לאחר הפגנת האלפים בשבוע שעבר, מעל לעשרת אלפים איש יצאו לרחובות תל אביב להפגין נגד שוד הגז, לצד אלפים נוספים שהפגינו בכ־15 מוקדים שונים ברחבי הארץ. פעילי תנועת מאבק סוציאליסטי השתתפו בהפגנה בתל אביב עם באנר גדול שעליו נכתב: "התשובה לתשובה — להלאים את הגז!". את המסר הזה קידמו פעילי התנועה גם בהפגנות בחיפה ובירושלים.

התנכלות המשטרה למארגני ההפגנות בשבוע שעבר, שכללו מעצרים, חקירות וצווי הרחקה מההפגנות, רק הגבירו את הזעם הציבורי והביאו להפגנה שכבה נוספת של צעירים וצעירות, על אף ההשפעה של האירועים הטרגיים בפריז.

בתל אביב, המפגינים התאספו בכיכר הבימה וצעדו משם לאורך רחוב דיזינגוף בצעדה סוערת ורועשת. המפגינים צעקו "העם עוצר את שוד המשאבים", "הון שלטון, עולם תחתון", וגם "זו היא רק ההתחלה, עוד נשבית את המדינה". בהפגנה בחיפה בלטה יותר הדרישה להלאמת הגז: הסיסמאות "העם דורש הלאמה" ו"די נמאס, תלאימו את הגז" נשמעו בבירור.

הדובר המרכזי בעצרת בתל אביב היה ירון זליכה, ממשתתפי הסדרה "מגש הכסף" ומי שמונה ב־2003 על ידי שר האוצר דאז נתניהו לתפקיד החשב הכללי באוצר. זליכה דיבר בנאומו על אשליות שונות שיש לדעתו לנפץ בקשר לסוגיית הגז. בעוד שהוא הפריך את הספין "שחייבים להוציא את הגז מהאדמה" והסביר ש"אנחנו יודעים שהגז כבר זורם חמש שנים במחירים מופקעים" הוא גם פיזר בעצמו באופן הרסני אשליות מסוכנות כשטען שמאבק הגז אינו פוליטי. זליכה טען כי זו "אשליה שהמחאה הזו היא מחאה של השמאל נגד הימין. אני לא ידעתי שרק העניים של השמאל קונים את הדירות הכי יקרות במערב. אני חשבתי שגם העניים של הימין צורכים חשמל. מר נתניהו, זו לא המחאה של השמאל, זו המחאה של עם ישראל — שמאלנים וימנים. זו מחאה של כל העם".

בעוד שגם מצביעי ימין וגם מצביעי שמאל נפגעים מהמדיניות הניאו־ליברלית של הממשלה, המאבק נגד המדיניות הזאת הוא בהחלט מאבק פוליטי שמאלי. ההיגיון הקפיטליסטי הימני שגורס שלבעלי ההון יש "זכות" לחלוב רווחי עתק ממשאבי הטבע של הציבור הוא זה שעומד מאחורי שוד הגז ומדיניות הממשלה בכלל. גם אם מארגני ההפגנות מסרבים להכיר בכך, חייבים להדגיש כי מאבק הגז הוא מאבק פוליטי נגד הניאו־ליברליזם, נגד שלטון ההון ונגד הממשלה הימנית שמקדמת את סדר היום הזה. לכן גם היה ניתן לשמוע בבירור אלפי מפגינים ומפגינות קוראים במהלך הצעדה: "ביבי הביתה!", "לא רוצים ממשלה של שודדים", ו"ביבי, דרעי וכחלון בשירות שלטון ההון".

מה השלב הבא?

חלק ממארגני ההפגנות טוענים שיש לרדד מסרים ולדרוש רק את פירוק המונופול ופיקוח מחירים, ולהציג את המחאה כ״א־פוליטית" בתקווה שכך יגיעו יותר אנשים. אך הדרך להרחיב את המאבק היא דווקא לחדד את המסרים שלו ולהבהיר לציבור הרחב שלא מדובר במאבק על כמה טייקונים יתחלקו בינהם בשלל השוד, אלא במאבק על השאלה לאן ילך הכסף הגדול — לרווחה שלנו, או לחשבונות המנופחים שלהם.

כיוון כזה, שידגיש שמדובר במאבק על האינטרסים של 99% מהציבור מול האינטרסים של קומץ בעלי הון, יוכל דווקא למשוך שכבות רחבות יותר שמאסו במצב הכלכלי ורוצות לראות שינוי מהותי. בהקשר הזה, חשוב להדגיש שרק הלאמה מלאה של מאגרי הגז והעברתם לבעלות ציבורית תחת ניהול ופיקוח דמוקרטיים של נציגי ציבור, נציגי עובדים וארגוני סביבה, תוכל באמת להבטיח שהמאגרים ינוהלו לטובת האינטרסים שלנו.

מעבר לכך, חשוב להדגיש כי הפגנות בלבד לא יספיקו בשביל לעצור את שוד הגז. ההפגנות האחרונות מפעילות לחץ על ממשלת ההון, אבל בשביל לתת למאבק כוח שיכריח את הממשלה להתקפל, דרושה התגייסות משמעותית של ארגוני העובדים והסטודנטים. אל מול הנחישות של נתניהו להעביר את מתווה שוד הגז, ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות צריכים לארגן גם צעדים ארגוניים, כולל שביתת אזהרה כללית במשק, שתבהיר שציבור העובדות והעובדים לא מתכוונים לתת לשוד הזה לעבור.

גז טבעי — נכס ציבורי

• לעצור את מתווה נתניהו!
• כן לפיקוח מחירים אמיתי, שיוזיל את מחיר הגז ויפחית את יוקר המחיה לציבור.
• כן להעלאת התמלוגים על הגז ולהעלאת המיסוי הכולל על בעלי ההון והתאגידים הגדולים.
• להלאים את מאגרי הגז, תוך פיצוי המשקיעים במקרים של צורך מוכח.
• להעביר את משק הגז לפיקוח ולניהול ציבוריים ודמוקרטיים על־ידי נציגי עובדים, נציגי ציבור וארגונים סביבתיים.

לעצור את שוד הגז

• להמשיך בהפגנות ובפעולות ההסברה נגד מתווה נתניהו.
• כן להתגייסות של ועדים וארגוני עובדים, אגודות הסטודנטים וארגונים חברתיים להצלחת המאבק.
• נקיטת צעדים ארגוניים מצד ההסתדרות, עד כדי שביתת אזהרה כללית במשק, במטרה לעצור את שוד הגז.