עשרות טונות של נפט בצורת זפת פגעו בחופים באסון הימי החמור ביותר במזרח הים התיכון מזה עשורים. הנפט הורג צבי ים ויונקים ימיים בסכנת הכחדה, פוגע בכל המגוון הביולוגי, נכנס לשרשרת המזון, ואף עלול לסכן את מתקני ההתפלה האחראים ל־80% ממי השתייה שלנו.

בציבור הרחב התגובה הייתה זעזוע, ואלפים אף התנדבו לנקות את החופים באופן עצמאי, שעה שממשלת המשבר של נתניהו וגנץ מצידה הפקירה, סירבה להעביר תקציבים וציוד, ולא יזמה פעולות חירום. לוויין אירופי זיהה את כתם הנפט שבוע לפני שהגיע לארץ, כשעוד היה ניתן להיערך ולצמצם חלק מהנזק. אבל הממשלה לא עוקבת אחרי מפגעים כאלה והתוכנית להתמודדות עם זיהומי נפט שאושרה לפני 13 שנה מעולם לא תוקצבה. צו איסור פרסום על חקירת האסון לא ימחק את המחדל.

השימוש בנפט מסוכן גם בגלל אסונות כאלה, וגם כי הוא הורס את האקלים. 73% מהציבור בארץ מבין שהאנושות בסכנה בשל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, לפי סקר המכון הישראלי לדמוקרטיה. אבל הממשלה פועלת להרחיב את השימוש בדלקים פחמימניים, דוחפת לשינוע נפט מהמפרץ הפרסי, דרך אילת ואשקלון, לאירופה, מקדמת קידוחי גז ונפט מול חופי פלמחים והקמת שורה של תחנות כוח פרטיות הפועלות על גז.

סוף לעידן הנפט — להפיל את שלטון ההון!

בשביל למנוע אסונות כאלה וכדי לבלום את משבר האקלים צריך להפסיק להשתמש בדלקים פחמימניים (פחם, נפט, גז) ולהשקיע במעבר חירום מהיר לאנרגיה מתחדשת. אבל במסגרת השיטה הקפיטליסטית אינטרס הרווח של קומץ טייקונים שולט בכלכלה ובחברה שלנו, וחוסם את המהלכים הדרושים לאירגון מחדש של משק האנרגיה. תאגידי האנרגיה לא מוכנים לוותר על המיליארדים שהם יכולים לעשות משריפת הדלקים שהורסים לנו את העתיד. לכן מפגינים ברחבי העולם צעקו שדרוש "שינוי שיטה ולא שינוי אקלים".

ב־19 במרץ, רגע לפני הבחירות, מתוכננת "שביתת אקלים עולמית", יום פעולה בינלאומי כחלק מהמאבק לסיום עידן הנפט ולשינוי השיטה. יום פעולה אפקטיבי גם בישראל יוכל לעזור לבנות את המאבק העוצמתי שדרוש כדי לסמן קו אדום לממשלה היוצאת ולבאה אחריה, ולהוביל שינוי אמיתי, סוציאליסטי.

מה צריך לעשות?

• לקדם פעולות הסברה, אסיפות וצעדי מאבק במקומות העבודה, בקמפוסים, בבתי הספר, בשכונות. לדרוש מהנהגות ארגוני העובדים והעובדות ושאר הארגונים החברתיים להוביל התגייסות חזקה להצלחת המאבק.

• להיאבק על מעבר חירום ל־100% אנרגיה מתחדשת, בבעלות ציבורית, תחת פיקוח וניהול דמוקרטיים בידי ציבור העובדים והעובדות, ארגוני סביבה וקהילה. להסב משרות בתאגידים מזהמים למשרות ירוקות בתנאים טובים, בהסכם קיבוצי.

• להיאבק לשינוי סוציאליסטי. להפקיע את השליטה במשק מידי הטייקונים. להעביר את משאבי הטבע ועיקר התשתיות החברתיות לבעלות ציבורית, לטובת מעבר למשק מתוכנן דמוקרטית ובר־קיימא.

הצטרפו אלינו!