ועידת מאבק סוציאליסטי, 2—4 בנובמבר 2017: פרק נוסף מתוך הדוח הפוליטי שהתגבש לאורך תהליך דיון תנועתי מקיף וגירסה מלאה שלו נידונה ואומצה פה־אחד בוועידה הארצית.

רשימת הפרקים
פרק 1: עידן של משבר גלובלי והתנגדות
פרק 2: מהפכות־נגד ומגמות של מהפכה במזרח התיכון
פרק 3: "ניהול הסכסוך", ביצור הכיבוש וההתנחלויות
פרק 4: המאבק הפלסטיני והתסיסה תחת משטר הכיבוש
פרק 5: ריאקציה לאומנית ומגמות נגדיות בישראל
פרק 6: צמיחה כלכלית רוויית סתירות
פרק 7: ממחאת 2011 לחיזוק העבודה המאורגנת
פרק 8: השמאל ובניית אלטרנטיבה סוציאליסטית

שלטון נתניהו נהנה מבסיס תמיכה משמעותי עדיין, שמתוחזק בעיקר בעזרת דמגוגיה ביטחונית וכפועל יוצא של היעדר חלופה הולמת משמאל. אך הוא מתאפיין בחוסר יציבות גובר, שעה שהוא מעורר תרעומת מצד חוגים בולטים במעמד הקפיטליסטי ונכנס לעימותים בהיקף שיא עם מוסדות מרכזיים של המדינה הקפיטליסטית — בית המשפט העליון, הפרקליטות, ראשי המשטרה והצבא, נשיא המדינה, מבקר המדינה — ועם העיתונות הקפיטליסטית ומוסדות תרבות ממסדיים.

בד־בבד, כחלק מהמערכה לחיזוק משטר הכיבוש, חלה הסלמה בפעולות לדיכוי התנגדות בקרב אזרחים פלסטינים ובכלל להשתקת התנגדות לכיבוש ולאפליה לאומית. מגמה של ציד־מכשפות ברוח מקארתיסטית הרימה ראש נגד אזרחים מתנגדי כיבוש, ובמיוחד ארגונים אזרחיים — שוברים שתיקה, בצלם, ארגונים ליברליים הממומנים בידי 'הקרן החדשה' ומדינות שונות — עיתונאים, אקדמאים, מנהלי בתי ספר, מורים, אומנים. הרדיפה החמירה, אף שעדיין לא הרחיקה־לכת לממדי קמפיין הרשימות השחורות, שימועי הראווה, הגירושים והמאסרים של פעילי שמאל ואישי ציבור כפי שהוביל מקארתי בארה״ב, וזאת גם לאור סלידה ציבורית מהצורות הוולגריות ביותר של הרדיפה, כפי שהשתקף בתגובה לקמפיין ה"שתולים בתרבות" של 'אם תרצו' בינואר 2016.

רוחות לאומניות־גזעניות מטופחות הן מצד מפלגות השלטון והן מצד יריבותיהן הקפיטליסטיות ב"אופוזיציה", אך ברקע, הלכי הרוח והגישות בחברה הישראלית לא מעידים על הליכה כללית ואחידה ימינה אלא על מגמות סותרות ועל פוטנציאל לשינוי.

קראו את הפרק החמישי: