מתחילת הסמסטר, התארגנות עובדות הניקיון באוניברסיטת תל־אביב מקיימת סדרה של הפגנות וצעדות בקמפוס כחלק ממאבק נגד הפגיעה בזכויותיהן. העובדות, המאוגדות בארגון "כוח לעובדים" ומועסקות על ידי מספר חברות קבלן שונות, דורשות מהנהלה לעבור להעסקה ישירה. בהמשך לראיון שקיימנו עם יו״ר הוועד עלי תולת בינואר, שוחחנו איתו על ההתפתחות של המאבק מאז ועל התוכניות של המנקות להמשך.

בתור עובדי קבלן נשללות מכם המון זכויות, כמו אי תשלום על חצי שעת הפסקה, אי קבלת תנאים זהים לאלו של שאר עובדי האוניברסיטה, אתם לא מקבלים שכר בחופשות. איך הנהלת האוניברסיטה מסבירה את המצב הזה?

הם אומרים שעבודת הניקיון היא לא מקצוע ליבה… אבל אם אנחנו לא מנקים כמה ימים את המשרדים, את השירותים, את המעבדה של החוקר, אז אי אפשר ללמוד שם. אז מי אומר שאנחנו לא מקצועות ליבה? אם אנחנו לא מנקים את האוניברסיטה מישהו יכול להיכנס לבניינים? העבודות כאן תלויות אחת בשנייה. את המנכ״ל לא מעניין אם העבודה מקצועית, העניין הוא כסף — כמה הם יכולים לחסוך.
סיבה נוספת היא שיותר קל לאוניברסיטה שאנחנו נהיה עובדי קבלן. במצב הזה, אם הם לא רוצים עובד קבלן הם יכולים להיפטר ממנו בלי קשיים, אבל עובד שמועסק ישירות יותר קשה לפטר. הם אומרים שזאת יעילות. ה"יעילות" היא שאפשר יהיה לפטר אותך בלי שגוף חזק כמו אחד מועדי העובדים בקמפוס יוכלו לתמוך בך. אם אני עובד של האוניברסיטה הנהלה לא תוכל לשחק איתי ככה, כי יהיו לי את כל הזכויות של הסגלים האחרים.

אתם התחלתם בסדרה של הפגנות בשבועות האחרונים. מה המטרה שלהן?

אנחנו רוצים כל שבועיים לעשות הפגנה ונמשיך לעשות את זה עד סוף הסמסטר. אם נפסיק להפגין ההנהלה תגיד שאנחנו מתייאשים, אבל אנחנו ממשיכים להפגין, בדרישה להעסקה ישירה. כל שבועיים אנחנו מפגינים במקום אחר, וככה יותר סטודנטים ואנשי סגל נחשפים אלינו. בפקולטה לרפואה אנשים לא שמעו על המאבק עד שהפגנו שם. חילקנו שם פליירים, הדבקנו פוסטרים, ואז סטודנטים ומרצים התחילו לשאול על המאבק.

בראיון הקודם איתנו הסברת שככל שיגיעו יותר סטודנטים להפגנות הן יוכלו ללחוץ יותר על ההנהלה. איך אתם מנסים להביא סטודנטים להפגנות?

בתחילת אפריל ובסוף מרץ נכנסנו להרצאות, דיברנו עם סטודנטים, ראינו התעניינות מהצד שלהם כשהתחלנו לדבר איתם על המצב. דיברנו איתם על זה שאנחנו לא מקבלים חצי שעת הפסקה וחופשות והם לא האמינו שזה מה שקורה. אנחנו מנסים להביא גם מרצים להפגנות.

למה סטודנטים ומרצים צריכים להצטרף למאבק?

העסקה קבלנית זה כמו סרטן שהולך ומתפשט. הסטודנטים לא מחוסנים מזה. יש סטודנטים שלומדים מחשבים, הוראה, עבודה סוציאלית, שיכולים להיות בעתיד עובדי קבלן. גם לסגל הבכיר יש ילדים שבעתיד ילכו לבית ספר וילמדו עם מורי קבלן. הם צריכים לבוא לתמוך בעובדים כדי שזה לא יפגע בעתיד של הילדים שלהם.
אני אומר לסטודנטים, למה אתם צריכים לחכות עד שתגיעו לשם? בואו ביחד נשים יד ונילחם בתופעה הזאת — נמגר אותה. יש באוניברסיטה 35,000 סטודנטים. אם 10,000 יקומו, זה כוח שלא יכולים לזלזל בו. ראינו מה הסטודנטים עשו בשביתה של 2007 [שביתת סטודנטים נגד עליית שכר הלימוד]. הם יכולים לשנות את העולם. אם נטפל בעניין של העסקה ישירה עכשיו הם יכולים להרוויח מזה בעתיד. זה אינטרס משותף.

לאגודת הסטודנטים יש את הכוח והיכולת לרתום שכבה משמעותית של סטודנטים למאבק. איך אגודת הסטודנטים באוניברסיטה מקדמת את זה?

בתקופה האחרונה הם התחילו לשלוח ניוזלטר לסטודנטים לקראת הפגנות. הם התחילו להדפיס לנו פוסטרים, פליירים, על החשבון שלהם. הם מתכננים להשבית את הלימודים לשעה או שעתיים, בתנאי שלא ייכנסו מרצים לכיתות, כי הם אומרים שאם מרצים נכנסים לכיתות אז סטודנטים נכנסים לשיעור ואז השביתה לא תהיה אפקטיבית.

אבל הם לא באמת צריכים לחכות למרצים, זאת התחמקות מאחריות. הם צריכים להוביל בעצמם...

אם הם רוצים הם יכולים לעשות את זה. סטודנטים ישמעו להם. מספיק שישמעו להם 1,000–2,000 סטודנטים וזה יהיה אירוע גדול עם משמעות גדולה.

הכיוון שלכם הוא לקדם שיתוף פעולה עם עוד קבוצות של עובדים וסטודנטים באוניברסיטה?

אנחנו רוצים להקים גוף חזק פה באוניברסיטה, שילוב ידיים של כל הכוחות ביחד- כל הועדים, עם הסטודנטים והאגודה.

ועדים בקמפוס מתמודדים עם הבעיות משלהם: הסגל הזוטר נאבק בקיצוצי שכר ותקנים, עובדי המנהלה מתמודדים עם העברת עובדים לחוזים אישיים ושכר שקפוא כבר שני עשורים. איך אפשר לשכנע את הגופים הללו לגבות את המאבק להעסקה ישירה?

אם הם יתמכו בהעסקה ישירה אז כל דבר שהם יאבקו עליו אנחנו נתמוך בו — נהיה כולנו כמו גוף אחד. אף פעם לא היה מצב שכל הועדים באוניברסיטה היו ביחד. אמרתי להם: תחשבו כמה כוח יש לנו אם אנחנו משלבים ידיים. אמרתי למנכ״ל שאני רוצה לדבר איתו בליווי של ועד הסגל הזוטר. הוא אומר לי: מה אתם מאיימים עלי? כשאתם מתאחדים אתם מהווים איום על התוכניות שלי. במצב כזה הוא צריך לחשוב מיליון פעם לפני שהוא אומר לנו לא.

הבנו שועד ראשי האוניברסיטאות (ור״ה) מפעיל לחץ על הנהלת האוניברסיטה שלא יסכימו להעביר את עובדות הניקיון להעסקה ישירה?

כן. ור״ה כולל את הנשיאים והמנכ״לים של האוניברסיטאות. הם צריכים לקבל החלטות בפה אחד. לכן הם מנסים לתפוס אחד את השני כדי לא לרדת מהעץ, ולא לתת לעובדי הניקיון באוניברסיטת ת״א לעבור להעסקה ישירה.

כי אם אוניבריסטת ת״א תקבל את זה...

אם העניין הזה נופל באוניברסיטה אחת כל האוניברסיטאות האחרות יצטרכו לעשות את זה. לכן ור״ה מנסים ללחוץ על המנכ״ל והנשיא של אוניברסיטת תל אביב שלא להסכים להעסקה ישירה.

אז התוכנית שלכם היא לקדם לשיתוף פעולה עם עוד קבוצות של עובדי קבלן בקמפוסים וככה להפעיל לחוץ על ור״ה?

בדיוק. כמו שאנחנו מתאגדים כאן ודורשים העסקה ישירה, צריך לעשות אותו דבר באוניברסיטת בן־גוריון והאוניברסיטה העברית בירושלים ובחיפה. יש את הועד של המנקות בבגן־גוריון שנוכל לשתף איתו פעולה. לכוח לעובדים [במסגרתו מאוגדים עובדי הניקיון באונ׳ ת״א] יש עוד ועדים במכללות ובאוניברסיטה הפתוחה.

יש עוד דרכים שבהן ניסיתם לקדם את המאבק?

כן, דרך "הקואליציה להעסקה ישירה". אנחנו מנסים להקים עוד קבוצות מנהיגות והתארגנויות של עובדי קבלן בכל הארץ. השקנו את פרויקט "הדסטארט" בשביל לגייס תרומות מאנשים בשביל הקמת הפרויקט של קבוצות המנהיגות. אם יהיו יותר קבוצות כאלה, זה יהיה בסיס להתארגנויות של עוד עובדי קבלן. זה יכול להוביל למאבק כלל־ארצי ולדחוף את נושא ההעסקה הישירה קדימה.
בנוסף, בסוף 2013 קידמנו בכנסת חוק להעסקה ישירה. עשינו הסברה בכנסת על מצב עובדי קבלן, והיו 64 חברי כנסת שהבטיחו לתמוך בעניין הזה. הראשון שאמר שהוא תומך בחוק אמר "אני לא אכנס לממשלה עד שתתחיל לדאוג להעברת עובדי קבלן להעסקה ישירה". הקלטתי אותו ויש לי את הקלטה שלו. הוא שר הפנים עכשיו, אריה דרעי… שלחתי לו אחרי הקמת הממשלה בפייסבוק הודעה — כבוד הרב, אתה צריך לעמוד בהבטחה שלך. הוא לא ענה לי…