בתחילת חודש מרץ, התארגנות עובדות הניקיון באוניברסיטת תל־אביב יזמה סדרת הפגנות וצעדות בקמפוס בשביל לקדם את דרישותיהן. העובדות, המאוגדות בארגון "כוח לעובדים" ומועסקות על ידי מספר חברות קבלן שונות, דורשות מהנהלת האוניברסיטה לעבור להעסקה ישירה. צורת ההעסקה הקבלנית פוגעת בזכויותיהן, בצבירת הוותק, בהנחה בשכר הלימוד לילדיהן ואפילו בתשלום על הפסקות.

מספר חברי ועד וכ־50 סטודנטים הגיעו להפגנה הראשונה בסמסטר הזה (9.3), שהתקיימה במתכונת צעדה לבניין ההנהלה. גם פעילי מאבק סוציאליסטי לקחו חלק בהפגנה. המפגינות והמפגינים דרשו ממנכ״ל האוניברסיטה, מוטי כהן, לרדת מהמשרד, להיפגש עם העובדות ולהסביר מדוע הוא מתנגד לדרישותיהן. הוא סירב.

שבועיים לאחר מכן (22.3) נערכה הפגנה נוספת גדולה יותר מול בניין ההנהלה. מעל 100 עובדים, מרצים וסטודנטים, ביניהם פעילי מאבק סוציאליסטי, השתתפו במחאה. גם הפעם מנכ״ל האוניברסיטה לא היה מוכן לצאת ולדבר בפני עובדות הניקיון, שלא מוותרות וממשיכות במאבק. ההפגנה האחרונה בנושא התקיימה אתמול (4.4), ושוב השתתפו בה כ־100 מנקות, סטודנטים, מרצים ואנשי סגל זוטר.

לסטודנטים יש האינטרס שהמאבק ינצח

מבין המשתתפים בהפגנות עד כה, הקבוצה הגדולה ביותר היו הסטודנטיות והסטודנטים, שחלקם הם גם בין המארגנים הבולטים של ההפגנות. התגייסות של עוד סטודנטים להפגנות בהחלט חשובה. עלי תולת, יו״ר הוועד של עובדי הניקיון, אמר בראיון לעיתון "המאבק" כי "ככל שיותר סטודנטים נמצאים בהפגנה, כך התוצאה של ההפגנה תהיה יותר אפקטיבית... אם כמות גדולה של סטודנטים מגיעה זה מפעיל לחץ על ההנהלה".

באופן כללי, נראה שיש תמיכה וסימפתיה מצד סטודנטים באוניברסיטה למאבק עובדות הניקיון, וזה אכן האינטרס הישיר של הסטודנטים לראות את המאבק מצליח. יותר ויותר סטודנטים מוצאים את עצמם עובדים בתור עובדי קבלן משוללי זכויות גם לאחר סיום הלימודים כולל במקצועות שנחשבו יציבים יחסית כמו תיכנות, הוראה, עבודה סוציאלית ועוד. התגייסות של הסטודנטים למאבק עובדות הניקיון יכולה לסייע לבלום את תופעת ההעסקה הקבלנית בקמפוס ולהיות בסיס חשוב להמשך המאבק בתופעה בשוק העבודה בכלל.

האחריות לדאגה לכך לא נופלת רק על כתפיהם של סטודנטים אינדיבידואלים, אלא צריכה להיות חלק מהתפקיד של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה ושל התאחדות הסטודנטים הארצית. האגודה אמנם תומכת עקרונית במאבק עובדי ועובדות הניקיון, אך היא צריכה לספק למאבק תמיכה משמעותית יותר, דרך קיום של אירועי הסברה שישכנעו סטודנטים להצטרף למאבק, והתגייסות משמעותית להפגנות. כמו כן האגודה יכולה להשבית את הלימודים למשך שעתיים, כצעד ראשון לקראת צעדי השבתה נוספים.

מדיניות של קיצוצים

ההעסקה הקבלנית של עובדי ועובדות הניקיון היא חלק מתופעה יותר רחבה, שבה הנהלת האוניברסיטה מגלגלת את מחיר הקיצוצים בהשכלה הגבוהה על גב העובדים והסטודנטים בקמפוס, ולמעשה מהווה את זרוע הביצוע של המדיניות הניאו־ליברלית של ממשלות ההון.

כך, השכר של עובדי המנהלה נשאר קפוא כבר 20 שנה וכ־1,000 מהם מועסקים מחוץ להסכם הקיבוצי. במשך שנים ההנהלה תוקפת את הזכויות של עובדי הסגל הזוטר. ברמה הארצית מעונות סטודנטים מספיקים רק למיעוט קטנטן– 7% בלבד. באוניברסיטת תל אביב בפרט, עלות המגורים במעונות קטנה רק במעט מאשר עלות השכרת דירה בתל אביב.

בראיון לעיתון "המאבק", עלי תולת, יו״ר ועד עובדי הניקיון, אמר כי "אם כל המאבקים באוניברסיטאות יהיו יחד — יהיה לנו כוח... אנחנו לא רוצים שנהיה חלשים ולבד, אם זה יהיה מאבק בכלל האוניברסיטאות ונצרף אליו את הוועדים השכנים, של הסגלים — מינהלי, בכיר וזוטר, יכול להיות שזה ישנה הרבה".

שיתוף פעולה בין התארגנות עובדות הניקיון, הסגל הזוטר, הבכיר והמינהלי ואגודת הסטודנטים, יוכל לחזק את לא רק את המאבק להעסקה ישירה אלא גם את ההתנגדות לקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה והמדיניות הניאו־ליברלית שהם הסיבה המרכזית לפגיעה בעובדים ובסטודנטים.

אנחנו קוראים ל:

• סוף להעסקה הקבלנית! העסקה ישירה של עובדי ועובדות הניקיון על ידי האוניברסיטה בהסכם קיבוצי עם כל הזכויות להן זכאים עובדי האוניברסיטה.
• התגייסות של אגודת הסטודנטים והתאחדות הסטודנטים הארצית לקיום אסיפות הסברה ולחיזוק של ההפגנות. השבתת הלימודים לשעתיים כצעד ראשון לקראת השבתות נוספות במקרה הצורך.
• במקום קיצוצים שמגולגלים על עובדים וסטודנטים, תוספות תקציביות להשכלה הגבוהה שיממנו העסקה ישירה בחוזה קיבוצי של כל העובדים בקמפוס, כולל עובדי המנהלה והסגל הזוטר, תוספות שכר לעובדים בקמפוס, השקעה משמעותית במעונות סטודנטים זולים ואיכותיים ומלגות קיום לסטודנטים.
• מימון הדרישות הללו על ידי מיסוי מוגבר על בעלי ההון, כחלק מהשקעה תקציבית רחבה בשיקום מערכות החינוך, הבריאות והרווחה הקורסות.