הנכבה. במהלך מלחמת 1948 הוחרבו כליל רוב היישובים שהיו קיימים עד אז ברחבי הארץ. 530 יישובים פלסטיניים נמחקו באופן שיטתי. תושבים הועמסו על משאיות וגורשו לארצות השכנות. אחרים נמלטו בצל מעשי התעללות, אונס וטבח שביצעו הכוחות החמושים הישראליים בגברים, נשים וילדים. סדר־גודל של 750,000 בני־אדם, כמחצית מאוכלוסיית הארץ ערב המלחמה, גורשו כך באופן ישיר או עקיף בכוח הזרוע והפכו לפליטים. בעוד שכל אדם בעולם שיכול לטעון שהוא יהודי רשאי להתאזרח בישראל, מהפליטים הפלסטינים נמנעה הזכות הבסיסית לשוב ולשקם את חייהם בארצם. גם על העקורים הפנימיים, פליטים מקהילותיהם שנותרו בארץ, נאסר לחזור ולשקם את יישוביהם. ממשלות ישראל לדורותיהן פעלו כדי למחוק מספרי ההיסטוריה ולהשכיח את זיכרון הקהילות שרוסקו. על חורבותיהם של יישובים רבים ננטעו עצים או הוקמו יישובים ישראליים חדשים. עד היום נמצאים מרבית הפליטים וצאצאיהם במחנות הפליטים.

מדיניות הכחשת הנכבה והשתקת הזיכרון על־ידי הממסד הישראלי היא בפני עצמה מדיניות דכאנית שמהווה גם מכשול קריטי עבור המאבק לשלום. ההכחשה הממסדית חותרת להסתיר את הדיכוי הלאומי המתמשך של ההמונים הפלסטינים, את הכיבוש, את חנק הבנייה, את הרס הבתים, את הפקעת האדמות, את ההתנחלויות ואת שלל הפרויקטים הגזעניים שפועלים לדחיקת רגלי האוכלוסייה הפלסטינית בכל רחבי הארץ תחת הכותרת של "ייהוד". ממשלת נתניהו ממשיכה לפעול במרץ לקידום ההתנחלויות בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, כמו גם לעקירת היישובים הבדואים בנגב, ובכלל זה תושבי היישוב אל־עראקיב, שמגורשים שוב ושוב באכזריות מבתיהם.

פעילים ופעילות של עמותת "זוכרות", שפועלת להפצת מידע לציבור לגבי הנכבה, נחסמו ונעצרו על־ידי המשטרה כשביקשו בסך־הכול לשוחח עם עוברים ושבים ולהעלות למודעות את נושא הנכבה במהלך אירועי יום העצמאות הישראלי בתל אביב. עשרות אלפי בני־אדם השתתפו בצעדה השנתית המרכזית לציון זיכרון הנכבה, שנערכת באופן קבוע מאז שנת 1998. הצעדה יצאה השנה מהיישוב העני אבו־סנאן שבגליל לעבר היישובים הסמוכים שנהרסו, עמקא וכוכיאת, שעל חורבותיהם הוקם המושב עמקה.

היום (ג') בצהריים נשמעה צפירת זיכרון ברחבי הגדה המערבית. אלפים השתתפו בעצרת זיכרון ברמאללה ומאות הפגינו במוקדים שונים. חלק מההפגנות, כמו לדוגמא מול כלא עופר ובסמוך למחנה הפליטים קלנדיה, דוכאו באלימות כבדה על־ידי כוחות הביטחון הישראליים. האבל היה מהול בשמחה על ניצחון שביתת הרעב של האסירים הפוליטיים הפלסטינים שהסתיימה אתמול (ראו מאמר בנושא). אירועי זיכרון והזדהות התקיימו גם ברחבי המזרח התיכון והעולם.

בישראל צוינו השנה אירועי הזיכרון לאחר כניסתו לתוקף של "חוק הנכבה" האנטי־דמוקרטי, שמאיים לשלול ממוסדות ציבוריים תקציבים במידה ואלה יציינו רשמית את זיכרון האסון. מהסיבה הזאת למשל נדרשו מארגני טקס זיכרון לנכבה באוניברסיטת תל־אביב לממן הוצאות אבטחה לאירוע מכיסם הפרטי. שר החינוך, גדעון סער, ניסה להתערב ולהביא לביטולו של הטקס, ופוליטיקאים לאומנים אחרים הסיתו נגד המארגנים. למרות ניסיון ההשתקה הרודני ביסודו, ולמרות ניסיון של פעילי ימין לחבל באירוע, התקיים הטקס כמתוכנן ב־14 במאי ברחבת הכניסה לאוניברסיטת תל־אביב בהשתתפות עשרות רבות של אנשים משני צדי ההפרדה הלאומית, ונאומים נישאו בשתי השפות. גם פעילות ופעילים מתנועת מאבק סוציאליסטי היו שם. צפו בקטעים מהטקס שתיעדה הטלוויזיה החברתית: