במרץ 2012 הסתיים מאבק נחוש וממושך של עובדי רכבת ישראל בהסכם. העובדים נאבקו נגד תהליך ההפרטה ברכבת, ואף שהצליחו לבלום חלק מהגזירות, ההסכם שהושג איפשר הפרטה של שליש ממערך התחזוקה של קרונות הרכבת.

שר התחבורה ישראל כ״ץ ('הליכוד') הבטיח לפני שנתיים כי "הוצאת תחזוקת הרכבות למיקור־חוץ והתחייבות העובדים להפעלת המוסכים 24 שעות ביממה, כפי שנחתם בהסכם [עם הקבלן], יביאו לעלייה ניכרת באיכות התחזוקה של הרכבת, תוך שילוב סטנדרטים ותקנים בינלאומיים. כמו כן, המהלך יאפשר לשפר את השירות לנוסעי הרכבת".

כעת, שנה לאחר שהתחילה הפעלת תחזוקת הקרונות במיקור־חוץ — באמצעות חברת אלסטוֹם, בעלות של 1.5 מיליארד שקל מכספי הציבור — מבקר המדינה מסיק שהפרטת התחזוקה כשלה בכל מדד אפשרי: בנוסף למספר התקלות שגדל והוביל ליותר ביטולי נסיעות, הוצאות הרכבת גדלו בעשרות מיליוני שקלים עקב תשלומים שונים לחברה ולחברות ייעוץ ומומחים.

תרחיש זה היה צפוי מראש — הפרטת רכבות במקומות אחרים בעולם היתה כישלון מוחץ שהוביל לתאונות קטלניות ופגיעה באיכות השירות. ועד עובדי הרכבת הזהיר שוב ושוב מפני הסכנות הטמונות בהפרטה, והציב בחזית המאבק את ההתנגדות להפרטה.

במסגרת מאבקם התמודדו העובדים עם הסתה כבדה מצד ההנהלה, הממשלה והתקשורת הקפיטליסטית. נגד חברי ועד העובדים ננקטו גם צעדי השעיה, פיטורים, תביעות משפטיות ומעצרים.

מספר ארגונים, ובהם ארגון כוח לעובדים ותנועת מאבק סוציאליסטי, התגייסו אז לתמיכה במאבק העובדים. אך העובדים נאלצו לנהל מאבק בשתי חזיתות כשבאופן הרסני ראשי ההסתדרות דאז, עופר עיני וסגנו, יו״ר ההסתדרות הנוכחי אבי ניסנקורן, במקום לתמוך בוועד הלוחמני, שיתפו־פעולה עם ההפרטה, ופעלו למעשה לריסון המאבק ואף הדיחו באופן אנטי־דמוקרטי את יו״ר הוועד ושלושה חברי ועד נוספים.

באתר החדשות ynet הזכירו שבאותה התקופה "בוועד העובדים טענו כי העברת תחזוקת הקרונות תפגע בכשירות המערכים, שכן עובדי החברה האמורה לטפל בתחזוקה, אינם כשירים לכך. לפי דו״ח המבקר המתפרסם כעת, מתברר כי הערכה זו אכן הוכחה כנכונה".

באופן אירוני, משרד התחבורה טוען שהם בודקים ומחפשים פתרון לתיקון המצב. אלא שפתרון אמיתי הוא לא לשנות אי־אלו סעיפים בחוזה או להעביר את התחזוקה לקבלן פרטי אחר. חברות פרטיות מעוניינות להגדיל את רווחיהן ככל שניתן, גם על חשבון תנאי העבודה, הבטיחות ואיכות השירות.

כדי להבטיח שירות איכותי ובטיחותי ותנאי עבודה ראויים יש לבטל את ההפרטה שנעשתה ואת כל תוכניות ההפרטה ברכבת. אך צריך גם להבטיח שהרכבת לא תנוהל מאחורי גב הציבור באופן ביורוקרטי ולא יעיל. היא צריכה להיות כפופה לפיקוח דמוקרטי ולעבור לניהול דמוקרטי בידי ציבור העובדים ובשיתוף הנוסעים. לא עוד משכורות עתק למנכ״לים מקושרים החושבים כבר על הג׳וב הבא, אלא ניהול ציבורי, שקוף ודמוקרטי לטובת כלל הציבור.