רבבות הפגינו בסח׳נין אתמול (חמישי) במסגרת יום השביתה הארצית במחאה על גל אירועי הרצח והירי והשתוללות כנופיות הפשע המאורגן בחסות ממשלת הדמים הגזענית של נתניהו ובן גביר.

כ־50 אלף נשים, גברים, נוער, ילדים ומבוגרים, צעדו על הכביש הראשי של סח׳נין עד לצומת יובלים הסמוכה לתחנת משטרת משגב. לפי חלק מההערכות מדובר בהפגנה הגדולה ביותר של הציבור הערבי־פלסטיני מאז 2019. בנוסף נערכה הפגנה גם ברהט ומספר משמרות מחאה נוספות התארגנו במוקדים אחרים — בהם משמרת מחאה חוצת לאומים שיזמו חברות מאבק סוציאליסטי בקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

אלפים צעקו בסח׳נין נגד הפשיעה, המשטרה הגזענית והממשלה: "נתניהו יא שפל, דם ערבי אינו זול", "העם שלי חופשי, העם שלי החליט, הפשיעה לא תעבור", וגם "העם רוצה להפיל את הפשיעה" (בהתכתבות עם הסיסמה הפופולרית מהגל המהפכני במזרח התיכון ובצפון אפריקה ב־2011, "העם רוצה להפיל את המשטר"). חלק מהמפגינים קראו גם: "המשטרה היא מקור הבעיה" ו"משטרה של עבריינים", לצד סיסמאות כלליות יותר של המאבק נגד הדיכוי הלאומי של העם הפלסטיני.

צוות של חברים ממאבק סוציאליסטי השתתף בהפגנה ובקריאת סיסמאות, שוחח עם מפגינים, והפיץ שלטים עליהם נכתב: "שביתה כללית! נגד פשיעה, משטרה גזענית ועוני", "פשיעה, מעשי טבח ודיכוי — להפיל את ממשלת הדמים, הכיבוש, ושלטון ההון".

נכון לכתיבת שורות אלו 20 אזרחים ערבים־פלסטינים בשטחי 48' נרצחו מתחילת השנה (כמעט רצח אחד ביום בממוצע). מדובר בהמשך החרפת מגפת הרציחות לאחר שבשנה שעברה נרצחו 252 פלסטינים אזרחי ישראל — שיא חסר־תקדים שנשבר בעיצומה של מלחמת ההשמדה בעזה וצעדי העקירה המסיביים בגדה המערבית. הדה־הומניזציה של הפלסטינים אינה עוצרת בקו הירוק, ובשילוב עם המשבר הכלכלי והחברתי מגבירה התרת דם, לבטח בעיני צמרת המשטרה שמינה בן גביר.

כמעט אף פעם לא מוגש כתב אישום נגד הרוצחים

נדיר שמוגשים כתבי אישום במקרי הרג כאשר הקורבנות ערבים. לפי נתוני ארגון 'יוזמות אברהם', שיעור הפיענוח בידי המשטרה לשנת 2025 נאמד ב־8%! בשנים האחרונות עמד הנתון על כ־20%, בהשוואה לכ־65% מהתקריות בהן הקורבנות יהודים. רוב הרוצחים עדיין מסתובבים חופשי.

בסח׳נין בפרט, כבר תקופה ארוכה שכנופיות פשע מאורגן מטילות טרור ברחובות העיר דרך אירועי ירי יומיומיים על בתים ובתי עסק, בין היתר בדרישה לסחיטת דמי חסות. את רבים מאירועי הירי תיעדו הכנופיות עצמן, שהפיצו את התיעודים ברשתות החברתיות במטרה להטיל אימה ולהגביר את האיום על מי שיסרבו לשלם.

מנגד, את משטרת בן גביר ניתן לראות בעיקר בזמן הריסות בתים, התנכלויות, רדיפה פוליטית, דיכוי הפגנות ומעצרים — והיא הציבה נוכחות כבדה גם מול ההפגנה בסח׳נין. הפלישה המשטרתית הקטלנית לתראבין בנגב, שבמהלכה המשטרה ירתה למוות במוחמד חוסין תראבין אלסאנע בביתו, המחישה שוב את תפקידה האמיתי.

הפגנת הרבבות בסח׳נין הגיעה לאחר יומיים של שביתה בעיר, שהתחילה ביום שלישי (20.1) ביוזמת בעלי עסקים מקומיים שפתחו בשביתת מסחר והחלטת ועד ההורים להשבית את מערכת החינוך. עיריית סח׳נין התנגדה תחילה להחלטת ועד ההורים, אך מהר מאוד שינתה כיוון תחת הלחץ הציבורי והכריזה על הצטרפותה לשביתה.

היוזמה המקומית נכנסה לוואקום שהשאירו ועדת המעקב העליונה, הנהגות המפלגות המבוססות בקרב הציבור הערבי־פלסטיני, וכן הנהגות ארגוני העובדים, והיא התפשטה במהירות. במהלך שלישי ורביעי התקיימו שורה של הפגנות ומשמרות מחאה ברחבי הארץ ועשרות רשויות מקומיות ערביות הכריזו בזו אחר זו על הצטרפות לשביתה. ברביעי בערב, תחת הלחץ מלמטה, הוועד הארצי להורים בבתי־ספר ערביים הכריז על השבתת כלל מערכת החינוך ביישובים הערביים ויו״ר ועדת המעקב ג׳מאל זחאלקה (בל״ד) הכריז שבחמישי תתקיים שביתה ארצית.

התארגנויות שביתה של בעלי מקצוע ועובדים

בניגוד לשביתות מחאה רבות שהכריזה ועדת המעקב והסתכמו בשביתת מסחר סמלית והשבתת חלק ממוסדות העירייה ומערכת החינוך, השביתה בחמישי כללה יוזמות נוספות, בניסיון להרחיב אותה כך שתורגש גם מחוץ ליישובים הערביים. מאות רופאים.ות ורוקחים.ות מסח׳נין — שרבים מהם עובדים גם מחוץ לעיר — התארגנו בקבוצות וואטסאפ לשביתה, למרות היעדר גיבוי מהנהגות האיגודים המייצגים אותם והגיעו להפגנה בגוש כשהם במדי עבודה.

אברהים עת׳מאן, רוקח שובת מסח׳נין שהשתתף בהפגנה, סיפר בשיחה איתנו: "ההתארגנות של הרוקחים התחילה אתמול. התארגנו בשעות הערב, תוך כמה שעות החליטו ששובתים, כל הרוקחים שעובדים בסח׳נין ומחוץ לסח׳נין מצטרפים למחאה הזאת. זה התחיל בקבוצות וואטסאפ. זה הגיע מלמטה". הוא הוסיף מה לדעתו נחוץ לבניית המאבק: "אנחנו נשבית את כל ענף הרפואה — רופאים, רוקחים, אחים... וגם נהגי אוטובוסים, נהגי משאיות, נשבית את כל המשק".

ח׳אלד אבו־סאלח, רופא מסח׳נין, סיפר לאתר החדשות Arab 48 במהלך ההפגנה שיוזמת השביתה התארגנה ביום רביעי בקבוצת וואטסאפ שבתוך שעות ספורות הצטרפו אליה מעל 400 רופאים ורופאות מסח׳נין.

הרופאה דעאא ע׳נאים חמזה העבירה בראיון ל־Arab 48 בהפגנה מסר לצוותים הרפואיים הערביים: "אנחנו מהווים אחוז גבוה מאוד ממערכת הבריאות במדינה, יש לנו כוח" (20% מהרופאות.ים, 27% בקרב האחיות.ים ורופאי.ות השיניים, 49% מהרוקחים.ות). "לכולנו יש את אותו החשש במהלך החודשים האחרונים, האם לנקוט צעדים, האם אני עלולה להיפגע. ולצערנו חווינו את הפחד הזה לאורך השנתיים–שלוש האחרונות. אבל חשוב שנזכור שכשאנחנו כולנו ביחד, כשאנחנו מקבלים החלטות קולקטיביות ומיישמים אותן, אנחנו, הצוותים הרפואיים הערביים, מהווים [שיעור גבוה] — ויש לא מעט רופאים יהודים שעומדים בסולידריות איתנו ומשתתפים. אז כשאחוז גדול מאיתנו משתתף בפעולות, האפשרות לפגוע בנו קטנה משמעותית. אני קוראת להשתתף בשביתה ובצעדי מחאה נוספים שנבחן ונכריז עליהם בקרוב".

במקביל גם עורכי דין, מהנדסים, ובאופן משמעותי אף חלק מעובדי הבניין בעיר, לקחו חלק בשביתה — אם כי עדיין לא ברור באיזה היקף. מפגינים חסמו את הכניסות לסח׳נין במהלך היום כדי לאכוף את השביתה, ולפי חלק מהדיווחים עובדים.ות רבים נשארו בבית ולא יצאו לעבודה. דינמיקה זו, הכוללת התגייסות משמעותית מלמטה, אלמנטים של שביתת עבודה, ומשמרות אכיפת שביתה, מזכירה אלמנטים מ"שביתת הכבוד" של מאי 21'.

יו״ר ועד ההורים בסח׳נין, פאדי טראד, סיפר בשיחה עם פעילי מאבק סוציאליסטי שגם חברת האוטובוסים של קבוצת עפיפי, המפעילה את התחבורה הציבורית בעיר, השביתה את פעילותה תחת לחץ ועד ההורים.

מה הלאה?

לאחר ההפגנה התכנסו נציגי מפלגות, הנהגת ועדת המעקב, ראשי רשויות ופעילים פוליטיים במבנה עיריית סח׳נין לדיון על הצעדים הבאים. הוחלט כי השבתת מערכת החינוך בסח׳נין תמשיך גם בשבת (שהוא יום לימודים בעיר). יו״ר ועדת המעקב זחאלקה הציע לקיים הפגנה גדולה בת״א במועד קרוב, אך ההודעה שיצאה בעקבות הישיבה לא כללה בשלב זה (נכון לחמישי בערב) הכרזה על צעדים קונקרטיים כלשהם להמשך המאבק.

בינתיים, כפי שלא היה צריך להמתין להחלטות ועדת המעקב העליונה כדי להתחיל לבנות את גל המחאה הנוכחי, כך גם ניתן להמשיך ביוזמות החותרות להוסיף ולבנות בשטח את המומנטום היחסי שנוצר, בין השאר כחלק מהיערכות אפשרית לקראת עצרת גדולה בת״א או בירושלים. ראוי להזכיר גם כי בתחילת 2021, גל מחאה באום אל־פחם חיזק את הסולידריות החברתית ואת ההרתעה נגד כנופיות הפשיעה, עם ירידה חדה במספר תקריות הירי.

במהלך הישיבה בסח׳נין הופעל לחץ על ראשי ארבע המפלגות המבוססות בקרב הציבור הערבי־פלסטיני (חד״ש, תע״ל, בל״ד ורע״מ) מצד חלק מהפעילים והנוכחים בחדר להתחייב על ריצה משותפת בבחירות במסגרת רשימה אחת, מתוך תפיסה שאחדות כזו דרושה לקידום המאבק. ראשי המפלגות חתמו על התחייבות עקרונית לקידום הרשימה, אף שלא ברור האם תתגבש בסופו של דבר הסכמה ביניהם על ריצה משותפת.

ואולם, שנות קיומה של הרשימה המשותפת בעבר — וביתר־שאת התפקיד של רע״מ בראשות מנס׳ור עבאס, שחבר לממשלת הכיבוש הקפיטליסטית של בנט–לפיד — הציבו תמרור אזהרה ברור מפני הרעיון של בלוק אלקטורלי כזה בין כוחות משמאל ומימין, שכשלעצמו לא יוכל להביא לתוצאות המיוחלות. חבירת הכוחות שנדרשת היא כזו שתוכל לחזק אסטרטגיה לבניית מאבק המוני סביב מצע שמאלי של רפורמות רדיקליות, כחלק ממאבק לסיום האפליה ולמיגור העוני דרך שינוי סוציאליסטי.

התארגנות השביתה הנוכחית והפגנת הרבבות בסח׳נין חשפה מצד אחד את חוסר האונים של הנהגות אותן המפלגות — אשר בהכללה, לא מקדמות אסטרטגיה ברורה לשינוי יחסי הכוחות במאבק נגד ממשלת הדמים הגזענית — ומצד שני, נתנה ביטוי לחלק מהזעם האצור בקרב ציבור גדול שמוכן להיאבק כדי לשים סוף למשבר ולהשיג שינוי ממשי במציאות החיים.

ההתארגנות המהירה של עובדים.ות במערכת הבריאות לשביתה, תוך זמן קצר, מצביעה על הצורך להפעיל גם לחץ על ועדי עובדים ועל הנהגות איגודי העובדים לנקוט צעדים קונקרטיים ולהצטרף למאבק, ובפרט עם צעדי שביתה, בחתירה להצליח להשבית חלקים מרכזיים במשק באופן שישבש "עסקים כרגיל".

חתירה להרחבה אפקטיבית של מהלכים לשיבוש המשק תצטרך להסתמך גם על המשך פיתוח הסברה באופן חוצה קהילות, התארגנות להרחבת משמרות אכיפת שביתה, ובאופן מכריע רתימת חלקים מהעבודה המאורגנת כך שצעדי שביתה ייושמו בצורה מוכללת וגם ללא הסכמה מצד מעבידים — שרובם, במוקדם או במאוחר, לא יהיו מוכנים לספוג מרצונם פגיעה ברווחים.