עליית מחירי הלחם והחלב שבפיקוח היו יריית הפתיחה של העלאות מחירים על שורה ארוכה של מוצרי צריכה. שטראוס, אוסם, תנובה, היבואנים המרכזיים, כל חברות המשקאות ועוד... התאגידים הגדולים מרוויחים ומייקרים!

קצב האינפלציה השנתי נמצא כבר כמעט שנה מעל ל־5% — שיא של 20 שנה. הסיבה המיידית היא "אינפלציית רווחים". כלומר, עסקים המנצלים בציניות את העלייה הכללית באינפלציה במשק כדי למקסם רווחים באמצעות ייקור מוצרים ושירותים, אפילו ללא עלייה בעלויות הייצור. התאגידים גם מנסים לתאם את העליות, כפי שנחשף בפרשת תיאום המחירים בתחום המזון.

ענקיות המזון כמובן מתרצות את העלאת המחירים בהעלאות שכר ובעלייה במחירי חומרי הגלם. ראשית, גם אם יש עלייה בהוצאות, למה שהיא לא תתקזז מרווחי הענק של התאגידים?!

אלא שמעבר לכך, חלק מרכזי מעלויות היבוא דווקא בירידה. למשל, מחירי ההובלה הימית צנחו לרמתם לפני משבר הקורונה, מחירי הדלקים הפוסיליים ברמה העולמית ירדו בכ־13% מתחילת השנה, וביותר מ־40% מהשיא לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה. אין גם עלייה משמעותית בהוצאות השכר. עליית השכר הממוצע מפגרת אחר העלייה במדד (3.7% לעומת 5.2% במהלך פברואר 22'–פברואר 23'). ושיעור השכר מתוך כלל העוגה הכלכלית (התוצר) בשפל היסטורי, כשבשני העשורים הקודמים גדל פריון העבודה ב־40% בעוד השכר עלה ב־27% בלבד.

עם השקרים של הממשלה אי־אפשר לקנות במכולת

איפה ההבטחות של ש״ס והליכוד להילחם ביוקר מחיה? הממשלה לא נקטה עד לשלב הזה שום צעד ממשי להגבלת התאגידים. מה נשאר מההבטחות להקפאת תשלומים, לחינוך חינם ולתלושי מזון? כמעט כלום. למרות הבטחות נתניהו וסמוטריץ', מחיר הארנונה צפוי לעלות ב־3% נוספים, כפי שעלו גם השנה מחירי החשמל והמים.

כדי להתכתב עם הזעם הציבורי, מתחרים שר הכלכלה ברקת ושר האוצר סמוטריץ' בהצהרות נגד התאגידים ובעד "תחרות". ברקת נזכר באיחור שבסמכותו לדרוש מ־15 תאגידים שהעלו מחירים לחשוף את ספרי החשבונות שלהם. זה מהלך שיוכל להוות, לכאורה, צעד בדרך להטלת פיקוח מחירים, כפי שנקבע בחוק. אבל השר נזהר מלאיים בכך במפורש. בתחילת חודש מאי הוא עוד איים בפיקוח מחירים על קוקה קולה — אבל לא יצא מכך דבר מלבד כותרות בעיתונים.

השר המיליארדר הראשון בהיסטוריה של ישראל לא מתכוון באמת להיכנס למלחמה עם התאגידים שעלולה לכלול מאבק משפטי מסובך, ואף צעדים כמו ריקון המדפים מסחורות. תגובה הולמת לכך, כמו הפקעת שליטה בתאגידים המפקיעים מחירים ומסרבים לפיקוח, מן הסתם ממש לא בארגז הכלים של ברקת או סמוטריץ'.

מה יש להם בארגז? ועדה שתוך 3 חודשים "תאפשר לנו להביא לפירוקם של המונופולים ולייצר תחרות משמעותית בשוק היבוא… זו תהיה מלחמה קשה מול השחקנים החזקים ביותר", כדברי סמוטריץ'. ועדה זו היא החלופה לצעדים להגבלת המונופולים בתחום היבוא, מהם הממשלה נסוגה. מלבד הלחץ של היבואנים, נטען גם שתוכנית זו עלולה להוביל לייקור מחירים בשל עלייה בהוצאות שינוע ושיווק הנחסכות כתוצאה מריכוז הפעילות בידי גופים גדולים.

לממשלות היסטוריה של הצהרות על "פתיחה לתחרות" (בעיקר בתחום המזון), ועשרות ניסיונות שווא "לפרק מונופולים". ישראל היא עדיין אחת המדינות היקרות בעולם. נקודתית, הצליחו לשים טלאי על תחומים כמו מחירי המנויים על הסלולר או מחירי הטיסות — המחירים ירדו אבל במחיר ירידה בתנאי העבודה ובאיכות השירותים (ישראל למשל מפגרת בפריסת רשתות סלולריות מהירות).

במקום "לפרק מונופולים", יש להעביר את שיווק מוצרי הצריכה הקמעונאיים לשליטה דמוקרטית של הציבור כדי לאפשר פיקוח, שקיפות ותמחור בהתאם לעלויות האמיתיות ולא לפי אינטרס הרווח של בעלי הון.

להיאבק בעושק המחיה

משבר יוקר המחיה דוחף בכל העולם עובדות ועובדים להיאבק למען העלאות שכר ושיפור תנאי העבודה מול עליות המחירים: גל שביתות בבריטניה, זינוק בהתארגנויות עובדים חדשות במגזר הפרטי ובמספר השביתות בארה״ב, שביתת עובדי המדינה הגדולה והארוכה מזה 3 עשורים בקנדה, "התקוממות הפנסיות" בצרפת — כל אלה צריכים לשמש דוגמה גם לנו כאן בישראל, איפה שפרצה אחת מתנועות המחאה המשמעותיות השנה ברמה העולמית, שאף כללה שביתה כללית פוליטית בהובלת ההסתדרות.

יוקר המחיה, בדומה לאישור התקציב, הוא מקור לזעם ציבורי מוצדק וזה משפיע באופן חיובי על סדר היום של המחאה נגד "ההפיכה המשפטית" של ממשלת נתניהו והימין הקיצוני. אך אצולת ההון והגנרלים בהנהגת המאבק הזה הצליחו להסיט את ההתנגדות המוצדקת לשפיכת התקציבים על התנחלויות, על פרויקטים של הדתה ועל החינוך החרדי הריאקציוני — לזעם נגד הציבור החרדי העני בכללותו. ארגוני העובדות והעובדים וההתארגנויות מהעבודה המאורגנת במחאה צריכים להיאבק על סדר יום חלופי המייצג את צורכי כלל הציבור העובד, המובטל והלומד. במקום לעלות על בני ברק, צריך להתארגן למאבק שיוכל גם להשבית שוב את המשק ולסגור את השאלטר על מקור הרווח של בעלי ההון שחיים במגדלי ובשכונות היוקרה.