ביום חמישי (23.4), כחלק מאכיפת הכיבוש והטיהור האתני, פשטו על שכונת בטן אל־הווא פקחי עירייה בליווי משטרתי ומסרו לזוהיר א־רג׳בי, יו״ר ועד שכונת בטן אל־הווא, ולאחיו צווי פינוי מבתיהם. המועד הסופי לפינוי הבתים הוא ה־17.5, עד אז המתנחלים והעירייה יזרקו משפחות שלמות לרחוב. ימים ספורים לפני כן עיריית ירושלים התחילה להפקיע אדמות בשכונת אל־בוסתאן בסילוואן לטובת תוכנית בנייה התנחלותית רחבה, אחרי שיא של הריסות בתים בשכונה.

פתיחת המתקפה הישראלית־אמריקאית באיראן נוצלה על ידי ממשלת המוות כדי להוביל להסלמה משמעותית בטיהור האתני בסילוואן בזמן שמאות אלפים במזרח ירושלים בלי מיגון בגלל אפליה של תשתיות ודיכוי הלאומי. הדיכוי והאפליה בדיור והתשתיות במזרח העיר מתבטא גם בפערים העצומים בתשתיות מיגון. במזרח העיר יש רק מקלט ציבורי אחד בשועפאט, שאינו מתפקד, ומעט בתי ספר במזרח העיר מכילים מקלטים שמישים.

הנחיות פיקוד העורף גם נוצלו בצורה צינית לחלוטין כדי להעלות מדרגה בכיבוש, דיכוי ורדיפה נגד פלסטינים במזרח העיר.

טיהור אתני מסלים בסילוואן

ביום שני ה־30.3, בעיצומה של המלחמה, העירייה הרסה 5 בתים וחלקים מבתים אחרים בשכונת אל־בוסתאן כחלק מפעולת הריסה רחבה.

"אני והילדים שלי יצאנו לעבוד, כשהגענו בסביבות 7:30 התקשרו אלינו להגיד שהעירייה הגיעה ושיש צו הריסה… חזרנו אל הבית ולא נתנו לנו להיכנס. הדברים שלנו נשארו מתחת להריסות, לא נתנו לנו להוציא אותם. הבן שלי אינסטלטור ויש לו ציוד עבודה בעלות 50,000 שקלים שנשאר מתחת להריסות". כך מספר אבו פאיז עוואד רווידי, ירושלמי תושב אל־בוסתאן שהבית של בנו מאהר נהרס. ההריסות בשכונה ממשיכות גם בזמן הפסקת האש.

שבוע לפני כן, כוחות כיבוש גירשו בכוח 13 משפחות מבתיהן בשכונת בטן אל־הווא בסילוואן, במסגרת מתקפה משפטית ביוזמת עמותת המתנחלים "עטרת כהנים". העמותה החלה בשנת 2016 לפעול משפטית להוצאת צווי פינוי עבור בתים בשכונה בטענה שהיו בבעלות יהודית ב־1881, ומתבססת על חוקים גזעניים הנותנים למתנחלים זכות להשתלט על בתים שהיו בבעלות יהודית לפני 1948 בזמן שפלסטינים במזרח ירושלים שעברו את הנכבה לא יכולים לחזור לבתיהם בשטחי 48'. מיד אחרי שהמשפחות גורשו, מתנחלים פשטו על בתיהן והשתלטו עליהם.

שבועיים אחרי תחילת המתקפה באיראן, העירייה שינתה את מפת השכונות בעיר. חצי מאדמות סילוואן, הכוללות את השכונות ואדי חילווה, ואדי א־רבאבה ואל־בוסתאן, הועברו לשכונה חדשה בשם "עיר דוד" — ומאוכלסת בחברי הגרעין שהתנחל בשכונת ואדי חילווה, והוקם ומנוהל על ידי עמותת אלע״ד. מספר תוכניות בנייה להרחבת ההתנחלות מאיימות על בתים פלסטינים באזור, ביניהן בניית רחוב תת־קרקעי שהרס תשתיות של בתים רבים בסילוואן. צעד זה עלול להשפיע על צעדי הטיהור האתני באותן שכונות בהמשך.

"אנחנו משלמים בדם את המחיר של הבתים שלנו כבר שנים"

ההריסות שהעירייה מבצעת במזרח ירושלים נעשות בטענה שהבתים נבנו ללא היתר, בזמן שהיא מסרבת להכין תוכניות בנייה עירוניות (תב״ע) עבור השכונות הפלסטיניות. סירוב זה מונע מפלסטינים להשיג היתרי בנייה ומחייב אותם לבנות בצורה לא חוקית. מרכז המידע ואדי חילווה דיווח על יותר מ־500 פעולות הריסה וגירוש שבוצעו במזרח העיר מאז פרוץ המלחמה ב־7.10, כאשר חלק מההריסות בוצעו על ידי התושבים עצמם כדי לא לשלם קנסים לעירייה על ההריסות.

בשכונת אל־בוסתאן נהרסו יותר מ־45 בתים מאז תחילת מלחמת ההשמדה בעזה, עשרות נוספים תחת איום הריסה מיידי — בשביל לבנות למתנחלים גינה תיירותית. "אני עובר מנכבה לנכבה", סיפר פח׳רי אבו דיאב, יו״ר ועד שכונת אל־בוסתאן, אחרי שבנובמבר 2024 דחפורי העירייה הרסו את ביתו בפעם השנייה במשך 9 חודשים.

באוקטובר לפני שנה, תושבי סילוואן ערכו הפגנה נגד איום הטיהור האתני תחתיו הם חיים, בה השתתפו פעילות ופעילים ממאבק סוציאליסטי. במהלך ההפגנה ערכנו ראיון עם זוהיר א־רג׳בי. לדבריו, ״הם רוצים שנעבור לגדה המערבית. הם רוצים שנהיה מעבר לגדר, ואנחנו מסרבים לכך…אנחנו משלמים בדם את המחיר של הבתים שלנו כבר שנים״.

המתקפה האזורית נוצלה להסלמת דיכוי במזרח העיר — מחסומים, פשיטות, מעצרים והגבלות על חופש הפולחן

תחת מסווה של "מצב חירום" המשטרה הציבה מחסומים, ויצאה לגלי מעצרים ופשיטות על בסיס יום־יומי בשכונות הפלסטיניות, חלקן עם תוצאות קטלניות. ב־25.3, כוחות כיבוש הוציאו להורג את קאסם אמג׳ד אבו אל־עמל שקיראת (בן 21 במותו) בתוך בית משפחתו במהלך פשיטה משטרתית על השכונה ג׳בל מוכבר, ולאחר מכן החזיקו בגופתו במשך 4 ימים עד ששחררו אותה למשפחתו. שני תושבים נוספים נרצחו במהלך פשיטה על מחנה קלנדיא ב־27/3.

עליית המדרגה בדיכוי במזרח העיר כללה גם תקדים חדש של הגבלות על חופש הפולחן. מתחילת המתקפה באיראן ובמשך שבועות מחסומים הוצבו מול שערי העיר העתיקה ומנעו כניסה לפלסטינים מלבד תושבי העיר העתיקה עצמה. אתרים דתיים הקדושים למוסלמים ולנוצרים ברחבי העיר העתיקה נסגרו ולא נפתחו עד להפסקת האש באיראן. מסגד אל־אקצא נסגר לראשונה אי פעם במהלך הרמדאן. סגירה זאת כללה גם מניעת כניסה של מנהיגים דתיים למסגד אל־אקצא וכנסיית הקבר. תושבים מוסלמים שהתפללו במרחב הציבורי מול שערי העיר העתיקה הותקפו על ידי המשטרה, ונוצרים שהגיעו לכנסיית הקבר בשבת האור נתקלו בהגבלות תנועה, תקיפות ומעצרים מצד המשטרה.

סגירת אל־אקצא הינה חלק מרדיפה דתית של תושבים פלסטינים מוסלמים. המשטרה לא פיזרה את חגיגות האלפים של פורים בירושלים כמו שהיא מסכלת כל נוכחות של תושבים פלסטינים במרחב הציבורי. נתניהו עצמו השתתף בקריאת מגילה כנגד הנחיות פיקוד העורף.

הפסקות האש המעורערות באיראן ולבנון אמנם היוו הקלה בתקיפות אמריקאיות וישראליות עבור עשרות מיליונים באיראן ולבנון וסיפקו הנחת רווחה למיליונים בארץ. אבל ממשלת המוות ממשיכה את הדיכוי והטיהור האתני במזרח העיר — עם ההסלמה של הגירוש בסילוואן. הסכנה לעוד סבב מלחמה מסכנת את כל תושבות.ים באזור וגם את ירושלים.

טיהור מעמדי במערב ירושלים בהמשך לבניית ההתנחלויות וטיהור אתני במזרח העיר

בזמן שהעירייה מגרשת פלסטינים תושבי מזרח ירושלים, היא מקדמת בנייה במערב העיר המיועדת לעשירים בלבד, במאמץ לדחוף החוצה שכבות ״חלשות כלכלית״ — ג׳נטריפיקציה. את מגדלי הענק שנבנים בעיר אפילו לא משווקים לתושבי ירושלים, אלא ל"תושבי חוץ", כרישי נדל״ן ומיליונרים המחשפים השקעות, שלא משתמשים בהן רוב השנה! כך נוצר מצב של דירות ריקות באמצע משבר דיור.

ראש עיריית ירושלים משה ליאון נותן גיבוי מוחלט לצעדי הג׳נטריפיקציה, ומתגאה שהוא ״לא מכיר מישהו חלש כלכלי שיכול לרכוש דירה באחד הפרויקטים״ בקריית היובל, שכונה עם מספר רב של תוכניות בנייה של כרישי נדל״ן. ליאון גם הגן על תופעת דירות רפאים מפני שבעלי הדירות משלמים ארנונה בלי שהעירייה תספק שירותים לאותן דירות.

לצד הג׳נטריפיקציה במערב העיר והאמירות חסרות הבושה של ראש העירייה, אפליה על בסיס מעמדי נראית גם בתשתיות המיגון בשכונות במערב ירושלים. בשכונות עוני ומעמד עובדים נמצאים פחות מקלטים תקינים, ותוכניות הבנייה של תמ״א 38 שאמורות לשפר תשתיות מתקדמות בקצב זוחל ולפי האינטרסים של כרישי נדל״ן.

לעצור את הגירוש בסילוואן, את כלל המתקפות על תושבי/ות מזרח העיר ואת המתקפות האזוריות!

המדיניות בה נוקטים העירייה, הממשלה וכוחות הכיבוש בעיר לא נועדה להביא פתרונות דיור או ביטחון עבור תושבי העיר, כמובן שלא לפלסטינים אך גם לא לישראלים. אלא, היא משרתת את האינטרסים של הכיבוש ומפעל ההתנחלויות, של כרישי הנדל״ן ושלטון ההון. עמותת המתנחלים אלע״ד ממומנת על ידי קרנות הון ותורמים בינלאומיים המעניקים לה עשרות מיליוני שקלים בשנה דרך מקלטי מס. חברות אבטחה פרטיות מגינות על גרעיני ההתנחלות בסילוואן ובאזורים אחרים במזרח העיר, אותן מממן משרד השיכון בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

למרות ההסלמות בצעדי הטיהור האתני בסילוואן, מאבקים של תושבי מזרח העיר בעבר הצליחו להגיע להישגים מול ניסיונות הגירוש של העירייה והימין הקיצוני, לדוגמא מאבק תושבי א־שייח' ג׳ראח ב־2021, שהצליח לעצור את מכלול תוכניות הגירוש שהיו דאז.

צריך לדרוש עצירה מיידית ומוחלטת של כל צעדי הגירוש וההריסה בסילוואן, ולהוציא מהשכונות את גרעיני ההתנחלות של הימין הקיצוני, ובפרט מתוך השכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים הכבושה.

המיאוס בציבור היהודי־ישראלי מהמשך מלחמות נצח ומדיניות של "סופר ספרטה" גובר. המחאה הישראלית נגד ממשלת המוות בירושלים צריכה לעמוד בסולידריות ולצד תושבי מזרח העיר ולהתנגד לדיכוי ולטיהור האתני נגדם בידי הממשלה, העירייה וכוחות הכיבוש, בנוסף למתקפות האזוריות הברוטליות — גם הן מכוונות כנגד עובדים ועניים — שאותם גופים מנצלים כדי לקדם את אותו סדר יום.

יש להיאבק למען פתרונות דיור צודקים ואיכותיים, כולל השקעה בתשתיות מיגון איכותיות והכרה בזכות של פליטים פלסטינים במזרח העיר שיבחרו בכך לשוב ולבנות את חייהם מחדש באזורים מהם משפחותיהם גורשו בנכבה — תוך הבטחת חיי רווחה ושוויון בזכויות ובתנאי המחיה בכלל חלקי העיר ולכלל התושבים, באמצעות הפקעת משאבי העתק של כרישי הנדל״ן ועמותות ההתנחלות הפועלים בעיר וקרנות ההון שמממנות אותן. זה כחלק ממאבק נגד משבר הדמים האזורי, הכיבוש ושלטון ההון, למען שינוי שורשי סוציאליסטי באזור כולו.