"זו הולכת להיות ממשלת חלומות…" — כך אמר יו״ר הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', בזמן נאומו במושב ההשבעה של הממשלה בכנסת. "ממשלת החלומות" של סמוטריץ', שהוקמה על ידי נתניהו והליכוד עם הימין הקיצוני והימין החרדי מעוררת חוסר שביעות רצון ומחאה כבר מהיום הראשון. לפי סקר של N12 מלפני שבוע, רוב של 51% אינו מרוצה מהרכב הממשלה. לפי סקר חדשות 13, שפורסם ביום השבעת הממשלה (חמישי) רוב של 55% השיב כי הממשלה החדשה לא טובה בעיניו.

כאלף מפגינות ומפגינים מחו אתמול בבוקר, בזמן השבעת הממשלה מול משכן הכנסת בירושלים. כאלף מפגינות ומפגינים נוספים, כולל פעילי ופעילות מאבק סוציאליסטי, נענו לקריאת ארגוני זכויות להט״ב ויצאו למחות אתמול בערב בתל אביב, בזמן ישיבת הממשלה הראשונה.

עוד באותו היום, מעל ל־1,300 עובדות ועובדים סוציאליים שלחו מכתב מחאה לנתניהו ולראשי המפלגות בו התריעו על ״הפגיעה המסתמנת בזכויות אדם, זכויות מיעוטים ובעקרונות יסוד הדמוקרטיה. פגיעה שאנו מתחילים לראות את תוצאותיה בפועל כבר בימים אלו".

בתחילת השבוע, רופאות, רופאים ואחיות רפואיות, יהודיות וערביות, קיימו עצרת מחאה בבית החולים רמב״ם בחיפה נגד דבריה של השרה המיועדת אורית סטרוק לפיהם רופא יהיה רשאי לסרב לתת טיפול לאדם אם זה "נוגד את אמונתו". הפעולה שנקטו העובדות והעובדים מצביעה על הכיוון הדרוש גם במקומות עבודה נוספים.

יו״ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, אמרה בתגובה לדבריה של סטרוק כי: "לא ניתן לאף אחד לפגוע במקצועיות שלנו, בחמלה האנושית שלנו ובמחויבות שלנו למטופלים ולבריאותם של כלל אזרחי ישראל ולחיי כל אדם", עוד היא הדגישה כי "ראוי היה שמקבלי ההחלטות יעסקו בפתרון לעומסים הכבדים ובמחסור הקשה במשאבים ובאחים ואחיות במערכת הבריאות הציבורית שיאפשר לנו לשמור על כבוד מטופלים שלנו, להוציא אותם מהמסדרונות של בית החולים ולהעניק להם טיפול ראוי".

הסעיפים השונים בהסכמים הקואליציוניים והצעות החקיקה המתוכננות עוררו פחד, זעם ועוד שורה של הפגנות, בהיקף של כמה מאות נגד האיום על חירויות דמוקרטיות, נגד פסקת ההתגברות, נגד יוקר המחיה, נגד העברת הסמכויות במשרד החינוך ליו״ר המפלגה רודפת הלהט״ב "נעם", אבי מעוז ועוד.

המחאות נחוצות. מאז הבחירות, נתניהו מנסה להרדים את השטח באמצעות הבטחות כי זכויות נשים, זכויות להט״ב וחירויות הפרט לא יפגעו. מדובר במסך עשן שנועד להסתיר את העובדה הברורה מאליה: הוא הקים ממשלת ריאקציה מסוכנת. ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת השבעת הממשלה מוכיחים זאת מעבר לכל ספק.

נתניהו ושותפיו לליכוד ניסו להשתמש אתמול במינוי של אמיר אוחנה ליו״ר הכנסת, ההומו הראשון מחוץ לארון בתפקיד, כעלה תאנה. אך המינוי, של מי שכבר שימש כשר בעבר בממשלת ליכוד, לא משנה במאומה את העובדה שמדובר בקואליציה שלטונית שרוצה לא רק להנציח אלא להחריף את האפליה נגד להט״ב, נגד נשים, נגד הציבור הערבי־פלסטיני, נגד מבקשי מקלט ומהגרים שאינם יהודים בכל תחומי החיים — מהחינוך, דרך הדיור ועד התחבורה הציבורית.

בליץ חקיקה בשירות בן גביר את סמוטריץ'

הסדרי רוטציה שונים נתפרו למשרדי הבריאות, הפנים, האוצר, האנרגיה, הרווחה והחוץ, לקראת השבעת הממשלה ועוד לפני כן נתניהו ושותפיו קיימו בליץ חקיקה כדי לרצות את השותפות מהימין הקיצוני והחרדי.

סמכויות משרדי הממשלה השונים נגזרו לחתיכות והודבקו מחדש כדי להתאים לדרישותיהם של בן גביר וסמוטריץ' שהולכים לקבל עמדות כוח והשפעה חסרות תקדים. לא רק המשטרה, אלא גם כוחות מג״ב יוכפפו ישירות לבן גביר, השר החדש לביטחון לאומי, כחלק מהקמת "המשמר הלאומי". במקביל, סמוטריץ' בנוסף לתפקידו כשר האוצר, יכהן כשר במשרד הביטחון האחראי על מתאם הפעולות בשטחים ועל המנהל האזרחי.

מסמך קווי היסוד של הממשלה מתחיל בהתחייבות להנצחת הכיבוש והרחבת ההתנחלויות — "זכות בלעדית על כל מרחבי ארץ ישראל". ההסכמים הקואליציוניים עם הציונות הדתית כוללים הכשרת מאחזים נרחבת, חיזוק ההתנחלות הכהניסטית בחברון, הגברת הריסות הבתים בישובים הפלסטיניים בשטחי C וגם הבטחה לסיפוח של השטחים, אם כי כהצהרה עקרונית ללא לוח זמנים מחייב.

ההסכמים שנתניהו חתם עם הציונות הדתית ועוצמה יהודית מסמנים את הציבור הערבי־פלסטיני בישראל כאיום דמוגרפי וגיס חמישי. ההסכם עם סמוטריץ' כולל תכנון והקמת יישובים ליהודים בלבד בנגב ובגליל כדי להתמודד עם "האתגר הדמוגרפי", וגם הבטחה כי: "הממשלה תנחה את השב״כ לטפל בעבריינות לאומנית (ולא רק בטרור) בקרב ערביי ישראל, בהיבטי מעקב, מניעת הסתה, סיכול התפרעויות והתארגנויות לאומניות, חקירה והבאה לדין."

זה קורה על רקע התעצמות של מחאה מצד צעירים פלסטינים נגד הפשיטות הצבאיות ומבצע המעצרים המתמשך בגדה, בייחוד בשכם וג׳נין והתגברות אלימות המתנחלים, בייחוד באזור דרום הר חברון. לצד התנגשויות ועימותים, שורה של הפגנות ושביתות הוכרזו בשטחי הגדה ובמזרח ירושלים נגד הדיקטטורה של הכיבוש וההרג המתמשך של צעירים פלסטינים בגדה שהגיע באחרונה לשיא של 18 שנה. הממשלה החדשה, תוך ניגון דמגוגי על פחדים ביטחוניים בציבור הישראלי, מכינה את הקרקע להגברת הדיכוי הקטלני בשטחים. אך לא סביר, שבתנאים שנוצרו, עצם האיום בדיכוי ירתיע ממאבק, אלא דווקא ההיפך.

ההסכם עם בן גביר עוסק גם בשינוי נהלי פתיחה באש וכולל רפרנסים ברורים לתוכנית שלו לקראת התנגשויות לאומניות ואירועי מחאה דוגמת אירועי מאי 21': "בניין כח להתמודדות עם האיום האסטרטגי של חזית פנימית בעת מערכה." וגם "הממשלה תעדכן את ההחלטות שנקבעו בעקבות ועדת אור בין היתר בעניין תורת ההפעלה של המשטרה בתחום הפרות הסדר ובעניין מדיניות פתיחת וחסימת צירים." ועדת אור כזכור הוקמה בעקבות דיכוי ההפגנות באוקטובר 2000 אז נורו למוות 13 מפגינים ערבים־פלסטינים ע״י המשטרה.

בנוסף לכל אלה, צחי הנגבי שרץ לטלוויזיה לאחר הבחירות להצהיר שנתניהו יפציץ באיראן בקדנציה הקרובה, מונה על ידו לראש המל״ל. נתניהו ניצל גם את נאום ההשבעה שלו כדי להמשיך לחרחר מלחמה נגד איראן.

"במדינה שאני אוביל… זה לא יקרה"?

בזמן נאום ההשבעה נתניהו חזר על הטענה כי מתנגדיו מסרבים לקבל את הכרעת הרוב בבחירות. בפועל גם הוא יודע שרוב הציבור בישראל לא תומך בסדר היום הריאקציונרי של ממשלתו החדשה. כך לדוגמא, לפי סקר של חדשות 13, רוב מוחלט של 77% מתנגד לתוכנית לשנות את החוק האוסר על אפליה במתן שירותים ומוצרים. לפי מחקר חדש של המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט״ב, בשיתוף עם מכון מדגם בראשות מנו גבע, 77% מהציבור בישראל סבורים שלהט״ב בישראל צריכים לקבל שוויון זכויות מלא. 57% סבורים שלהט״ב בישראל אינם מקבלים היום שוויון זכויות מלא, ורק 9% היו מעדיפים שהממשלה תצמצם את הזכויות הקיימות היום.

בתגובה להתנגדות הציבורית הרחבה למה שמכונה "חוק האפליה" נתניהו הכריז: "אנחנו לא ניתן להפלות לרעה להט״בים או לפגוע בזכויותיהם של שאר אזרחי ישראל. במדינה שאני אוביל לא יהיה מצב שאדם, בין אם הוא להט״ב, חרדי, ערבי או כל אחד אחר ייכנס לבית מלון ולא יקבל שירות, יכנס לרופא ולא יקבל שירות. זה לא קרה ב־15 שנות כהונתי כראש ממשלה וזה לא יקרה גם עכשיו." אך ימים ספורים אחרי ההכרזה הוא חתם על הסכמים קואליציוניים שכוללים התחייבות מפורשת להתיר אפליה במתן שירותים ומוצרים.

מעבר לכך, כפי שהדגימה בדיקת N12, כבר היום זוגות להט״ב מסורבים בפנייה להזמנת חדר בצימרים ובתי מלון, וזה רק קצה הקרחון. להט״ב בכלל וא.נשים על הקשת הטרנסית בפרט זוכים ליחס משפיל ומפלה במערכת הבריאות הציבורית כעניין שבשגרה (לכן גם הוקמה ב־2009 "המרפאה הגאה" בת״א ומרפאות דומות נפתחו מאז בעקבותיה). אפליה גזענית נגד תושבים ערבים־פלסטינים בשכירת דירה, בשדה התעופה, בכניסה לבריכות ומתקנים ציבוריים, כמו גם אפלייה גזענית נגד יוצאי אתיופיה או מזרחים בקבלה לגני ילדים אינן תופעות חדשות, שבהחלט התקיימו תחת ממשלות נתניהו.

הניסיון המתוקשר של שרים מיועדים בממשלה החדשה לתת לאפליה גושפנקא חוקית ולהגן על המפלים מפני תביעות כבר מחזק את הביטחון והלגיטימציה של אותם גורמים הומופובים וגזענים. התיקון לחוק גם נועד ספציפית לאפשר הדרת נשים ואפליה מגדרית בכסות דתית באירועים ציבוריים, בבתי עסק, בתחבורה הציבורית ועוד. גם במקרה הזה, ההדרה והאפליה קיימות כבר כיום, אך הגושפנקא החוקית מאיימת לחזק ולהרחיב אותן. במקביל, נתניהו וסמוטריץ' סיכמו גם שישראל לא תצטרף לאמנה הבינלאומית למאבק באלימות כלפי נשים ("אמנת איסטנבול").

לא נתניהו, לא לפיד ולא דיסקונט

אותו נתניהו שמנסה לצייר את עצמו ואת מפלגתו כמי שיבלום התקפות מצד הימין הקיצוני על הציבור הרחב, מינה אתמול לשר לשוויון חברתי, האחראי גם על היחידה לקידום אוכלוסיות הלהט״ב, את עמיחי שיקלי, שתקף בפוסטים מפורטים בעמוד הפייסבוק שלו את השימוש בדגל הגאווה ואת מצעד הגאווה בת״א. שיקלי מזהה עצמו עם הזרם "האנטי־פרוגרסיבי" בדומה לאבי מעוז, מי שקיבל מ"מגן זכויות הלהט״ב", נתניהו, סמכויות נרחבות על תוכניות חיצוניות במערכת החינוך.

ההתנגדות הציבורית הרחבה להעברת הסמכויות לאבי מעוז הובילה למרד עיריות ומועצות מקומיות שהכריזו שלא ישתפו פעולה עם המדיניות שלו. בהמשך לכך, אוניברסיטאות הכריזו כי לא ישתפו פעולה עם גופים שינקטו אפליה נגד ציבורים שונים. גם בנק דיסקונט, תאגיד הביטוח AIG, שטראוס, טבע ושורה של תאגידים נוספים הצהירו כי ינקטו מדיניות דומה.

ההכרזות מצד אותם תאגידים מייצגים ניסיון להתחבר לסלידה הרחבה מפני הגזענות והקנאות הדתית הגלויה של גורמים בממשלה החדשה וכן גם חשש של חלקים באליטה הכלכלית מפגיעה בתדמית הבינלאומית של ישראל ומחוסר יציבות חברתי שיפגע להם בעסקים. חלק מהגורמים האלו מנסים על הדרך גם לשפר יחסי ציבור, בזמן שהם סוחטים רווחי עתק מהעלאת מחירים וריביות על חשבון משפחות עובדות.

אך בסופו של יום, אותם תאגידים קפיטליסטיים הם לא שותפים במאבק למען שוויון. האינטרס העיקרי של אותן חברות ותאגידים הוא מיקסום רווחים, והם עלולים להפנות את גבם למאבק כשזה יפסיק להשתלם להם — בייחוד אם המאבק יאמץ גם דרישות חברתיות רחבות דוגמת השקעה בדיור ציבורי ללא אפליה, פיקוח מחירים, העלאת שכר רוחבית במשק ועוד. בלי מאבק נחרץ באי־השוויון הכלכלי, לא יהיה ניתן באמת למגר את האפליה בחברה.

כשזה נוגע לזכויות ותנאי המחיה שלנו, אי אפשר לסמוך על ראשי תאגידים וגם לא על האופוזיציה הקפיטליסטית בכנסת: לפיד, גנץ, סער, ליברמן… בתקופת הממשלה הקודמת יוקר המחיה והזינוק במחירי הדיור רק החריפו את אי השוויון בחברה.

בנאומו של לפיד במושב השבעת הממשלה אתמול, הוא הגן על הרקורד של ממשלתו הקודמת, שיבח את שר הביטחון היוצא גנץ, את המתקפות הצבאיות הפרובוקטיביות שיזמו בעזה ובשטחי הגדה, את ההתעקשות של ממשלתו לקיים את "מצעד הדגלים" הגזעני במזרח ירושלים ואת ההפצצות בסוריה ובעיראק. הוא גם שיבח את שר האוצר ליברמן, הגדיר את המצב הכלכלי בישראל כטוב מאד וניסה לגמד את נתוני האינפלציה כנמוכים ביחס למצב באירופה. יוקר המחיה הפך בנאומו של לפיד לעניין של מה בכך, הנמשך מזה 15 שנה. כמה ניתוק.

הקפאת מחירים או הקפאת שכר?

לפיד בחר להדגיש בנאומו את הציונים הגבוהים שהעיתונות הקפיטליסטית בעולם נותנת לכלכלה הישראלית ולהתעלם ממציאות החיים של העובדות והעובדים המסתתרת מאחורי נתוני הצמיחה. יהודית מרציאנו, סייעת וחברת ועד בעיריית לוד תיארה את המציאות הזאת במהלך הפגנה נגד יוקר המחיה שנערכה ברמלה ביום שלישי: "לא ייתכן שסייעת תעבוד משבע וחצי עד ארבע כל יום ולא תסיים את החודש. עם בנקים שדופקים בדלת ובלי יכולת לדאוג לילדים שלה עצמה. די, שבענו מהבטחות. הגיע הזמן שנראה עליית שכר בתלוש".

ההפגנה ברמלה נערכה ביוזמת ההסתדרות. על רקע התסיסה והלחץ מלמטה הנהגת ההסתדרות נדחפה לארגן סדרת הפגנות ברחבי הארץ כחלק מקמפיין נגד יוקר המחייה שכולל בין היתר דרישה להעלות את שכר המינימום ל־6,000 שקל באופן מיידי. ההפגנות התחילו עוד לפני שהממשלה הושבעה ואמורות להגיע לשיא בהפגנות בת״א ובירושלים, ב־17 וב־24 בינואר.

שר האוצר סמוטריץ' אמר בנאום במושב ההשבעה בכנסת כי על הממשלה החדשה לשאוף "למדיניות אחראית ולפעמים לא פשוטה של אחריות פיסקלית וריסון תקציבי". זוהי שפה מכובסת להמשך החנק התקציבי של מנגנוני הרווחה ושל שחיקת הקצבאות והשכר.

לפי סקר שנערך בסוף נובמבר 61% אחוז מהציבור לא מרוצה ממינוי סמוטריץ לתפקיד שר האוצר. יו״ר ההסתדרות הכריז לאחר הבחירות שהמינוי הוא קו אדום והכרזת מלחמה. חודש אח״כ בתחילת דצמבר, בנסיגה אופיינית הוא הוסיף שאמנם מדובר באדם עם דעות קיצוניות, ו"אני לא מציע לאף אחד לבדוק את הסבלנות שלנו" אך "עם זאת, במידה שהוא ימונה, פניי לשלום ונדע לעבוד בשיתוף פעולה".

גם סביב המאבק ביוקר המחיה, הממשלה מעוניינת להרדים את השטח ולקנות שקט. לכן בקווי היסוד של הממשלה הובטח כי מחירי החשמל, המים והארנונה יוקפאו. גם הבטחת הבחירות של הליכוד להנהיג חינוך חינם עד גיל 3 מופיעה בהסכמים הקואליציוניים. אך זה כלל לא מבטיח שההבטחה תתממש.

מחירי החשמל, המים והארנונה צפויים לעלות בינואר. האם הממשלה תקפיא אותם רטרואקטיבית? או רק אחרי ההעלאה? גם אם זה יקרה, זה לא מבטיח ירידת מחירים כללית. וכל עוד השכר נשאר קפוא זה ודאי לא יספק הקלה משמעותית למשפחות עובדות שכבר היום לא גומרות את החודש.

לצד ההבטחה להקפאת מחירים בהסכמים הקואליציוניים מופיע גם סעיף המבטיח "רפורמות ביחסי הכוחות בשוק העבודה, רפורמות בשוק העבודה המאורגנת וצעדים להגברת היעילות במגזר הציבורי, ולרבות הפרטת נמל אשדוד…". הממשלה הקפיטליסטית מתכננת התקפות על העבודה המאורגנת, כדי לשנות את יחסי הכוחות במשק לטובת המעבידים ובעלי ההון, דווקא בזמן שבו מתגברות התביעות להעלאת שכר, שנשחק מדי חודש על ידי האינפלציה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

סמוטריץ' לא מסתיר את רצונו להגביל את זכות השביתה. הוא מעוניין לפגוע בכוח של העבודה המאורגנת להיאבק על העלאות שכר ושיפור תנאים. אחרי שמיכאלי וליברמן השלימו את מהלך ההפרטה של נמל חיפה, סמוטריץ' יקדם מכירה מרוכזת של נמל אשדוד לבעל הון או חברה פרטית. הסיבה שהם שמים על הכוונת את הנמלים, היא לא בגלל חוסר יעילות, אלא בגלל שמדובר במנוף לחץ עוצמתי של העבודה המאורגנת שיכול לשמש גם להשגת דרישות חברתיות רחבות כמו העלאת שכר המינימום ואף לחזק מאבקים נגד מהלכים דורסניים של הממשלה כמו התקפות על חירויות הפרט וזכויות דמוקרטיות.

סולידריות מול "הפרד ומשול"

הרכב הממשלה מדגיש את הצורך בסולידריות. אין מקום לדיבורים של בר־דוד על "שיתוף פעולה" עם ממשלה ששמה ציבורים שלמים על הכוונת (תרתי משמע). מול הסתה והפרדה, ארגונים חברתיים צריכים לא לפחד לנקוט עמדה נחרצת נגד כל סוג של אפליה ודיכוי, כולל כלפי הציבור הערבי־פלסטיני. נקיטת עמדה כזו חיונית כדי לחזק את הפוטנציאל למאבק מאוחד נגד ממשלת הימין הקיצוני המסוכנת וכדי לקדם חלופה של מאבק מאוחד לסדר היום של סכסכנות ו"הפרד ומשול" שהיא מקדמת.

ההפגנות ואירועי המחאה של השבועות האחרונים צריכים להיות רק יריית הפתיחה למאבק רחב שיוכל לבלום את הממשלה ולכופף את הידיים שלה. המאבק הזה יכול להיבנות גם דרך יוזמה של אסיפות מחאה בתיכונים, בקמפוסים ובמקומות עבודה לדיון על אסטרטגיה, דרישות ותכנון המאבק בתקופה הבאה.

הממשלה החדשה מאיימת להחריף שורה ארוכה של משברים חברתיים ולהצית חדשים — כולל מלחמות חדשות נגד הציבור הפלסטיני ואף מלחמה אזורית חדשה. הקואליציה השלטונית תלבה מתחים לאומיים ודתיים כדי לגייס תמיכה. היא תתעטף בגלימה של "חוק וסדר" כדי לרמוס התנגדות, בייחוד מצד צעירים וצעירות פלסטינים משני צדי הקו הירוק. אבל הממשלה תביא באופן כמעט בלתי נמנע גם לפיצוצים חברתיים, תנועות נגדיות ומחאות חברתיות. מצב הרוח הציבורי, פותח כבר בשלב הזה מרחב להתארגנות בשמאל של שכבות שמתעוררות למאבק ונכנסות לעימות עם הממשלה סביב שורה של נושאים וסביב שלל זירות. רעיונות סוציאליסטיים, שמציעים חלופה של סולידריות ומאבק מעמדי חוצה קהילות לריאקציה המסוכנת של הממשלה ולמערכת שמאפשרת את צמיחתה, יוכלו לעזור למקסם את הפוטנציאל של ההתארגנות הזאת בכל הזירות.