ממשלת המוות יזמה הסלמה בלבנון בתקווה להקרסת הפסקת האש באיראן
רבבות הפגינו בסח׳נין נגד כנופיות הפשיעה והממשלה
דף הבית
מי אנחנו
על מה אנחנו נאבקים.ות
אפשר שאלה על סוציאליזם?
כנס סוציאליזם
דברו איתנו / הצטרפות
תרומת סולידריות
תשלום דמי חברות
התנועה העולמית
ארכיון כתבות
תקנון התנועה
דברו איתנו
תודה רבה!
ההודעה נשלחה, מצוין, נשתדל ליצור קשר בהקדם.
"דם ערבי אינו הפקר"
שבוע של הסלמה רצחנית במשבר — ושל אבל, זעם ומאבק בשורה של יישובים
אלפים לקחו חלק בהפגנות וצעדי מחאה בכאבול, טמרה, פורידיס, אום אל־פחם ורהט על רקע הסלמה בגל הרציחות והאלימות המשטרתית
492

492

יום חמישי (19.02) נפתח בשביתה כללית בכאבול, בגליל המערבי, במחאה על מותו של אחמד מוחמד אשקר, בן 18, שנורה למוות אתמול בערב על ידי שוטרים ביישוב.

"מה שקרה הוא בבחינת משפט שדה, בירי של 5 כדורים, והוצאה להורג ללא משפט. זה מאשש פעם נוספת שההתנהלות מול האזרח הערבי מתבצעת מתוך מנטליות של חשד מוקדם, ויד קלה על ההדק, כל עוד מי שעומד מולם הוא ערבי", נכתב בהצהרה של המועצה המקומית והוועדה העממית בכאבול שפורסמה אתמול בלילה לאחר ישיבת חירום של המועצה. הובהר בהצהרה גם כי "זהו מקרה שחוזר על עצמו בכאבול, עם הריגתם של שני צעירים בירי משטרתי בחודשים האחרונים, מה שמשקף זלזול בחיי בנינו וקלות בלתי נסבלת בביצוע ירי לעבר ערבים. כפי שגם המשטרה מודה בהודעתה, הרצח המכוון בוצע על רקע עבירת תנועה רגילה, ותו לא."

עוד באותו היום, נורו למוות שני צעירים ערבים־פלסטינים בחנות מכולת בשכונת חליסה בחיפה וצעיר נוסף נהרג בלקיה בנגב. הזינוק המטורף במספר הנרצחים השבוע לווה באבל, זעם וצעדי מחאה, כולל נגד המשטרה, שהתארגנו בשורה של יישובים ואזורים. ב״י סוקר את ההפגנות וצעדי השביתה שנקטו תושבות ותושבים, בירכא, טמרה ויישובים נוספים ומדגיש את הצורך בעוד צעדי מאבק ברמה הארצית לחיזוק המאבק לקראת שביתה כללית במשק נגד הפשע המאורגן והפשיעה האנטי־חברתית, המשטרה וממשלת הדמים הגזענית, האפליה וכפיית העוני.


ביום ראשון השבוע (15.2) תושבי הכפר ירכא פתחו בשביתת מחאה על המשך משבר אלימות הנשק והפשע המאורגן בציבור הערבי־פלסטיני בשטחי 48 בחסות המשטרה והממשלה הגזעניות — משבר ששבר שיאים בכמות הקורבנות לאורך השבוע האחרון. במהלך השביתה, אלפים השתתפו בצעדה שהתקיימה בכפר, לאחר הכרזת המועצה המקומית על השבתת הלימודים והמסחר ביישוב.

יום לפני ההכרזה של המועצה המקומית בירכא על השביתה, נהרגו 6 תושבים ערבים־פלסטינים מאלימות נשק במספר יישובים, כולל בירכא. נכון לכתיבת שורות אלו, מתחילת השנה נרצחו 55 תושבות ותושבים ערבים־פלסטינים בשטחי 48', לעומת 38 באותה תקופה בשנה שעברה (לפי מעקב של "יוזמת אברהם").

בטמרה, ופאא תופיק עוואד נורתה למוות בביתה ביום חמישי. המשטרה הגיעה לזירת הרצח, והפעילה אלימות כנגד תושבי המקום שהביעו מחאה על התנהלותה ותפקידה בליבוי גל הרציחות. יום למחרת התארגנה צעדה בטמרה לתחנת המשטרה הסמוכה ליישוב במחאה על הרצח של עוואד ועל משבר הפשע והאלימות. המשטרה פיזרה את הצעדה בכוח, כולל באמצעות ירי חי באוויר וזריקת רימוני הלם, מה ששב והדגיש את תפקידה האמיתי. מפכ״ל המשטרה דני לוי השתמש במשבר הפשע המאורגן בחברה הערבית־פלסטינית בשטחי 48׳ באופן ציני להחריד כדי לקרוא להגביר את הצעדים האנטי־דמוקרטיים של המשטרה ביישובים הפלסטינים בתוך הקו הירוק, כולל הגברת השימוש בכלי מעקב טכנולוגיים שישמשו יותר לשיטור פוליטי מאשר כנגד ארגוני הפשע.

באותו זמן התפתחו הפגנות, ישיבות והצהרות על המשך צעדי מחאה ביישובים בהם נרצחו תושבים בחמישי, כולל טמרה, פורידיס, ורהט. באום אל־פחם הייתה הפגנה ביום שישי של צוותי רפואה נגד הפשע המאורגן והמשטרה המלבה את המשבר.

במהלך ההפגנות והישיבות עלו מסרים המקשרים בין מדיניות המשטרה בנוגע לפשע המאורגן לבין מדיניות של הפללת בנייה והריסת בתים, אפליה בחלוקת קרקעות והתוכניות ל"ייהוד" הנגב והגליל כחלק מהשאיפה לטיהור אתני זוחל של הממשלה והרשויות הישראליות בתוך שטחי 48׳. "מטרת הממשלה הזו לגרש אותנו דרך הפשע המתפשט בקהילתנו", אמרה אמינה עיסאווי, מפגינה צעירה בפרידיס, בראיון לאתר arab48.com. אלו מסרים שמגיעים מלמטה ועוזרים להראות כי השורשים של משבר הפשע והאלימות נעוצים במדיניות האפליה, הדיכוי הלאומי, גירוש הקהילות וכפיית העוני.

ביום ג' נערכה ישיבת חירום באום אל־פחם בעקבות רצח כפול של אחמד אבו גזאלה ובנו עבד אל־קאדר, במהלכה הוחלט על מספר צעדים, ביניהם לארגן הפגנות מול תחנת המשטרה ולקבוע ישיבה עם בכירי משטרה בעיר. הפניית האצבע המאשימה למשטרה נחוצה, אבל המחשבה שהמשטרה תפעל לטובת ביטחונם של התושבים ושיהיה ניתן להגיע להסכמות עם שוטרים בכירים שישפרו את המצב בשטח לא עולות בקנה אחד עם המציאות. צריך לדרוש שהמשטרה תהיה כפופה לפיקוח ובקרה דמוקרטיים של נציגי הקהילות הנפגעות ממדיניותה הגזענית ונציגי ציבור העובדות והעובדים הרחב.

הרצון לפעול שמגיע מלמטה במאבק נגד ארגוני הפשע, המשטרה וממשלת המוות חורג מאירועי המחאה המקומיים. לפני שבועיים ועדת המעקב הצהירה על הכנות לשביתה כללית בת 3 ימים במחאה על הפשע המאורגן והמשטרה. אך עדיין לא ברור מתי היא תתקיים ומה הם הצעדים הפרקטיים שננקטים כדי לערב בהיערכות אליה את המשתתפות והמשתתפים במחאות המקומיות ומעבר לכך. ברשימת ההחלטות מישיבת החירום באום אל־פחם הייתה גם החלטה לנסות לארגן הפגנה ארצית בעיר. זו יוזמה חיובית שיכולה למשוך אליה חלקים רחבים מהמחאה שמחפשים דרך להמשיך את המומנטום לטובת עוד מפגן כוח ארצי, חוצה קהילות, בהמשך להפגנות הרבבות הארציות בסח׳נין ובתל אביב.

דם ערבי אינו הפקר — להמשיך בבניית המאבק
  1. להמשיך לבנות את המאבק דרך מתווה מתגלגל של ימי פעולה ושביתה, בליווי עוד עצרות מחאה המוניות בערים המרכזיות נגד כנופיות הפשיעה ואלימות בקהילה, ונגד הפשע המאורגן הגדול ביותר, בדמות מכלול סדר־היום של ממשלת הדמים.
  2. לארגן אסיפות במקומות העבודה, בקמפוסים ובקהילה להסברה, לדיון ולהחלטה על דרישות וצעדים נגד הפשיעה המאורגנת, אלימות הנשק בקהילה והאלימות המשטרתית.
  3. תכנון עצירות עבודה ולימודים יזומות כחלק מהתארגנות לקמפיין רחב וחוצה קהילות, ובחתירה לשיבוש "עסקים כרגיל", לרבות בהיעדר הסכמת מעבידים.
  4. לדרוש מוועדי ואיגודי העובדים ומאגודות הסטודנטים להתגייס באופן מלא — לרבות אסיפות, משלחות סולידריות להפגנות, דוגמת ההפגנה הארצית באום אל פחם, ונקיטת צעדים ארגוניים — להצלחת המאבק למען ביטחון אישי, שוויון ורווחה, ולשינוי עמוק במציאות החיים.
  5. לקדם ולפתח ועדות פעולה דמוקרטיות ברמה מקומית וארצית להמשך בניית המאבק, לרבות הגברת אכיפת ימי שביתה, ולהגנת הקהילה, לרבות בניית משמר קהילתי עצמאי.
שוויון, דיור ופרנסה במקום עוני, דיכוי ועקירה
  1. הקמת ועדת חקירה ציבורית עצמאית — בהשתתפות נציגי קהילות, נציגי עובדים וארגוני זכויות אדם, לעריכת חקירה פומבית של שורשי משבר הפשיעה המאורגנת ואלימות הנשק בקרב פלסטינים אזרחי ישראל והקשר למדיניות שלטונית של אפליה ועוני, כמו גם חקירת התנהלות המשטרה והשב״כ ובחינת חשדות לטיוח מקרים ולהענקת חסינות לכנופיות פשע.
  2. די ל"הפרד ומשול", לאפליה, להסתה ולרדיפת הציבור הערבי הפלסטיני. ביטול "חוק הלאום" וכל חקיקה מפלה. סוף להפללת התארגנויות קהילתיות — ביטול ההוצאה מחוץ לחוק בידי ממשלת נתניהו של "ועדת השכנת השלום" הקהילתית שפעלה בחסות ועדת המעקב העליונה.
  3. לא למשטרה המשמשת נבוט שלטוני נגד מחאות ולהנצחת אפליה ועוני. סוף לאפליה בטיפול בתלונות בגין אלימות, סוף לרדיפה פוליטית, לתקיפות משטרתיות נגד קהילות ולמיליטריזציה של המשטרה. פיקוח דמוקרטי על מדיניות והתנהלות המשטרה, כך שתהיה חייבת דין וחשבון בפני ועדות נבחרות מטעם נציגי שכונות, ועדי עובדים, מועצות מקומיות וארגוני קהילה, שיפקחו גם על רישוי נשק.
  4. קמפיין של ארגוני העובדים נגד אפליה בעבודה ולהשקעה מסיבית באפיקי פרנסה — כנופיות הפשיעה גונבות צעירים שהמדינה גנבה להם את העתיד. יצירה נרחבת של משרות נחוצות חברתית בשכר מחיה, עם ועד עובדים והכשרה מקצועית בשכר כחלק ממערכה למיגור העוני ואבטלת צעירים בכל רשות מקומית.
  5. לא לקיצוצים ולהפרטת השירותים החברתיים. העברת תקציב החומש המעוכב לרשויות הערביות. הגדלה לפי צורך של "מענקי האיזון" שקוצצו לכלל הרשויות המקומיות המרוששות. הרחבה משמעותית של שירותי רווחה, חינוך ובריאות, פיתוח תחבורה ציבורית ותשתיות תרבות, ספורט ופנאי תחת פיקוח קהילתי דמוקרטי. מימון בעזרת חלוקה שוויונית של הכנסות מאזורי תעשייה ומס מיליארדרים.
  6. הפקעת משאבים נגד פשיעה אנטי־חברתית ואי־שוויון. הפקעת נכסי כנופיות פשיעה מכל הקהילות לתועלת הציבור. העברה לבעלות ציבורית, תחת פיקוח ציבורי דמוקרטי, של משאבי המפתח במשק ושל הבנקים — והבטחת מדיניות אשראי שוויונית למשקי בית עובדים — לטובת מערכה נגד יוקר המחיה והעוני.
  7. דיור חברתי לכול במקום הריסות בתים. תוכנית חומש ליצירת רבע מיליון דירות בדיור ציבורי חוצה קהילות, בסטנדרט הולם ובפיקוח קהילתי דמוקרטי. סוף להפללת הבנייה ולהריסות הבתים — סוף לחנק תכנוני ברשויות הערביות, כן לאישור תוכניות מתאר והרחבת שטחי שיפוט. ביטול "חוק קמיניץ" להרס בתים. הכרה בכל הכפרים הבלתי־מוכרים וחיבורם לכלל השירותים והתשתיות הנחוצים.
  8. סוף לעקירת תושבים לטובת טייקוני נדל״ן או התנחלות. סוף למדיניות של טיהור אתני זוחל. ביטול כל התוכניות ל"ייהוד" הנגב והגליל. מאבק חורמה נגד מיזמי "התנחלות בלבבות" שנועדו להעמיק "הפרד ומשול" על רקע לאומי ועקירה זוחלת. סוף לאפליה לאומית בקרקעות ולהתנחלות — פירוק קק״ל והחטיבה להתיישבות. סוף להפרטת הקרקעות, המעמיקה אי־שוויון. לא לוועדות קבלה.
  9. סוף למלחמת ההשמדה, לכיבוש ולהתנחלויות. סוף לאפליית אזרחים שלא גויסו למכונת הכיבוש והמלחמה או ל"שירות לאומי". סוף להתקפות על הזכות לקיום, לביטחון אישי ולהגדרה עצמית של העם הפלסטיני. כן למדינה פלסטינית, דמוקרטית, סוציאליסטית, עצמאית, ולשינוי סוציאליסטי מהפכני בישראל.
  10. חלופה למדיניות הפושעת שיצרה את משבר הפשיעה, מלחמת ההשמדה והעוני. הצבת חלופה למפלגות הכיבוש ושלטון ההון, דרך קידום בניית מפלגה רחבה לצורך מאבק שיחצה קהילות ולאומים של אנשים עובדים למען זכויות דמוקרטיות ולשינוי סוציאליסטי, למיגור אי־השוויון ולרווחת הכלל.
הצטרפו למאבק!
מול ממשלת הון גזענית, כיבוש וסכסוך ללא סוף באופק, ומול שיטה קפיטליסטית שמנציחה אוליגרכיה מושחתת, אי־שוויון, אפליה, מלחמות והרס סביבתי — נדרש מאבק לשינוי שורשי. מאבק סוציאליסטי היא תנועה של רעיונות בפעולה, עם ניסיון בשטח ועם שותפים ושותפות בעשרות מדינות. אנחנו מעורבים במחאות ובמאבקים, ומקדמים סולידריות והתארגנות במטרה לסייע להם לנצח, כחלק מהמאבק לשינוי סוציאליסטי. הצטרפו אלינו במאבק לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית!


תנועת מאבק סוציאליסטי
ת.ד. 125, תל אביב–יפו 6100101
[email protected]
054.818.44.61 | 054.818.44.62
מאבק סוציאליסטי היא תנועה סוציאליסטית הנאבקת למען חברה סוציאליסטית ודמוקרטית, המושתתת על צדק חברתי, שלום ושוויון. למאבק סוציאליסטי שותפים ושותפות מארגוני מאבק סוציאליסטיים ברחבי העולם, ואנחנו פועלים גם לקידום בניית ארגון מאבק בינלאומי.