הסופה שמתחוללת מאז תחילת השבוע ודורגה דרגה אחת בלבד מתחת לסופת טורנדו גרמה לנזקים רבים. רוחות עזות עקרו עמודי תאורה ועצים רבים. מבנים ומנופים התמוטטו, ובפרדס חנה אירע אסון כבד כשפועל כבן 20 מהיישוב עראבה נהרג באתר בנייה עקב קריסת קיר. במקביל דווח על נזקים לכלי רכב כתוצאה מברד מסיבי.

נזקים עצומים נגרמו גם לתשתיות החשמל והותירו עשרות אלפי תושבים בערי השרון והמרכז ללא חשמל בבתיהם למשך שתי יממות ויותר, במצוקה ובחוסר אונים.

בינואר השנה, כש־17 אלף משקי בית נותקו מחשמל בעת סופה וגל קור קיצוני, עובדי חברת החשמל עבדו במלוא המרץ יום ולילה במבצעים מורכבים תחת שלג וקור מקפיא כדי להשיב במהירות את אספקת החשמל לתושבים. גם בדצמבר 2013, כשעשרות אלפי משקי בית נותקו מזרם החשמל, העובדים עבדו בתנאי מזג אוויר קשים בשטח מסביב לשעון. עקב פועלם הם זכו אז להערכה ציבורית, כולל שלל מכתבי תודה ששלחו תושבים.

ייבוש תקציבי והזנחה מכוונת

באותה הסופה הגדולה ב־2013 העובדים התגייסו אף שמתכונת החירום לא הוכרזה "לפי הספר" ולמרות התנהלות הרסנית של ההנהלה. כפי שהסביר אז אחד העובדים, "המנכ״ל סגר את הברזים עקב קשיים תקציביים, בכמויות, לבעלי מקצוע ה'ליבה', עם כניסתו לתפקיד, הוא עצר קביעות כך שהחוזה של העובדים נגמר אחרי 10 שנים ואנשים טובים ואיכותיים הלכו הביתה... נוצר מחסור חמור לבעלי מקצועות כאלה בכל האזורים, וזה בא לידי ביטוי בזמן הסערה... אני שומע את הקולות התשושים מעבודה ואת הטרוניות בגלל החלמאות של המנכ״ל שלנו" ('ישראל היום', "מאשימים את המנכ״ל — אבל מעדיפים לשתוק", 18 בדצמבר 2013).

העובדים התריעו בבירור סביב אותה הסופה ובתקופה שלאחריה על הסכנות הנובעות מהייבוש התקציבי, אלא שהממשלה התעלמה במכוון.

מזה חודש נמצא ועד עובדי חברת החשמל בסכסוך עבודה במחאה על הכוונה לפטר 1,500 עובדים ועל רקע הייבוש התקציבי והתוכניות להפרטת החברה. כבר כיום כרבע מעובדי החברה הם עובדים ארעיים. קשה להפריז בסכנה הטמונה בתחלופת עובדים גבוהה בחברת תשתית הדורשת מיומנות גבוהה והיכרות מעמיקה עם מערכת שהיא קריטית לכלל הציבור. יו״ר הוועד מיקו צרפתי מתאר מדיניות של דלת מסתובבת: "יש תקנים, אבל מעדיפים לשלוח את העובדים הביתה ולהביא אחרים או לגייס אותם שוב לאחר צינון של שנה".

גם סביב הסופה ב־2013 היו גורמים בתקשורת הקפיטליסטית שהסיתו נגד העובדים (למשל על הסדר שנועד למנוע שחיקת פנסיה של גמלאים), אולם הפעם ההסתה היתה חריפה יותר, לאחר שההנהלה פנתה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בטענה שהתרשמה כי העובדים לא מתגייסים לעבודה במתכונת חירום "כמקובל". ועד העובדים דחה את הטענה על עיכובים מכוונים, והודיע כי "העובדים פרוסים בשעות אלה בכל האתרים ברחבי הארץ וקורסים תחת העומס שנובע כתוצאה מניהול כושל של הנהלת החברה והזנחה פושעת של מדינת ישראל בכל הקשור למשק החשמל במשך 15 שנה". הוועד האשים כי "פניית הנהלת החברה לבית המשפט נועדה על מנת לכסות את עצמה מהקטסטרופה שיצרה תוך ניסיון להפיל את המצב על העובדים".

האמת הפשוטה היא שגם אם נוצר עיכוב של מספר שעות במעבר למתכונת חירום, התמשכות התקלות לאורך מספר ימים מדגישה שמדובר היה בגורם זניח.

האינטרסים שמאחורי ההסתה

נציגי הממסד הקפיטליסטי מנצלים את המצוקה הגדולה בה שרויים התושבים כדי להכשיר את הקרקע ולקדם את הגשמת החלום הרטוב שלהם: להפריט את משק החשמל ולהפוך אותו לגן עדן של רווחים לבעלי הון. לשם כך הם צריכים לפטר אלפים ולהחליש משמעותית את כוחה של העבודה המאורגנת בחברה.

כבר כיום 30% מייצור החשמל בארץ נמצא בבעלות פרטית. חזון הממשלה הוא להרחיב את המגמה ולהפוך את חברת החשמל לחברה להולכת חשמל בלבד. זהו המקור להסתה הפרועה באמצעי התקשורת כנגד העובדים, כולל קריאות חמורות לכליאת יו״ר הוועד!

ההסתה נגד עובדי חברת החשמל מצטרפת לגלי ההסתה וההכפשה שהובילו אותם גורמים לפני כשנה נגד עובדי דואר ישראל ועובדי רשות השידור שנאבקו נגד פיטורים המוניים וזריקת אלפי משפחות לסכנת אבטלה ועוני.

מדובר בניסיון להרתיע התנגדות מצד העובדים בשאר החברות הממשלתיות הנמצאות כבר בתהליך הפרטה — ובהן נמלי הים, רכבת ישראל, מקורות ועוד. העובדים צפויים לחוות את שוט ההסתה אם לא "יתיישרו" עם תוכניות ההפרטה.

יו״ר ההסתדרות אבי ניסנקורן הסביר שהאשמים במצב הרעוע של תשתית החשמל הם משרדי האוצר והתשתיות. עם זאת, במקביל הוא הצהיר באופן שערורייתי שהוא מוכן להפרטה באמצעות הנפקה חלקית, והזמין את שרי ממשלת הימין הקפיטליסטית לזרז את המהלך. אלא שהפרטה תסכן עוד יותר את מצב התשתיות, תרע את השירות לציבור ותביא לעליית מחירים.

סולידריות נגד ההפרטות

במציאות הנוכחית של יוקר מחיה בלתי נסבל, התקפות על עובדות ועובדים בכלל המשק וממשלה שדואגת בקנאות לבעלי ההון, עובדים מאורגנים המחזיקים "שאלטר", הם גורם מרכזי שיכול להוביל התנגדות אפקטיבית.

עובדות ועובדים, ובפרט חברי וחברות ועדים, צריכים לדרוש כי הנהגת ההסתדרות תגנה בחריפות את ההסתה הבריונית נגד העובדים ותירתם לקידום צעדים ארגוניים מתואמים במסגרת שלל סכסוכי העבודה הפתוחים כיום במשק.

ההסתדרות צריכה ויכולה להטיל את כוחה העצום — הכוח העצום של מעמד העובדים המאורגן — לטובת מאבק רחב ועקרוני, כולל צעדי שביתה תקיפים, נגד מדיניות ההפרטה ויוקר המחיה.