"עופר ידידי, תפגין מנהיגות, סלק את חסן ותתמוך ברפורמה" — הבקשה הפומבית של השר להפרטת התחבורה ישראל כץ מיו״ר ההסתדרות עופר עיני, חושפת את הקשר הישיר בין השעייתו של אלון חסן מתפקיד יו״ר ועד עובדי הציוד המכני והתפעול בנמל אשדוד ל"רפורמה", כלומר להפרטה של נמלי הים שנכנסת לשלב הכרעה בימים אלה. עסקיו הפרטיים, שאותם חסן לא הסתיר, והקשרים העסקיים שיש לו לכאורה עם הנמל משמשים במקרה הזה רק כתירוץ.

לא במקרה כתבת התחקיר הארוכה על פועלו ועסקיו של חסן שודרה בערוץ 2 שבועיים לפני פרסום המכרז להקמת רציפי נמל פרטי ובעיצומו של מסע ההסתה נגד העבודה המאורגנת מצד הממשלה. הממצאים המרכזיים שהוצגו בתחקיר כולל העובדה שחסן מחזיק בבעלותו מפעל לחומרי ניקוי וחברת הובלות, אינם חדשים והתפרסמו כבר לפני שנתיים בסדרת כתבות ב"הארץ" וב"דה מרקר".

סוציאליסטים מתנגדים לחלוטין לכך שנציג עובדים יהיה גם מעביד בעצמו, מכיוון שהדבר יוצר ניגוד עניינים ברור. במקרה של חסן, ניגוד העניינים אף חמור יותר מכיוון שחברת ההובלות שבבעלותו עושה עסקים עם הנמל: כשהנמל מושבת, גם החברה של חסן נפגעת. בנוסף לכך, אדם שהוצג בתחקיר כעובד נמל והתראיין בעילום שם טען כי חסן משתף פעולה ביומיום עם הנהלת הנמל כדי לקדם את עסקיו הפרטיים. אם הטענה הזאת נכונה מדובר בהתנהלות שהיא בהחלט הרסנית עבור האינטרסים של העובדים בנמל.

אך לא זה מה שהניע את "לוחמי השחיתות" בממשלת ההון לפעול נגד חסן. המטרה שלהם היא לא לחזק את הוועד בנמל ולדאוג שהוא ייצג את העובדים נאמנה מול ההנהלה והממשלה אלא ליצור דה־לגיטימציה ציבורית לעבודה המאורגנת בשביל לבנות מומנטום להפרטת נמלי־ים. או כפי שנכתב ביום ראשון ב"ישראל היום" (הביביתון): "בעקבות הטענות על התנהלות לא חוקית לכאורה של יו״ר ועד עובדי נמל אשדוד, יעלה הבוקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה השבועית את קידום הרפורמה בנמלים באופן דחוף".

בינתיים נאלץ חסן להשעות את עצמו בתיאום עם ההסתדרות, וככל הנראה בהוראת היו״ר עופר עיני בהתאם לבקשת השר להפרטת התחבורה כץ. לאחר ההשעיה פנתה הנהלת הנמל ליועץ המשפטי לממשלה ולמשטרה בדרישה לחקור את חסן וכעת עתידו אינו ברור. התוצאה המיידית של ההשעיה היא שעובדי הנמל נכנסים לקרב נגד ההפרטה מעמדה מוחלשת.

הממשלה מגבירה את ההתקפה, הנהגת ההסתדרות שותקת

ראשת האופוזיציה יחימוביץ׳ מיהרה להתנער מחסן וקראה לו "ללכת הביתה". אלא שגם היא וגם עופר עיני, שהגדיר את ממצאי התחקיר נגד חסן "חמורים", לא ניסו אפילו לשים אותם בהקשר של מסע ההסתה נגד העבודה המאורגנת. ההסתדרות לא טרחה לכנס מסיבת עיתונאים יחד עם חברי ועדי הנמלים ולהסביר את המטרה האמיתית מאחורי הקמפיין נגד חסן. בנוסף, גם עיני וגם מערך הדוברות של ההסתדרות לא ניסו עד עכשיו לחשוף בצורה שיטתית את ההסתה השקרית של השרים כץ, בנט ולפיד נגד עובדי הנמל. השתיקה של הנהגת ההסתדרות מול ההסתה מאפשרת כרגע לתקשורת להציג את כל עובדי הנמל כ"סרטן" ו"מאפיה".

פרט חשוב נוסף הוא שההסתדרות זימנה את חסן לוועדת משמעת לבקשת הממשלה, ולא לבקשת העובדים שאותם הוא מייצג. לעיני לא הייתה בעיה לשתף פעולה בעבר עם השר כץ בשביל להסיר מהדרך את מי שעשוי להוות מכשול בפני תוכניות ההפרטה של ממשלת ההון. רק בשנה שעברה הדיח עיני את יו״ר ועד עובדי הרכבת, גילה אדרעי, ואת חבריה לוועד העובדים. אז הסיבה לא הייתה שחיתות: אפילו אוֹרי יוגב, מקורבו של נתניהו שמונה בזמנו ליו״ר דירקטוריון הרכבת, הודה שהיא ישרה. אדרעי הודחה מכיוון שניסתה להיאבק בהפרטה ובהכנסת עובדי קבלן לרכבת. היא אגב לא זכתה בשעתו לגיבוי של יחימוביץ׳, ששתקה נוכח הרמיסה האלימה והאנטי־דמוקרטית של הוועד. גם חסן עצמו נמנע מלהתנגד להדחה של אדרעי.

קיימת סבירות כי המקרה של אדרעי חזר על עצמו גם כאן, וזאת אף שבשונה ממנה חסן אינו מתנגד עקרונית להפרטה ואף יזם מהלכים שונים שיאפשרו לעובדי הנמל לקנות חלקים ממנו לכשיופרט. יחד עם זה, כיו״ר ועד שנמצא בשטח, סביר להניח שמופעלים עליו יותר לחצים מלמטה, מצד העובדים, מאשר על עיני עצמו. על הרקע הזה היו יכולות להתעורר מחלוקות בין עיני לחסן על הדרך בה צריך לנהל את המאבק מול הממשלה ומהם הקווים האדומים שעליהם אסור להתפשר. בשבועות האחרונים חסן סירב לבקשתו של עיני לשתוק מול מסע ההסתה נגד עובדי הנמל וענה פומבית לשר המיליונר בנט: "מה באמת מסתתר מאחורי התוכנית שלך? — להתחנף לבעלי ההון, החברים המיליונרים שלך ולתת לאחד מהם אפשרות להרוויח עוד". זה כלל לא מופרך שלא עסקיו הפרטיים, שהיו כאמור ידועים לכל מזה שנים, אלא דווקא דבריו של חסן הם שסימנו אותו כיו״ר ועד "סורר" בעיני הממשלה ועיני שמשתף עמה פעולה.

התיקון שעיני מציע לחוקת ההסתדרות, לפיו לא יתאפשר לחבר ועד להחזיק בעסקים פרטיים שבקשר עסקי עם מקום העבודה, הוא תיקון חלקי, אך הוא נראה בעיקר כניסיון טיוח לאופיו האמיתי של המהלך הנוכחי בנמלים (והוא נעשה באופן אבסורדי יחד עם שינוי שיכשיר כהונה של מנהלים, בעלי סמכות לפטר, כחברי ועד עובדים!). אמנם יש מקום להדיח חבר ועד מושחת, ועל אחת כמה וכמה חבר ועד שתומך בהפרטה, גם כשהעובדים נמצאים תחת התקפה, וזאת כדי להבטיח שתהיה הנהגה מחויבת ונאמנה ושניתן יהיה לנהל מאבק בצורה מוצלחת. אבל השאלה איך הדבר נעשה ובאיזה הקשר היא לא פחות קריטית. דווקא במצב כל כך רגיש, העובדה שההחלטה האם ומתי צריך חסן לסיים את תפקידו התקבלה ללא כל דיון בקרב עובדי נמל אשדוד עצמם, וללא הסכמה ברורה מצדם, מדגישה שנעשה כאן מהלך חמור. למעשה הדחתו־בפועל של חסן התבצעה לבקשת הממשלה, שתוקפת את עובדי הנמל! (והמבצע, עיני, השתמש גם הוא בעצמו בתפקיד יו״ר ההסתדרות לצבירת הון כלכלי ופוליטי).

במקרה הנוכחי היה חיוני שהנהגת ההסתדרות תצא קודם כול להגנת העובדים ותחשוף את כוונות הממשלה, ותעזור להוביל מאבק נגד ההפרטה שעל הפרק. אם הנהגת ההסתדרות היתה מעוניינת באמת לתת גב לעובדי נמל אשדוד מול ההסתה ונגד תוכנית ההפרטה, היא היתה צריכה לפנות לעובדים בנמל, ליזום אסיפות עובדים, להסביר מדוע היא יוזמת מהלך שיימנע מעכשיו והלאה מחברי ועד להחזיק עסקים פרטיים, ולשכנע את העובדים שדרושה להם הנהגה אחרת למאבק בתוכנית ההפרטה, מאבק שיזכה לכל גיבוי שהעובדים ידרשו. אין ספק שעובדי הנמל היו מסוגלים לבחור בעצמם באופן מעורב ודמוקרטי את ההנהגה המתאימה להוביל את המאבק. חשוב שעובדי נמל אשדוד יקיימו אסיפות כעת בכל מקרה וידונו במצב ובמאבק שעל הפרק. הם יכולים גם לנהל חקירה עצמאית בנושא ולהיעזר בהסתדרות לשם כך. אולם ההסתדרות חייבת לגבות את העובדים בקרב נגד ההפרטה, ולא לאפשר לממשלה להשתמש במקרה של חסן כדי להחליש את העבודה המאורגנת.