לאחר מספר ימי פעילות של החתמה והסברה בתחנות, סדנאות ומשרדי הרכבת אין ספק שזה הולך להיות מאבק קשה מאוד לעובדי הרכבת, לכוח לעובדים ולתומכיהם. כל סיוע יהיה נחוץ וגם הרבה שיקול דעת ואסטרטגיה.

עבדנו קשה בימים האחרונים על אסיפות עובדים והחתמות לצד חברי הוועד ועוד נצטרך להגביר את המאמצים של ההסברה וייצוב היציגות בימים והשבועות הקרובים, אבל לאחר מכן ניאלץ להתמודד במאבק האמיתי והקשה יותר מול הנהלת הרכבת וממשלת ההפרטה. מולנו עומדים כוחות חזקים. האחריות להגן על העבודה המאורגנת ברכבת מפניהם היא אחריות כבדה מאוד.

משימה זו לא הייתה צריכה ליפול על כתפיו הצעירות של כוח לעובדים במקום על כתפיה הרחבות של ההסתדרות, שעדיפה בהרבה מבחינת משאבים וכוח ארגוני. אך במסגרת הנסיבות, כשעופר עיני והנהגת ההסתדרות מפנים את גבם למאבק בהפרטה (ברכבת כמו גם ביתר החברות והשירותים הציבוריים הגדולים), מתנהלים כדיקטטורה ומדיחים ועד נבחר על כך שהתעקש על האינטרסים של העובדים; כאשר טרם התגבשו הכוחות שיכולים להדיח את עיני והקליקה שלו מראשות ההסתדרות (וחבל שוועד הרכבת טעה ולא פעל כדי לסייע בכך קודם לכן) וכאשר זוהי ההחלטה של הוועד ומרבית העובדים, כולנו צריכים להתייצב למשימה ולתמוך בעובדים מול הניסיונות השערורייתיים של ראשי ההסתדרות לתקוע להם סכין בגב.

מאמר מורחב בנושא יתפרסם בימים הקרובים.