הפגנת ההסתדרות בת״א אתמול (שני) הייתה יוצאת דופן. כבר שנים שראשי ההסתדרות לא נוהגים לארגן הפגנות עם משלחות של עובדים ועובדות ממקומות עבודה במסגרת מאבק ארצי — במקרה הזה, נגד יוקר המחיה. אחרי הפגנה שנערכה במרחב באר־שבע בשבוע שעבר, הגיע תורה של תל אביב, ובשבוע הבא אמורה להתקיים הפגנה נוספת בירושלים.

מאות עובדים וגמלאים, עם משלחות ממקומות עבודה באזור המרכז — צוותים רפואיים, לוחמי אש, עובדי שופרסל, עיריית ת״א־יפו ועוד — השתתפו בעצרת ובצעדת המחאה בתל אביב, מרחבת הסינמטק ועד לרחוב קפלן, שנחסם לתנועת רכבים לזמן קצר. גם חברי מאבק סוציאליסטי היו בשטח.

על שלטי קמפיין ההסתדרות, בעברית, בערבית וברוסית, נכתב "די! יקר לנו פה", "די! שכר המינימום לא מספיק לקיום המינימלי", "די! תנו לחיות בכבוד במדינה הזאת", "די! נמאס לנו לשלם את המחיר", וכדומה. לאורך האירוע הונפו גם עשרות שלטים שהפיצו חברי מאבק סוציאליסטי, שעליהם נכתב "די! שביתת אזהרה במשק — נגד שכר עוני ולהגנת זכויות".

יו״ר ארגון עובדי עיריית ת״א–יפו, רמי בן־גל, אמר בהפגנה: "אין בית במדינת ישראל שיוקר המחיה לא מכה בו קשות, ומצד שני גם הקפאת השכר והשחיקה מייצרת מצב שאלפי עובדים לא מתחילים את החודש, גם בעיריית תל אביב החזקה. זו לא גזירת גורל. במאבק משותף נפעל בשני הצירים — להפעיל לחץ נגד הטייקונים שמעלים לנו את המחירים, ובמקביל נחזק את ההסתדרות במאבק על תוספות שכר בשירות הציבורי".

ההתגייסות הייתה משמעותית בהיקפה יחסית לשעת ההפגנה, באמצע יום עבודה. חבר וחברת ועד משופרסל הסבירו בשיחה שרבים מהעובדים שהגיעו נאלצו לספוג בפועל תשלום מופחת על אותו היום, מה שהגביל את היקף ההשתתפות. קמפיין ההסתדרות נמשך כבר חודשים ורוב ההפגנות התארגנו עד לאחרונה כמעט בחשאי ובהיקף מצומצם ביותר. לכולם ברור שקיים פוטנציאל למפגני כוח גדולים בהרבה.

הרעיון של שביתה כללית במשק עלה בצורה ברורה על סדר־היום. כך, יו״ר ועד עובדי בית החולים וולפסון, דניאל כהן, אמר בנאומו: "צריך להשבית את המדינה. אנחנו שולטים במדינה, לא ממשלה שהושבעה לפני חודשיים. אני בחרתי בהם, ואני אומר להם בוז". בשיחות שקיימנו ניכר היה סנטימנט של תקווה למאבק חזק יותר, כולל דרך נקיטת צעדי שביתה. קבוצת פעילים מתנועת 'דרור ישראל', המתואמת עם מנגנון ההסתדרות, הובילה קריאת סיסמאות באירוע, שכללו התכתבות עם הסנטימנט הזה דרך הקריאה "להשבית את המשק". עובדת אחת אמרה בשיחה שהיא בעד שביתה, אבל לא מאמינה שלהנהגה יהיה "אומץ" להתקדם בכיוון הזה.

המאבק לא מתארגן בוואקום

בשבועות האחרונים, אפילו פוליטיקאים קפיטליסטיים מהאופוזיציה הרשמית, הממסדית, לממשלת נתניהו והימין הקיצוני, נאלצו להודות בעוצמת העבודה המאורגנת, כשקראו להסתדרות להתגייס ואף להפעיל את נשק השביתה כדי לסכל את רפורמת־הנגד המשפטית של הממשלה, שהוציאה לרחובות כ־100 אלף מפגינות ומפגינים למחאה במוצ״ש (14.1). אחד מעובדי הקבלן שהביאו ראשי ההסתדרות לעבוד כסדרנים באירוע תהה בשיחה איתנו איך זה שרבבות יצאו להפגין על זכויות דמוקרטיות, אבל המארגנים מההסתדרות לא מנסים לנצל את ההזדמנות ומעדיפים לכאורה הפגנת עובדים מבודדת.

אף שהתוכנית המשפטית מאיימת על מעמד העובדות והעובדים, ברמת הפרט והכלל, הנהגת ההסתדרות בראשות בר־דוד סירבה עד כה להירתם למאבק ולהוביל קו מעמדי עצמאי בסוגייה תוך חיבורה למאבק במדיניות המאפשרת את עושק המחיה. אולם הפגנות ענק וצעדי שביתה מסוגלים לגרום לממשלה הלא־פופולרית והחלשה גם להתקפל ולסגת מהאיומים לדריסת חירויות הפרט וגם להתחיל לעשות ויתורים לדרישות להורדת יוקר המחיה, החל מתוספות שכר.

יו״ר מרחב ת״א–יפו בהסתדרות, גרשון גלמן, חזר על המסר ש"אנחנו יוצאים למאבק בו לא נרפה עד שנראה התחייבות ממשלה ממשית לעזור. אם נצטרך גם נשבית את המשק. אם לא ידברו איתנו, אנחנו נאלץ אותם", והוסיף בתום ההפגנה כי אם ההנהגה תחליט, ייתכן שתתארגן שביתה ו"אתם תיקָראו לדגל".

הכוח הפוטנציאלי שמסוגל לקפל את הממשלה ואת הטייקונים הוא לא זה של פקידי ההסתדרות, אלא של העובדות והעובדים עצמם. אם המטרה היא, לכאורה, להוביל מאבק אפקטיבי שיחולל שינוי ויביא להישגים מוחשיים בתנאי המחיה, יש צורך באסטרטגיה שתסתמך בעיקרה על התגייסות לפעולה של עובדות ועובדים מהשורה בכל המשק, ולא תבקש לשבת בשקט, ולמעשה, למלא תפקיד פסיבי ולהמתין להוראות.

נחוצות אסיפות עובדים בכל מקומות העבודה, האיגודים והמרחבים לדיון על הקמפיין הארצי ולהחלטה על מתווה פעולה מקומי לחיזוקו, כולל יוזמה להפגנות נוספות, ובחינת אפשרות למשלחות מאורגנות גם להפגנות נגד ההתקפות האנטי־דמוקרטיות של הממשלה — פגיעה בכל אחד ואחת היא פגיעה בכולם. ניתן גם להעלות ציפיות ולקרוא להנהגות הוועדים, האיגודים והמחוזות להוביל צעדים ארגוניים. ברמה הארצית נחוץ מתווה פעולה עם יותר תעוזה, שיסמן מועד קרוב לשביתת אזהרה ארצית במשק, בליווי עצרת המונים, סביב דרישות קונקרטיות לשיפור מהותי ומיידי ברמת יוקר המחיה, החל מהשכר, ותוך הצטרפות לדרישה לבטל את התוכנית המשפטית.

לקריאת הפלאייר שהופץ באירוע ליחצו כאן