בבתי החולים הממשלתיים עובדים לא רק רופאות, רופאים ואחיות — יש גם את עובדי המנהל והמשק: מזכירות, מנקים, טכנאים, עובדות ועובדי מטבח, אחזקה ועוד. הם אלו שדואגים, בזמני חירום כפי שהיה בקורונה וגם בשגרה, לתחזוקה השוטפת של בית החולים, כדי שהצוותים הרפואיים יוכלו לטפל בנו בראש שקט.

מדובר בעובדות ועובדים חיוניים אך "בממשלה מתנהלים כאילו אנחנו שקופים", אומר אלי בדש, יו״ר איגוד עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים. האיגוד הוא חלק מההסתדרות הכללית המאגדת גם את עובדי משרד הבריאות ולשכות הבריאות, וביום שלישי הקרוב (13.7), כל העובדים האלו — כ־13 אלף עובדות ועובדים, יהודים וערבים מכל רחבי הארץ — יפתחו בשביתה.

השביתה מגיעה על רקע סכסוך עבודה שנמשך עוד מ־2018. העובדים, שמגיעים הרבה פעמים מאוכלוסיות מודרות, ניסו כמה וכמה פעמים לשבות אבל בית הדין לעבודה קיבל את בקשות המדינה להוציא צווי מניעה לשביתה. בינואר האחרון הוסכם כי אחרי תקופה של חודש למיצוי המשא ומתן, העובדים יוכלו לשבות. לפי בדש, במהלך המשא ומתן משרד האוצר ומשרד הבריאות הביאו הצעות מגוחכות, ולא היו מוכנים להיענות לדרישות העובדים. לא נראה כי הכניסה של ניצן הורביץ, יו״ר מרצ, למשרד הבריאות הביאה לשינוי מהבחינה הזאת.

לשביתה שתי דרישות עיקריות:

1. במערכת הבריאות הציבורית חסרים כאלף תקנים למנהל ומשק. אך למרות זאת, באוצר החליטו לבטל את 200 התקנים שנוספו בזמן הקורונה. העובדים דורשים לא לבטל, אלא להוסיף עוד תקנים. הבעיה עם התקנים היא רחבה יותר: אין מפתח תקינה למספר עובדי מנהל ומשק הדרושים ביחס למספר מיטות האשפוז. כלומר אם לדוגמא פותחים בניין חדש באחד מבתי החולים, האוצר לא מחויב להוסיף תקנים של עובדי מנהל ומשק כדי להתמודד עם העומס. המצב הזה יוצר עומסים מטורפים על העובדים הקיימים, שלפעמים צריכים לעבוד 7 ימים בשבוע! משרד הבריאות מודע לבעיה אך לא עשה דבר עד עכשיו.
2. עוד בשנות ה־1970, המדינה קבעה שצריך להיות שוויון בשכר בין עובדי המנהל והמשק בבתי החולים הממשלתיים לבין אלו שבקופת חולים כללית. אבל ההחלטה לא מיושמת ופערי השכר בין עובדי כללית לעובדים בביה״ח הממשלתיים זינקו ל־10%. האוצר הציע להעלות את השכר של העובדים הממשלתיים ב־4%, אבל זה לא מספיק.

זו לא הפעם הראשונה בחודשים האחרונים שעובדי בתי החולים יוצאים למאבק: כדי להתמודד עם מגפת הקורונה בקיץ שעבר נוספו, כאמור, עוד כמה מאות תקנים לעובדי מנהל ומשק וגם לצוותים הרפואיים — גם זה קרה רק בזכות שביתת האחיות בשנה שעברה. לקראת היציאה מהמגפה האוצר החל לנסות לבטל את כל התקנים האלו — מה שהוציא במאי האחרון גם את הרופאים והרופאות לשביתת אזהרה בת 24 שעות. בנוסף לכך, עובדי המנהל והמשק בקופת חולים כללית שבתו חלקית ביום שני הקודם (5.7), בדרישה לעדכון שכר שהוחלט עליו כבר ב־2019 ושהאוצר מסרב ליישם.

חשוב לציין: הרופאות, האחים, ועובדי המנהל והמשק וגם העובדים של כללית מאוגדים באיגודי עובדים נפרדים. נראה שבאוצר מנסים לנצל באופן ציני את הפיצול הארגוני כדי לנהל מערכה נפרדת מול הרופאות, האחים והאחיות, מזכירות, מנקים וכו'. כך מקווים באוצר לעמוד בסירובם להוסיף תקנים — מה שרק יפגע במערכת הבריאות החלשה ממילא ויחזיר אותה להזנחה הפושעת של לפני הקורונה.

מערכת בריאות ציבורית חזקה נתפסת כנטל עבור המערכת הקפיטליסטית, שרואה גם בבריאות שלנו הוצאה ציבורית "מיותרת" שיש לצמצם למינימום ומוצר למכירה ולקנייה. אבל משבר הקורונה הוכיח עד כמה תקצוב של מערכת הבריאות, על כל עובדיה, הוא חשוב ונחוץ לרווחת החיים של כולנו.

אפשר וצריך לממן תוספת תקנים של עובדי ועובדות מנהל ומשק במערכת הרפואה הציבורית, של רופאות ורופאים — כולל המתמחות שנאבקות לקיצור תורניות של 26 שעות — אחים ואחיות, באמצעות מס חירום על ההון. אבל ממשלת בנט־לפיד ושר האוצר ליברמן, כבר הבהירו כי לא יעלו מיסים על רווחי תאגידים וטייקונים.

מול הציניות של הממשלה החדשה והניסיון שלה להפריד בין עובדים דרוש מאבק מאוחד של כל העובדות והעובדים במערכת הבריאות — צוותים רפואיים, מנקים, עובדות מנהל, מעבדות ועוד. יש צורך דחוף בסולידריות עם השביתה האמיצה של עובדות המנהל והמשק מכלל עובדי מערכת הבריאות. זה יהיה צעד חשוב בכיוון של הקמת מטה מאבק משותף של כלל עובדי מערכות הבריאות, החינוך והרווחה, שיוכל להיאבק על תקנים, תוספת שכר ותקציב לכל המערכות האלה — מערכות שקריטיות לחיים של כולנו אך מוזנחות פעם אחר פעם.