13 פלסטינים אזרחי ישראל, שהשתתפו בהפגנות ההמוניות נגד הדיכוי הברוטלי של אחיהם הפלסטינים בשטחים ונגד הממשלה שמתעלמת מהם אחרי שהצביעו עבורה ברוב עצום, שילמו מחיר שאין יקר ממנו תמורת השיעור בדמוקרטיה ישראלית. תהליך אוסלו נועד להבטיח רווחים לבעלי־ההון כאן וברשות הפלסטינית, ולא לתת להמונים הפלסטיניים עצמאות אמיתית ולחלץ אותם מהעוני והאבטלה, ולכן הוא אינו מסוגל גם לספק ביטחון לישראלים, ומובא למנוחות בימים אלה. הכלכלה צוללת שוב לכיוון המיתון המוכר, עוד לפני שרוב הישראלים הספיקו להרגיש את ההתאוששות של השנה האחרונה.

ומה המצב באוניברסיטאות? שכר הלימוד יציב, תודה ששאלתם. ועדת הטיוח הממשלתית לבדיקת שכר הלימוד עוד לא הוציאה המלצה אחת, וגם אם תוציא אי פעם המלצה להורדת שכר הלימוד, צעד כזה לא ייושם לפני שנת הלימוד הבאה. הדרך היחידה לבטל את שכר הלימוד היא על ידי מאבק המוני עם חיבור אמיתי לעובדים ולמובטלים, שסובלים גם הם מסדר העדיפויות המעוות של הממשלה, עד לניצחון. רובנו נמשיך בינתיים לעבוד בשכר נמוך ובתנאי ניצול, כמו בעבודות שמציעה גלש״ן שווקים, חברת כוח־האדם של אגודת הסטודנטים בירושלים. הסטודנטים היהודים ימשיכו להיקרא למילואים כדי להגן על מקומות כמו נצרים, סלע קיומנו, ולסטודנטים הפלסטינים מצפה סתימת פיות גסה — רוב האוניברסיטאות בארץ כבר אסרו על קיום הפגנות בתקופה הקרובה, עם אופציה לאיסור על פעילות התאים הפוליטיים.

אנחנו לא מוכרחים להמשיך לסבול בשקט את כל זה — אנחנו יכולים וצריכים להיאבק למען הזכויות שלנו, ולמען העתיד שלנו כסטודנטים ושל החברה הישראלית כולה. אבל כדי להיאבק בהצלחה, צריך לדעת מה עומד בשורש הבעיות שמקיפות אותנו.

הבעיה היא לא האישיות של ברק, של השרים שלו או של ראשי האוניברסיטאות. הבעיה היא בשיטה הכלכלית, החברתית והפוליטית שהם משרתים — השיטה הקפיטליסטית — שמבטיחה רווחים לקומץ משפחות המיליונרים ששולטות בכלכלה על חשבון ההרס של מערכות הבריאות, הרווחה והחינוך, והעוני והמצוקה ביישובים הערביים, בעיירות הפיתוח ובשכונות (וגם הפגיעה בסביבה כמו בפרויקט חוצה־ישראל). זו הסיבה לכך שיש כסף, מאות מיליוני דולרים, לנדבות לחברות היי־טק רווחיות כמו אינטל וטאואר, אבל אין כסף להורדת שכר הלימוד, או לתשתיות סבירות בשכונות בדרום תל־אביב ובבת־ים, שבהן שוב פונו מאות תושבים מבתים מוצפים והרוסים.

אנחנו במאבק סוציאליסטי נאבקים למען זכויות דמוקרטיות בסיסיות כמו זכות ההפגנה, לשכר הוגן ונגד הניצול בחברות כוח־אדם, אבל מעבר לזה, אנחנו חלק מתנועה סוציאליסטית עולמית שמאגדת אלפי סטודנטים, עובדים ובני־נוער ב־35 מדינות בכל היבשות במאבק להפלת שלטון המיליונרים הקפיטליסטי, ולהקמת חברה סוציאליסטית — חברה שבה האנשים העובדים, בהשתתפות פעילה ובתכנון דמוקרטי, ישתמשו בטכנולוגיה ובמשאבים הקיימים באופן שישרת את הצרכים של כולנו, ולא של מיעוט זעיר ומדכא. הצטרפו אלינו!