המפגעים המטורפים, תהיה זהותם אשר תהיה, שרצחו את בני המשפחה בהתנחלות איתמר ב־11 במרץ, בפועל גם שיחקו לידי הימין הישראלי מבחינה פוליטית. בין היתר, הפיגוע כבר הספיק לשמש תירוץ לגורמים כהניסטיים לתקוף פיזית ("תג מחיר") משפחות, פועלים וסטודנטים פלסטינים ביישובים ברחבי הגדה המערבית, בהתנחלות שילה, בעיר צפת ובמהלך חתונה בירושלים. בצעד של ענישה קולקטיווית הטיל הצבא עוצר על היישוב הפלסטיני עוורתא הסמוך לאיתמר, ובחסות כוחות הצבא תקפו מתנחלים את התושבים הפלסטינים.

העובדה שההתנחלות איתמר היא מעוז של ימין כהניסטי שמשליט טרור על האוכלוסייה הפלסטינית בסביבתו באזור שכם, ושממנו כבר יצאו בשנים קודמות מפגעים שרצחו פלסטינים, אינה יכולה לשמש בשום פנים ואופן הצדקה למעשה הטבח.

תנועת מאבק סוציאליסטי תמיד התנגדה לטרור והציבה מולו גישה של סולידריות מעמדית בין אנשים עובדים ומנוצלים משני צדי הסכסוך הלאומי. חשוב להדגיש שהתנועה נאבקת נגד מדיניות של טרור ממשלתי שמתבצע באופן יומיומי כאמצעי של דיכוי לאומי על־ידי ממשלת ההון בישראל כנגד התושבים הפלסטינים בתואנת־שווא של שמירה על ביטחון אזרחי ישראל, ואנחנו קוראים להיאבק גם נגד פעולות טרור מצד מתנחלים משיחיים וגורמים כהניסטים שמתבצעות בסופו של דבר בחסות הממשלה. אך בד־בבד, אנחנו מגנים פעולות טרור כאמצעי מאבק או התנגדות ורואים בהן ביטוי הרסני לייאוש פוליטי קיצוני. טרור שמתבצע לפרקים כלפי אזרחים ישראלים מהשורה על־ידי ארגונים או יחידים תחת אצטלה של התנגדות לכיבוש ולדיכוי לאומי, למעשה מחבל במאבק למען שלום ונגד הכיבוש וההתנחלויות. באופן דומה, גם טרור כלפי משפחה בגרעין מתנחלים אידיאולוגי, ובפרט כלפי ילדים חפים־מפשע, אינו פוגע במאומה במפעל ההתנחלויות ובכיבוש, והטרגדיה האנושית משמשת דווקא את האליטה השלטת כמסך עשן לטשטוש התפקיד התוקפני של ההתנחלויות כחלק ממדיניות הכיבוש.

התהליך המהפכני בעולם הערבי ממחיש היטב את מה שאנו אומרים תמיד: תנועות המונים הן המפתח האמיתי לשינוי חברתי ופוליטי עמוק, והן גם אלה שמסוגלות לדחוק לשוליים את הרעיונות ההרסניים והריאקציוניים של פעולות טרור מצד ארגונים או יחידים. כפי שמעיד ניסיון העבר של מאבקים המוניים ברחוב הפלסטיני, תנועה רחבה יכולה להיות אפקטיווית גם בארגון של הגנה־עצמית ובעצירת התקפות של מתנחלים או צבא על קהילות.

ההפגנות ההמוניות שאירגנו קבוצות של צעירים פלסטינים ב־15 במרץ במקביל ברצועת עזה ובגדה המערבית, בהשראת התנועות ההמוניות באזור, למען סיום הפילוג השורר בין שתי הממשלות הפלסטיניות ונגד הכיבוש, הן אלה שמסמנות את הדרך קדימה עבור ההמונים הפלסטינים להשגת זכותם הדמוקרטית להגדרה־עצמית לאומית שוות־זכויות, ולשיפור של ממש בתנאי המחייה.

הפיגוע נוצל לקידום בנייה בהתנחלויות

ממשלת ההון בראשות נתניהו מנצלת את הטרגדיה באופן ציני כספין להסחת הדעת מהמשבר החברתי החמור שהיא מנצחת עליו ומאחריותה המרכזית להעמקת הסכסוך הישראלי־פלסטיני, כאשר הכיבוש וההתנחלויות מהווים חלק ממדיניות של מניעה כוחנית של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית ושוות־זכויות לצד ישראל.

ניכר כי בממשלה מבקשים לתרגם את הזעזוע הציבורי בישראל מזוועת הפיגוע לתמיכה ציבורית במפעל ההתנחלויות. שבוע וחצי בלבד לפני הפיגוע הכריזה הממשלה שתכיר פורמאלית במרבית ה"מאחזים". נתניהו התלונן אז, יום לאחר מצג הפינוי הראוותני של "חוות גלעד", שהבידוד הבינלאומי הגובר של ישראל (בשל הכיבוש) מקשה על הממשלה לקדם בנייה נרחבת יותר בהתנחלויות. הפיגוע סיפק תירוץ והזדמנות לנסות לפייס את הנהגת המתנחלים.

נראה שבמובן מסויים גם הממשלה מזהה את המשך הבנייה בהתנחלויות כצעד של ענישה קולקטיווית כלפי הפלסטינים. ההכרזה על הקמת 500 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות ועל הרחבת ההתנחלות איתמר מעידה פעם נוספת על נכונותה הבוטה של הממשלה להמשיך ולהגביה את להבות הסכסוך. בתוך כך חלה בחודשים האחרונים הסלמה בהריסות בתי פלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ולמעלה מ־120 איש, ובהם עשרות ילדים, כבר גורשו מבתיהם מתחילת 2011. גם בלוד ובאל־עראקיב נהרסו בתי משפחות.

צביעות ממשלת ההון של נתניהו

ראש עיריית ההתנחלות אריאל הצהיר בבורותו כי "יש קשר ישיר בין הסתה פנימית של ארגוני השמאל לרצח הזה" (חדשות וואלה, 12.3). נתניהו, שממשלתו מובילה הסתה לאומנית־גזענית אגרסיווית כנגד ערבים־פלסטינים, מיהר באופן צבוע לתלות את האחריות המרכזית לפיגוע בהסתה לאומנית ביישובים פלסטיניים. רוה״מ מתעלם במכוון מהעובדה שהפיגוע לא זוכה כלל לתמיכה ברחוב הפלסטיני, אלא לגינויים חד־משמעיים, בייחוד שעה שעיני עובדים וצעירים פלסטינים נשואות לתנועות ההמונים בעולם הערבי כמודל למאבק.

ממשלת נתניהו־ברק־ליברמן לא נקפה אצבע כנגד קמפיין ההסתה האלים שמובילים בחודשים האחרונים רבני ערים (המקבלים משכורת מהמדינה) נגד ערבים־פלסטינים אזרחי ישראל בצפת וביישובים נוספים. בסופו של יום, הקמפיין תואם את האג׳נדה של הממשלה עצמה.

נתניהו אמנם גינה יומיים לפני הפיגוע את פעולות הטרור שמבצעים כהניסטים כנגד פלסטינים תחת הכותרת "תג מחיר", ואמר כי "מדינת ישראל לא תסבול ולא תשלים עם התנכלות לתושבים ערבים כשיטת מחאה נגד הממשלה". אולם כאשר אפליה, דיכוי והתנכלות לתושבים ערבים הם מדיניות ממשלתית מובהקת, שכוללת גם מהלכים לחקיקה גזענית ואנטי־דמוקרטית, מובן שפעולות "פרטיות" של התנכלות, לינץ', וטרור על רקע לאומני כנגד פלסטינים ייתקלו לרוב בסלחנות מצד הממסד. אין זה מפתיע שהנער המתנחל ששיסף את גרונו של נער פלסטיני במרכז ירושלים מואשם רק בהריגה.

בשנתיים האחרונות, תחת ממשלת נתניהו, חלה הסלמה בטרור הכהניסטי כלפי פלסטינים בשטחים ובישראל, בין אם מדובר בהשמדת עשרות רכבים ומאות עצי־זית רק ב־2011, בהשחתת בתים ומסגדים, או בתקיפות חמושות ואף רצחניות של פלסטינים. לפי נתוני ארגון 'יש דין', רק 9% מהתלונות שמגישים פלסטינים למשטרה על תקיפות מצד מתנחלים מסתיימות בכתבי אישום. טרור המתנחלים זוכה לחסות ממשלתית בלתי רשמית שמתבטאת גם בסיוע במימון, בתשתיות ובאבטחה.

מאבק בכיבוש ובהתנחלויות

הטשטוש המכוון של המציאות הברוטאלית היומיומית הזאת בתעמולה לאומנית ישראלית, תוך שימוש בהפחדה ביטחונית, נועד לנקות את הממשלה ואת האליטה הישראלית בכללותה מאחריות לזוועות הסכסוך הישראלי־פלסטיני. ערפול הבעיה משמעו ערפול הפיתרון. ואף־על־פי־כן, מציאות של דיכוי לאומי, כיבוש, השפלה ועוני ממשיכה לעמוד ביסודו של הסכסוך המדמם.

קץ המעגל האכזרי של דיכוי וטרור מחייב מאבק מנצח נגד הכיבוש ומפעל ההתנחלויות, נגד טרור, נגד כל דיכוי לאומי ולמען זכות הגדרה־עצמית שווה לחלוטין לפלסטינים ולישראלים, ללא אפליות או פריווילגיות לאומיות או דתיות, אשר תחת הקפיטליזם ימשיכו להיות מטופחות על־ידי המעמדות השליטים. מאבק כזה, כחלק ממאבק לשינוי סוציאליסטי של החברה, הוא האינטרס המשותף של מעמד העובדים משני צדי ההפרדה הלאומית.