— על איזה רקע עלה הרעיון להקים ועד?

בתחילת פברואר קיבלנו, המשכתבים והמתרגמים, מכתב, שבו הודיע לנו המנכ״ל יוסי ורשבסקי חד־צדדית על הרעה בתנאים שמשמעותה פגיעה של עד 20% בשכרנו — לאחר כשבע שנים ללא אף העלאת שכר. פגיעה זו מתקיימת דווקא בתקופה שבה מספר העמודים גדל, מספר המנויים גדל וההנהלה מוציאה מיליונים על קמפיינים שיווקיים. כינסנו אסיפה של משכתבים מרוב חלקי העיתון בזמן העבודה, שבה הוסכם כי אנחנו חייבים להתארגן כדי להיות מסוגלים למנוע הנחתות כאלה בעתיד.

— איך החלה ההתארגנות?

התחלנו בבחירת נציגות זמנית של המשכתבים/ות והמתרגמים/ות, שתפקידה היה לקדם ולחזק את ההתארגנות, וכן לדרוש מההנהלה לדחות את יישום הרעת התנאים ולהיפגש עם נציגות העובדים. פנינו לקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת״א בראשות עו״ד איתי סבירסקי, המסייעת לנו מאז. פנינו גם למרחב ת״א בהסתדרות, אך לצערנו לא קיבלנו את העזרה שנזקקנו לה, ולכן פנינו לאגודת העיתונאים הארצית, שהסכימה לתמוך בנו. הנציגות הפכה לוועד באסיפה מוצלחת שקיימנו ב־11 במאי בהשתתפות כ־100 עובדים, שבה הוסכם על הצטרפות לאגודה. נכון לאמצע יוני מיוצגים בוועד כ־130 מתוך כ־300 העיתונאים ב'הארץ'.

— מה היתה תגובת ההנהלה?

ההנהלה מתעלמת מהוועד ומשני המכתבים ששלחנו. זה לא מפתיע — המו״ל עמוס שוקן והמנכ״ל יוסי ורשבסקי מילאו תפקיד משמעותי בשבירת הוועדים בעיתונות הישראלית בשנות ה־1980 וה־1990. בתגובות לתקשורת אמר ורשבסקי כי "החוזים ב'הארץ' הם אישיים ויישארו כאלה". כשתלינו פוסטרים המודיעים על אסיפת העובדים, נצפה עמוס שוקן כשהוא תולש פוסטר מהקיר ובהמשך שלחה ההנהלה עובד שיסיר פוסטרים נוספים.

— מהן תוכניות הוועד להמשך?

לצרף כמה שיותר עיתונאים, לגרום להנהלה להכיר בוועד ולפתוח במו״מ רציני. אם ההתעלמות תימשך, ננקוט צעדי מחאה, ואם גם זה לא יועיל ניאלץ להכריז על סכסוך עבודה.

- "הארץ" מציג עצמו כעיתון "נאור", מה דעתך בעניין?

לצערי, למרות העבודה העיתונאית הטובה שעושים רבים מכתבי החינוך, הרווחה והבריאות, למשל, ורגישות העיתון לדיכוי "מיעוטים", הקו הדומיננטי של "הארץ" בתחום החברתי־כלכלי מוטה באופן ברור לטובת בעלי־ההון והקפיטליזם הניאו־ליברלי. במבחן היחס לעובדים ולזכויותיהם, מחוץ לעיתון ובתוכו, ההנהלה כשלה.

— לאור כל זאת, מה המסר שלך?

אני קורא לכל עובדת ועובד לארגן את חבריהם, כמובן בזהירות וביסודיות המתבקשות. כוחנו והיכולת לשפר את תנאי חיינו תלויים בעיקר בבניית סולידריות אמיתית, בתוך מקום העבודה, בין התארגנויות שונות וגם בין עובדים מאורגנים לאלה המנסים להתארגן.