השנה החדשה רק החלה ומחאה נרחבת כבר הצליחה להפיל ממשלה. ב־1 בינואר, העלייה ביוקר המחיה בקזחסטן — שהיא חלק מגל התייקרויות גלובלי — הביאה להתפרצות של מחאה במחוז מנגיסטאו במערב המדינה. תוך מספר ימים המחאה התפשטה לכל הערים הגדולות: מעיירת הנפט ז׳נאוזן לערים אקטיובינסק ואקטאו במערב, לקרגנדה במזרח, לעיר הבירה נורסולטן ולמטרופולין הגדול והמרכזי במדינה, אלמטי.

במהלך הלילה האחרון (בין ה־4 ל־5 בינואר), בתום הפגנת אלפים בכיכר הרפובליקה במרכז אלמטי, העיר רעדה מרעש של רימוני הלם ורכבים צבאיים לדיכוי הפגנות, בשירות המשטרה. ישנם דיווחים על ירי של קליעים מצופי גומי על הפגנות בשתי ערים לפחות ועל מאות פצועים. הגישה לאינטרנט, לוואטסאפ, לטלגרם ולרשתות החברתיות שובשה או נחסמה לחלוטין ברחבי קזחסטן.

אך הדיכוי המשטרתי הכבד לא הצליח להרתיע את המפגינות והמפגינים. שורה של סרטוני וידאו שמתפרסמים מהשטח מראים מפגינים שמצליחים להשתלט על נגמ״שים ורכבי משטרה. במקביל ישנם דיווחים על שוטרים מהיחידה לפיזור הפגנות שעברו לצד של המפגינים בעיר אקטאו. תוך יממה המחאה הפכה להתקוממות נרחבת נגד המשטר הדיקטטורי במדינה.

רק אתמול בערב, ב־4 בינואר, נשיא קזחסטן, קסים־ג׳ומרט טוקייב קרא למפגינים "לנהוג באחריות" ולא להיגרר אחרי "קיצונים ופרובוקטורים" והצהיר במסיבת עיתונאים בטלוויזיה כי "הממשלה לא תיפול". אך היום, מוקדם בבוקר, טוקייב כבר הורה לפזר את הממשלה בניסיון לבלום את ההתקוממות. במקביל, הכריז הנשיא על מצב חירום שיחול למשך שבועיים על אזורים נרחבים במדינה, כולל אלמטי ומחוז מנגיסטאו.

בחודשים האחרונים פרצו במחוז מנגיסטאו מספר שביתות של עובדים בתאגידי הנפט. זהו, ככל הנראה, האזור עם המסורת הכי לוחמנית של מאבקי עובדים בכל שטחה של ברית המועצות לשעבר. בדיוק לפני עשור, בדצמבר 2011, השלטונות ביצעו טבח במהלך הפגנה של עובדי נפט בז׳נאוזן, שניהלו אז שביתה ארוכה שנמשכה מעל ל־8 חודשים. לפי הגרסה הרשמית, 14 עובדים נורו למוות באותו היום, אך תחקירים עיתונאים עצמאיים חשפו כי בפועל כ־70 עובדים נהרגו בטבח.

העלאת מחירים לשנה החדשה

ב־1 בינואר ממשלת קזחסטן הסירה את הפיקוח על מחירי הגז הפחמימני המעובה לרכב — שהפך לפופולרי יותר מבנזין בקזחסטן, בשל מחירו הנמוך יחסית. מחיר הגז זינק מ־60 טנגה לליטר ל־120. הזעם במנגיסטאו על הזינוק במחירי הגז היה עוצמתי במיוחד — כי העובדות והעובדים במחוז הם מי ששואבים אותו מהאדמה. זה היה הקש ששבר את גב הגמל. המחאות שהתפרצו בעקבות זה, קראו להכפלה של השכר, בגלל שבמקביל לגז, גם ההוצאות על מוצרי צריכה בסיסיים, חשבונות חשמל, מים ומיסים זינקו, וזאת בזמן שהאליטה הסופר־עשירה בקזחסטן ממשיכה להגדיל את העושר שלה.

עובדי הנפט מפגינים בז׳נאוזן

כשהתברר כי הרשויות לא מתכוונות להיענות לדרישות המחאה, היא החלה להתפשט ברחבי כל המדינה. ישנם הרבה דיווחים על מצב רוח רדיקלי בקרב המפגינים, בייחוד הצעירים שקוראים להדחתו של נורסולטן נזרבייב — הדיקטטור ששולט בקזחסטן מאז נפילת ברה״מ. בטלדיקורגן המפגינים הפילו פסל של הרודן. בהפגנות רבות נשמעה הקריאה "איש זקן, לך מכאן", שמכוונת נגד נזרבייב שאמנם התפטר בשנה שעברה מתפקיד הנשיא, אך ממשיך להחזיק את כל סמכויות המדינה בידיו על תקן "מנהיג האומה".

בניסיון לפייס ולבלום את המחאה, הנשיא טוקייב הודיע היום כי יחליף את נזרבייב בתפקיד ראש מועצת הביטחון בקזחסטן. טוקייב הורה גם על הורדת מחיר הגז חזרה ל־60 טנגה ל־6 החודשים הקרובים, על הנהגת פיקוח על מחירי דלק ועל עוד שורה של מוצרי יסוד, וכן גם על סיוע בשכר דירה למשפחות עניות והקפאת מחירי החשמל והמים. הנשיא גם הבטיח להקים קרן מיוחדת לתקצוב מערכת הבריאות ולטיפול בעוני בקרב ילדים. אך יחד עם זאת, הוא הזהיר כי הורדת מחירי הגז הינה זמנית היות והמחירים בשווקים הבינלאומיים גבוהים בהרבה. בהתחשב ברקורד של האליטה השלטת בקזחסטן, כל הבטחותיו עשויות להתברר כמילים ריקות.

השתלטות על בניין העירייה באקטיובינסק

עוד קשה לדעת האם צעדים אלה אכן יבלמו את המחאה — שנכון לכתיבת שורות אלה ממשיכה לצבור תאוצה עם עוד הפגנות, שביתות באזורי תעשיה והשתלטות של מפגינים על בנייני עירייה במחוזות שונים ועל שדה התעופה באלמטי.

הזעם הציבורי הוא אדיר, ולא רק בגלל עליות המחירים. בחודש שעבר לדוגמא, רק במנגיסטאו 30,000 עובדי נפט איבדו את עבודתם. יש תסיסה גם בעקבות מאסרים של מתנגדי משטר, כולל פעילי ופעילות איגוד מקצועי. עוד לפני תחילת המחאה הנוכחית, גל שביתות ברחבי המדינה לבש, בחלק מהאזורים, צורה של שביתה כללית מקומית.

מה יחליף את המשטר?

באופן צפוי, המשטר בקזחסטן, ומקביליו בקרמלין ובבלרוס, מנסים לקטלג את מה שמתרחש עכשיו במדינה בתור עוד אחת מ"המהפכות הצבעוניות" שהתפרצו, לכאורה, בעקבות התערבות של האימפריאליזם המערבי.

עיתונאי החצר של משטר פוטין, בסוכנות הידיעות הרוסית LIFE, טוענים כי המחאה היא תוצאה של תכנון מוקדם וקשירת קשר. הם מצביעים על האוליגרך הגולה, מוכתר אבליאזוב, בתור האחראי וטוענים כי כל זה נעשה בשביל לערער את סבב המשא ומתן המתוכנן בין רוסיה לנאט״ו בעקבות המתיחות באוקראינה. זה כמובן לא יותר מאשר עוד תאוריית קונספירציה, שמטרתה היא להכפיש את המחאה.

אך במקביל עולה השאלה, אם המשטר של טוקייב־נזרבייב ייפול, מה יבוא במקום השלטון שמגן לא רק על נזרבייב ושותפיו אלא גם על הטייקונים והתאגידים במדינה? העובדים השובתים בז׳נאוזן לפני עשור, הסיקו מסקנות מרחיקות לכת תוך כדי מאבק. "הם קראו להעברת תאגידי האנרגיה לבעלות ציבורית תחת ניהול ופיקוח דמוקרטי של העובדים.ות עצמם" (כפי שדווח אז בתקשורת). בנובמבר 2011, השובתים הקימו מטה מאוחד של ועדי עובדות ועובדים מרחבי האזור. המטה קרא להחרים את הבחירות לפרלמנט, בשל אופיין האנטי־דמוקרטי ובשל חוסר אמון במפלגות הקיימות, ולהקמה של התארגנות כלל ארצית של ארגוני עובדות ועובדים לוחמניים שיקימו מפלגה עצמאית משלהם.

הדיכוי הפוליטי האכזרי שהמשיך לאחר הטבח בעובדי הנפט בז׳נאוזן, הביא לתקופה של נסיגה של תנועת העובדות והעובדים ושל המאבקים החברתיים בקזחסטן. עכשיו, כשהמחאה מתפשטת לעוד שכבות ברחבי המדינה, הגיע הזמן להחזיר את היוזמות להקמת ארגוני עובדות ועובדים לוחמניים ומפלגה עצמאית של ציבור העובדות והעובדים למרכז סדר היום, כחלק מהמאבק להפלת הדיקטטורה ושלטון ההון ולשינוי סוציאליסטי.