כאשר יום הלימודים מתקצר בגלל חוסר תקציב, יום העבודה של האישה מתארך: עליה להסתדר גם עם דרישות מקום העבודה שלה וגם עם הצורך לטפל בילדיה. כאשר תקציב החינוך מתקצץ, מקומות העבודה והשכר של הנשים נפגע, כיוון שנשים מהוות רוב מוחלט בסגל ההוראה בכל שלבי החינוך — מגן ילדים ועד החטיבות העליונות. כאשר תקציב הבריאות נפגע, הנפגעות הן שוב נשים שמהוות את הרוב גם בקרב עובדיות ענף שירותי הרווחה, הסעד ובענף הבריאות. כשקיצבאות הילדים מקוצצים, הממשלה מורידה את האמהות החד־הוריות לחיים מתחת לקו העוני ולפעמים לגרוע מזה — לרחוב. גם מימון המעונות לנשים מוכות והטיפולים לגברים אלימים קטן משנה לשנה בעוד האלימות ומקרי האונס רק עולים כל הזמן. ובנוסף לכל, השכר הממוצע של נשים עומד היום על 4000 ₪ לעומת 7000 ₪ אצל גברים.

הממשלה דואגת לאינטרסים של המיליונרים, ולכן אנחנו זקוקים למפלגה אמיתית ולוחמנית של עובדות ועובדים שתייצג את האינטרסים שלנו.

אנו דורשות:

• ביטול כל פגיעה בקצבאות לאמהות החד הוריות.
• העלאת שכר המינימום לכולם והשוואת תנאי הנשים המועסקות לתנאי הגברים המועסקים.
• מימון של הממשלה ושל מקומות העבודה למעונות יום עבור הילדים של נשים עובדות.
• מאבק משותף יחד עם העובדים הגברים לשינוי כללי של פני החברה, מחברה המבוססת על אפליה וניצול, לחברה הבנויה לסיפוק צרכי הנשים העובדות והגברים העובדים