עליות המחירים ממשיכות לשחוק את השכר של רוב העובדים במשק. גם המלגות שלנו, המלגאים באוניברסיטאות, נשחקות אל מול יוקר המחיה. אנחנו, סטודנטים.ות לתארים מתקדמים מבצעים את רוב עבודת המחקר של האוניברסיטה — אך זה נעשה בתמורה ל"מלגת קיום" וללא הסכם שכר. עובדה זאת מאפשרת לאוניברסיטה לדרוש עבודה בהיקף של משרה מלאה תמורת תשלום של פחות משכר מינימום!

צורת ההעסקה הזאת מקשה עלינו לפעול ביחד לשיפור תנאים מול הנהלת האוניברסיטה, ולמרות זאת, באוניברסיטת תל אביב אנחנו מאוגדות ומיוצגות במסגרת ארגון סגל ההוראה והמחקר. ב־2009, ארגון הסגל השיג התחייבות מהנהלת האוניברסיטה להצמיד את מלגות הקיום למדד המחירים לצרכן. אך השנה (22'-23'), בזמן שהמדד עלה ביותר מ־5%, ההנהלה החליטה להפר את ההתחייבות שלה, והמלגות נותרו כשהיו — כלומר נשחקו — וללא שום התראה או הסבר.

בתגובה לפניית ארגון הסגל בנושא השיבה ההנהלה כי היא זאת שתחליט על גובה המלגות ועדכונן. אך ארגון הסגל לא ויתר ויזם עצומה בדרישה להעלאה מיידית של המלגות בהתאם למדד. כחלק מפעילות ארגון הסגל, ערכנו במעבדות המחקר באוניברסיטה סבבי הסברה והחתמה. וכך, תוך כשבועיים, מעל ל־700 מלגאים ומלגאיות חתמו על העצומה (מתוך כ־3,000).

בתגובה, שינתה ההנהלה את הטון והודיעה שהיא "מטפלת" בנושא — אך הטיפול התעכב. היה ברור שצריך להחריף את המאבק וארגון הסגל יזם הפגנה תחת הכותרת "המחירים עולים, תעלו את המלגות".

הלחץ השפיע: פחות מ־48 שעות לפני ההפגנה החליטה ההנהלה על צעדים להעלאת המלגות!

ההחלטה כללה מתן פיצוי חלקי בגובה שני־שליש מעליית המדד על השנה האקדמית הנוכחית, העלאה נוספת של המלגות בשנה הבאה ב־5% והגדלת היקף המלגה המקסימלי האפשרי. ללא מאבק זה פשוט לא היה קורה. אך עם זאת, ההנהלה החליטה גם לבטל את הצמדת המלגות למדד.

ההחלטה החד־צדדית של ההנהלה נמסרה בעל פה, ולא באופן מלא. היה צורך להכריע האם להמשיך בהסלמת המאבק, שהיה גולש לחופשת הסמסטר, כשהקמפוס מתרוקן משמעותית ומחליש את היכולת להפעיל לחץ, או להשהות את הסלמת המאבק כדי ללמוד את פרטי ההחלטה, תוך המשך בניית ההתארגנות והרחבתה.

כדי לדון בהחלטת האוניברסיטה, ארגון הסגל הסב את ההפגנה לאסיפה בהשתתפות עשרות מלגאים ומלגאיות. אנחנו, מלגאיות, נציגות נבחרות בוועד ארגון הסגל וחברות במאבק סוציאליסטי, הדגשנו שהחלטת האוניברסיטה לא צריכה לחייב את ארגון הסגל: נוכל לדרוש העלאה בהתאם למדד או מעליו לקראת שנת הלימודים הבאה. אבל מול הנהלה שמבינה רק כוח, עלינו להמשיך להתארגן ולבנות את הכוח הזה. הייתה הסכמה רחבה באסיפה על כך והוחלט להשהות את המשך המאבק לטובת ביצור ההישגים והמשך קידום ההתארגנות שנמצאת בשלביה הראשונים. זה נעשה גם מתוך הבנה כי כל הישג, גם חלקי, יכול לחזק ביטחון לדרוש יותר. ואכן קבוצות שונות בקרב המלגאים כבר החלו להעלות את הצורך בשיפור תנאים נוספים, לאחר שראו כיצד מאבק יכול להביא הישגים.

מול המשך העלייה ביוקר המחיה, בשילוב עם סדר היום של הממשלה, המהווה סכנה ממשית לזכויות עובדים, ומול הנהלה כוחנית, אנחנו נמשיך לבנות כוח ארגוני חזק שיוכל לדרוש העסקה ראויה ותנאים יותר טובים לכולנו.