא יזמה פעולות חירום לניקיון החופים ולא הקצתה כוח אדם ייעודי לטובת המשימה היא גם לא סיפקה ציוד מגן בסיסי והדרכה לאלפי המתנדבים שהגיעו לנקות את הנפט הרעיל. כתוצאה מכך מספר מתנדבים פונו לבתי חולים בעקבות שאיפת אדי הזפת, ורשות הטבע והגנים ביקשה להפסיק להגיע לנקות באופן עצמאי. אם זה לא מספיק, מספר רשויות מקומיות שהחלו לסייע במאמצי הניקיונות הודיעו שהן מפסיקות את ניקיון הזיהום בגלל שמשרד האוצר מסרב לאשר את התקצוב שביקש המשרד להגנת הסביבה לצורך המבצע.

מאיפה הגיע הנפט? מי אשם באסון?

נכון ליום שני (22.02.21) ממשלת ישראל, עם כל יכולות הביון שהיא מתרברבת בהן, עדיין לא איתרה את המקור לזיהום הנפט האדיר.

דיווחים שונים מצביעים על כך שספינה שיצאה ממצרים לכיוון יוון שפכה טונות של נפט לים באופן לא חוקי בעקבות תקלה. המשרד להגנת הסביבה, היחידה הארצית לשמירת הסביבה הימית והמשטרה הירוקה ביקשו מבית המשפט להוציא צו איסור פרסום, שאוסר לפרסם כל פרט שעשוי להביא לזיהוי כלי השיט החשוד במעורבות בזיהום.

לוויין של הסוכנות האירופית לבטיחות תחבורה ימית (EMSA) איתר כתם נפט במרחק 50 ק״מ מחופי אשקלון כבר ב־11 לפברואר. בשלב זה היה ניתן לשאוב חלק מהנפט ולצמצם את הנזק, במקביל להיערכות בחופים. אך ישראל לא משלמת דמי מנוי לאיתור כתמי נפט, וגם לא מנצלת לצורך זה את מערך לווייני הצילום והריגול הנרחב שלה. המידע הגיע רק בדיעבד, כשהמשרד להגנת הסביבה פנה לסוכנות האירופית בניסיון להשיג מידע על מקור הנפט שכבר מילא את שמורות הטבע והחופים. בראיון עם "כלכליסט" הסביר ד״ר יובל ארבל מעמותת צלול כי: "יש אפשרות לרכוש את המידע או לייצר לבד מאגר ניטור וניתוח, אך לישראל אין את זה או את זה".

למעשה כבר לפני 13 שנה אושרה בממשלה תוכנית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים שכוללת תקנים לכוח אדם וציוד לזיהוי וטיפול בזיהומי נפט מהסוג שמתרחש עכשיו. נקבע אז, ב־2008, שהתקציב ליישום התוכנית יוקצה בתוך שלוש עד חמש שנים. בפועל התקציב לא עבר עד היום.

במסגרת המאבק של תושבים וארגוני סביבה נגד אסדות הגז עלתה הדרישה לחייב את התאגידים המפעילים את האסדות להתקין מערכת לזיהוי דליפות נפט בים. המאבק אמנם הוביל לכך שהמדינה חייבה את הזכייניות להתקין את המערכות האלו, המערכת באסדת לווייתן הייתה אמורה לפעול בינואר 2021, אבל עד עכשיו לא הותקנה.

שורת המחדלים שיתגלו עוד ארוכה ככל הנראה, אך גם אם היו מערכות התראה וטיפול תקינות, בוודאי שלא ניתן להסתמך עליהן שיטפלו במאה אחוז מהשפך. אסונות קודמים, למשל, במפרץ מקסיקו ובאיי מאוריציוס, הראו שמהרגע שמתרחש שפך נפט, הנזק האדיר לים ולחופים הוא בלתי נמנע, והשיקום אורך עשרות שנים.

הסיבה היסודית לאסונות כאלה — שעלולים לסכן גם את מתקני ההתפלה, האחראים לכמעט 80% ממי השתייה בארץ — היא עצם המשך השימוש בנפט, גז ודלקים פחמימניים אחרים. ממשלת נתניהו מקדמת את השימוש בדלקים אלה כחלק מהמדיניות הקפיטליסטית שמכפיפה את האינטרסים הסביבתיים והבריאותיים של כלל הציבור תחת אינטרס הרווח של תאגידי הגז, הנפט והתעבורה הימית.

הממשלה מתירה לטייקוני האנרגיה לעשות בים כבשלהם

אתמול, ראשון (21.02.21) נתניהו פירסם פוסט בנוגע לאסון הזיהום בו כתב: "שוחחתי היום עם שר האנרגיה המצרי שבא אלינו, והצענו שכל האוניות באזור יופעלו על גז טבעי במקום הדלק שמזהם. אם נשיג איגוד של כמה מדינות, אנחנו יכולים להביא תוך כמה שנים לשינוי עצום, כדי שיהיה ים נקי, מדינה נקייה וחופים נקיים. ממשיכים לעבוד!"

נתניהו הספינולוג מנסה לשלוף מהמותן סיסמאות חלולות כחלק מטיפוח מיתוס "הגז הנקי", אלא שבניגוד גמור לצורך הדחוף לעבור לאנרגיה מתחדשת, הגז לא שונה מהותית מדלקים פחמימניים אחרים כמו נפט. נתניהו וממשלתו דוחפים בכל הכוח הרחבה של השימוש בדלקים אלה, כולל הרחבת השימוש בנפט. לאחר שנלחם עבור הזכות של טייקוני האנרגיה לעשות מיליארדים ממאגרי הגז בים על חשבון התושבים, נתניהו וממשלתו מקדמים במסגרת הסכמי הנורמליזציה עם האמירויות מגה פרויקט נפט עליו חתמה חברת קצא״א — האחראית לשפך הנפט שגרם לנזק בלתי הפיך לשמורת הטבע עברונה רק לפני 6 שנים. הפרויקט, שכולל הזרמת נפט ממדינות המפרץ דרך נמל אילת, אל נמל אשקלון ומשם במיכליות לאירופה, הולך לסכן את מפרץ אילת, את הנגב ואת הים התיכון בשל העלאת הסיכוי לאסונות מהסוג שמתרחש עכשיו.

במקביל, התקיימה היום (23.2) הפגנה בירושלים נגד האישור שהעניקה הממשלה לחיפושי גז ונפט מול חוף פלמחים באזור שמהווה בית גידול ימי למינים בסכנת הכחדה. על רקע האסון, כותרת ההפגנה שונתה ל"עוצרים את האסון הבא". מחאות ממשיכות גם נגד המשך בניית שורה של תחנות כוח פרטיות הפועלות על גז. המאבקים החיוניים האלה, הם חלק ממאבק כולל נגד מדיניות הממשלה שמדברת על אנרגיה מתחדשת ובמציאות פועלת לקידום רווחי טייקוני הגז והנפט.

כדי שזה יהיה האסון האחרון צריך להיאבק למען מעבר מהיר לאנרגיה נקייה מתחדשת, בבעלות ציבורית ובשליטה דמוקרטית, ונגד הפקרת הסביבה וייצור האנרגיה לידי קבוצות הון פרטיות, כחלק ממאבק רחב למען שינוי השיטה — למען אלטרנטיבה סוציאליסטית לעיוורון הקפיטליסטי ולאסונות הסביבתיים שהוא מייצר.