תחשבו שנייה על הרעיון להגיע למחאת האקלים עם שלט "אין שינוי ואין עתיד — האקלים נהרס עם בנט ולפיד". לדעתי זו אחלה סיסמה שעוזרת לחשוף את מדיניות האקלים של ממשלת בנט־לפיד כפי שהיא. אבל חלק מהפעילים במחאת האקלים אולי יחשבו שזו סיסמה שלא מתאימה להפגנות. למה? כי זו סיסמה "פוליטית", ומאבק האקלים אמור להיות כביכול לא פוליטי... האומנם?

הרבה תנועות אקלים, כולל strike for the future (בה אני חבר לצד מאבק סוציאליסטי), מגדירות עצמן "א־פוליטיות". ההיגיון שעומד מאחורי זה מבוסס על שלוש הנחות יסוד:

1. משבר האקלים, בסופו של דבר, יפגע בכולם — עשירים ועניים, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים.

2. כולנו אחראים לכאורה למשבר האקלים, כשהמונח הכוללני מאוד "פעילות אנושית" משמש כדי להסביר מה הוביל למשבר.

3. בלחץ מחאת האקלים, בשנים האחרונות כמעט כל המפלגות בישראל נאלצות להכיר, לכאורה, בצורך לטפל במשבר.

נכון?

לא נכון! משבר האקלים לא יפגע בכולם באותה צורה, לא כולנו אחראים למשבר, ואין קונצנזוס בין המפלגות והכוחות הפוליטיים השונים לגבי ההתמודדות עם המשבר — הימין הקפיטליסטי והשמאל הסוציאליסטי מציעים כיוונים מנוגדים. משבר האקלים הוא סוגייה פוליטית. תנו לי להסביר…

במי משבר האקלים יפגע?

אני מסכים שבסופו של דבר האנושות כולה תיפגע ממשבר האקלים. אבל הדגש כאן הוא על המילים "בסופו של דבר". השמאל הסוציאליסטי הזהיר מראש כי המשבר האקלימי יפגע קודם כל באוכלוסיות הכי עניות ומופלות, ואסונות הטבע האחרונים שפקדו את העולם מוכיחים זאת. אם הוריקן צפוי לפגוע באזור כלשהו, התושבים האמידים יוכלו להתפנות למלונות באזורים אחרים, בעוד שאוכלוסיות שאין להן את האמצעים לכך לא יוכלו. בישראל, הצפות ומזג אוויר קיצוני פגעו ויפגעו קודם כל ביישובי הפריפריה, ובשכונות פחות מבוססות בערים הגדולות, כולל ביישובים הערביים שהוזנחו והופלו בתקציבים לאורך השנים כתוצאה מהחלטות פוליטיות.

בגלל מי נגרם משבר האקלים?

זה לא שהתשובה "פעילות אנושית" לא נכונה, היא פשוט מסירה את האשמה ממי שאחראים לפעילות האנושית הזאת. מאז תחילת המהפכה התעשייתית תאגידים וטייקונים ניצלו ופגעו בסביבה בשביל רווח. מאה תאגידים בלבד אחראים ל־71% מהפליטות התעשייתיות של גזי החממה ב־30 השנים האחרונות. לאורך אותן שנים, ממשלות הימין קיבלו החלטות פוליטיות שאפשרו לתאגידים להמשיך לזהם ולנצל את הסביבה, בהתאם לאידיאולוגיה של הימין הכלכלי לפיה הפיקוח והרגולציה של המדינה על המשק צריכות להצטמצם למינימום כדי לאפשר לבעלי ההון למקסם רווחים.

הממשלות הפריטו משאבי טבע ותשתיות לידי בעלי ההון, וזאת בזמן שהשמאל הסוציאליסטי התנגד להפרטה והתריע מראש מפני הנזק הסביבתי שייגרם. ממשלות ימין פגעו גם בתקציבי מחקר ותוכניות שמתמודדות עם המשבר, ואף הפעילו לחץ על מדענים לעוות את האמת לגבי סדר הגודל של המשבר. טראמפ פרש מהסכמי פריז, ונשיא ברזיל בולסנרו האיץ את הרס יערות הגשם.

מדיניות הימין הרסנית לאקלים לא רק במישור הכלכלי. בארץ, מדיניות הכיבוש והמצור על רצועת עזה יצרה והחריפה שורה של משברים אקולוגיים, כולל זיהום מקורות מים. ליבוי סכסוכים לאומיים פוגע בשיתוף הפעולה שדרוש באזור בשביל לתת מענה למשבר האקלים. כלומר מכל בחינה, ממשלות ימין ממש הובילו מדיניות שהחריפה את המשבר.

האם יש קונצנזוס פוליטי סביב משבר האקלים?!

לא. כמובן שיש עכשיו פוליטיקאים ממפלגות קפיטליסטיות שאומרים שצריך לטפל במשבר (כמו הממשלה הנוכחית), אבל הפתרון שהם מציעים כושל ולא אפקטיבי. הם אומרים שהממשלה והרשויות צריכות לעודד את בעלי ההון לפתור את המשבר. כלומר, להתאמץ להפוך את המעבר לאנרגיה מתחדשת ולאיפוס פליטות פחמן לרווחי עבורם. אך מה שמעניין את הטייקונים ששולטים במשק זה רווחים בטווח הקצר, והשקעה במעבר לאנרגיות מתחדשות ושיטות ייצור חדשות היא פחות רווחית מהחלופות הקיימות. אפילו אם התאגידים הגדולים במשק יחליטו בסופו של דבר לעשות זאת, השיטה שלהם, שמבוססת על שוק כאוטי ותחרות, לא מאפשרת תכנון כלכלי סביבתי. לכן גם מפלגות דוגמת "הירוקים" בגרמניה, שמובילה מדיניות קפיטליסטית וכפופה לאינטרסים של בעלי הון, לא באמת מסוגלות להציע פתרונות אמיתיים למשבר. השמאל הסוציאליסטי מבהיר כי אין צדק אקלימי תחת קפיטליזם וכי קפיטליזם ירוק זה שקר.

אז בעצם אחרי שעונים על השאלות הללו מבינים שזו כן סוגייה פוליטית — הימין מציע להשאיר את הפתרון למשבר האקלים בידיים של בעלי ההון ובמסגרת שיטה מבוססת רווח, בעוד שהשמאל הסוציאליסטי נאבק למען השקעה בתשתיות, בתחבורה ציבורית ובאנרגיה מתחדשת ולמען העברת השליטה בבנקים ובמגזרים המרכזיים בכלכלה לידיים ציבוריות בשביל לאפשר תכנון כלכלי־סביבתי בר קיימא לטובת הצרכים של החברה ושל הסביבה. זה מאבק פוליטי.