ג׳ורג' פלויד נחנק למוות ב־25 למאי כשעל צווארו הברך של שוטר משטרת מיניאפוליס. סרטון וידאו של הרצח שפורסם על ידי הוושינגטון פוסט מראה בבירור שהמשטרה שיקרה כשטענה שפלויד התנגד למעצר. נרצח כ"מישהו שנראה כמו חשוד", האירועים סביב מותו של פלויד חושפים את האלימות המשטרתית השגרתית — והקטלנית.

פלויד נעצר באופן אגרסיבי על ידי המשטרה לאחר שזו קיבלה דיווח על נסיון להשתמש בשטר מזויף של 20 דולר באותו האזור. מעבר לרעיון הבסיסי שרצח הוא התנהלות מזעזעת ובלתי־צודקת בתגובה לחשד בלבד לביצוע פשע על רקע של עוני, הרצח של פלויד הוא קדימון מצמרר לאופן התנהלות הרשויות במהלך משבר כלכלי שהולך ומעמיק ובמהלכו 40 מליון בני אדם איבדו את עבודתם. פלויד נראה בוידאו חוזר ואומר "אני לא יכול לנשום", תזכורת טרגית לאריק גרטנר ז״ל שנרצח על ידי המשטרה בשנת 2014. מותו של גרטנר הצית הפגנות המוניות שנמשכו מספר ימים בשיאה של תנועת Black Lives Matter (חיי שחורים נחשבים).

תוך שעות ספורות, הזעם העמוק התפרץ והפך למחאה בה אלפים צעדו לעבר תחנת המשטרה המקומית. המחאה זכתה לתמיכה גורפת מרחבי הקהילה, ולאורך מסלול הצעדה נתלו שלטי סולידריות על גבי דלתות ומרפסות הבתים. המשטרה הגיבה בירי של גז מדמיע, כדורי גומי ורימוני הלם.

לא נשיג צדק לג׳ורג' פלויד אם ניתן אמון באותו ממסד פוליטי שהוביל אותנו למצב הנוכחי. עלינו להבהיר שהמחאה שהתפרצה ברחבי ארה״ב היא חיונית להשגת תשומת לב למציאות המתמשכת של אלימות משטרתית. עלינו להרחיב את המאבק ולגייס באופן נרחב לימי פעולה המוניים שישלבו במחאה צעירים וצעירות, קהילות הסובלות מאפליה, וחלקים רחבים יותר ממעמד העובדים.

מחאה מתמשכת ללא יצירת מבנים מתואמים לטווח ארוך, עלולה לאבד מומנטום. תנועת המונים מאורגנת היטב יכולה להתחיל לטפל באי־שוויון ובגזענות המבנית הסובבים את האלימות המשטרתית, וזאת על ידי העלאת דרישות לפיתוח תוכניות רווחה, חינוך ציבורי ודיור ציבורי קבוע ובר השגה.

אפס אמון בראש העירייה או ב FBI של טראמפ

האופן בו משטרת מיניאפוליס מגיבה להפגנות עומדת בניגוד מוחלט לאופן בו היא הגיבה לפני שבועות מספר להפגנות החמושות של הימין הקיצוני כנגד הסגר שפעלו תחת הכותרת "לשחרר את המדינה". ההבדלים בתגובה מעלים את הסכנה לכך שפעילי ימין קיצוני יפעלו כדי לאיים על המפגינים, כפי שכבר קרה ב־2015. ראש איגוד השוטרים, בוב קרול, הוא תומך נלהב של הנשיא טראמפ ואף הנחה עצרת לכבודו בשנת 2019, וזה עלול להעלות את הסיכון שטראמפ וכוחות הימין יתערבו.

כדי לטפל באיום מצד הימין הקיצוני, ארגונים המוניים כדוגמת איגודי עובדים יצטרכו לתמוך במחאות, ולהשקיע משאבים לארגון ועדות סולידריות להגנה על מפגינים ומפגינות. איגוד האחיות ואיגוד המורות של מיניאפוליס הראו את הפוטנציאל החשוב לסולידריות כשפרסמו הודעות גינוי לרצח של פלויד. איגודים נוספים צריכים לבוא בעקבותיהם.

תחת לחץ עצום של זעם ציבורי, ומתוך הכרה שאין לציבור אמון בכך שמשטרת מיניאפוליס תוכל לחקור את עצמה, ראש עיריית מיניאפוליס, ג׳ייקוב פריי, דחף לחקירה חיצונית בהובלת ה־FBI ורשויות חקירת הפשיעה של מדינת מיניסוטה. פוליטיקאים משתמשים בטקטיקה הזו כדי להוציא את העוקץ מהדרישה העולה מההפגנות להעמיד לדין את השוטרים המעורבים, וכדי לעכב התפתחות של תנועות למאבק למען שינויים מבניים בשיטור.

עלינו גם להיות ברורים שרשויות החוק של מדינת מיניסוטה ושל ארה״ב כולה לא עומדות לצד נשים וגברים ממעמד העובדים, בייחוד לא לצד מהגרים וקהילות הסובלות מאפלייה גזעית. רשות החקירה של מדינת מיניסוטה היא הארגון שחקר את הרצח של פילאנדו קסטיליה וסלל את הדרך לזיכוי השוטר בפרשה זו. גם שיטות אחרות כמו שימוש בחבר מושבעים מביאות לתוצאות רק לעיתים רחוקות — שיעור ההרשעה של שוטרים המעורבים בהריגה נמוך מ־2 אחוזים.

לא צריך להיות לנו שום אמון בכך שה־FBI יפעל באופן טוב יותר, בשעה הוא פועל תחת ההכוונה של דונלד טראמפ שנוטה לצדד בשוטרים רצחניים ובכוחות הימין הקיצוני. ל־FBI היסטוריה ארוכה של הטלת אימה על קהילות של מעמד העובדים כמו תוכניות הריגול ללכידת נוער מוסלמי. דיכוי של פעילי זכויות־ילידים אמריקאים ותוכניות מעקב אחר תנועות רדיקליות של שחורים.

בשעה שעלינו להיאבק להעמדה לדין באופן מיידי של השוטרים המעורבים במקרה זה, יש צורך גם בשינוי כללי במשטרת מיניאפוליס. הרצח של ג׳ורג' פלויד בא בהמשך לרצח של ג׳סטין דיימונד בשנת 2017, לרצח של ג׳אמאר קלארק בשנת 2015, לרצח של טארנס פרנקלין בשנת 2013 ורבים נוספים.

הפוליטיקאים כבר מטשטשים את הצורך לכל שינוי מבני שהוא. לדוגמה, הסנטורית הבכירה ממיניסוטה, אמי קלובשר, שהיא אחת המובילות להיבחר כמועמדת של ג׳ו ביידן לסגנית נשיא, קוראת לחקור את ה"פרטים המעורבים". הצהרתה מתעלמת מהמציאות הידועה שרק שוטרים בודדים הועמדו לדין על פשעיהם, וכבר היא מנסה לטשטש את האופן הברוטלי והגזעני בו משטרת מיניאפוליס טיפלה במקרה הזה.

אין לנו שום אמון שראש העירייה או ה־FBI של טראמפ יביאו לצדק. הכשלון המתמשך שלהם לעקור את הגזענות המשטרתית מהשורש ולשים סוף לאפליה על בסיס גזעי המעוגנת באכיפת החוק, מבליט את הצורך הדחוף בחקירה מלאה על ידי נציגים ונציגות שייבחרו דמוקרטית מתוך הקהילה ויהיו בעלי סמכויות מלאות על משטרת מיניאפוליס — כולל הסמכות לזמן לחקירה, להעסיק, לפטר ולבקר את סדר העדיפיוית בתקציב. סמכויות אלה צריכות להתרחב לוועדת פיקוח ובקרה קבועה ונבחרת באופן דמוקרטי.

כל המערכת אשמה

מועצת העיר עשתה את המינימום ההכרחי ורק תחת לחץ מרוכז מהקהילה. למרות הפרסום הרב שזכו לו מקרים רבים של הרג חפים מפשע בידי המשטרה, מועצת העיר לא קידמה פעולות לניקוי המשטרה אלא דווקא התנגדו לקריאות לפעול למען צדק מתוך הקהילה. אפילו האגף ה"פרוגרסיבי" במועצת העיר לא הצליח לנקוט בשום פעולה. בשנת 2018, חברי המועצה הצביעו נגד הרחבת סמכויות הפיקוח של מועצת העיר על משטרת מיניאפוליס. הם צידדו בראש העירייה ש"התנגד בנאמנות" לכל פיקוח נוסף על המשטרה ובראש המשטרה שהוא האדם שחור הראשון בתפקיד זה — מה שנראה כצעד פרוגרסיבי בפני עצמו.

בזמן שתאגידים כמו רשת הסופרמרקטים "טארגט" שהמכירות שלהם נוסקות תוך כדי סגר הקורונה, וחברות הנסחרות בוול סטריט ממוקמות במיניאפוליס, נציגי המפלגה הדמוקרטית שמנהלים את העיר עומדים בראש אחת מהערים בעלות האי־שוויון הכלכלי והגזעי הגבוהים במדינה. מועצת העיר התנגדה באופן אכזרי לשכר מינימום של 15 דולר לשעה במשך שנים, ולבסוף הסכימה לתמוך בו תחת לחץ מתנועה שצמחה מלמטה. חברי המועצה הדהדו פעמים רבות אמירות ימניות בנוגע לשכר, עובדים בשכר נמוך ומייצרי משרות. במשך שנים, הם ניסו להפריט את מה שנשאר מהדיור הציבורי, מעדיפים תוכניות לתמרץ בניית דירות יוקרה בשעה שהם מפנטזים על חלחול מטה של העושר למעמד העובדים.

לפני שנה 5 בני אדם נהרגו בשריפה שהיתה יכולה להימנע אילו תקנות הבנייה הכריחו את בעלי הבתים להתקין אמצעים למניעת שריפות. תחת קפיטליזם, שלטון החוק משמש פעמים רבות כעילה לדיכוי נשים וגברים ממעמד העובדים, וקהילות מופלות, אבל הוא מתנדף כשזה מגיע לפרשיות שחיתות תאגידית של מעמד המיליארדרים.

יש אלטרנטיבה. השוו את החולשה בגישת המועצה במיניאפוליס, לגישתה של קשאמה סוואנט חברת אלטרנטיבה סוציאליטסית שנבחרה למועצת העיר סיאטל 3 פעמים. היא סיפקה באופן עקבי קול לאנשים עובדים עד כדי כך שתאגידים דוגמת אמזון הוציאו 1.5 מיליון דולר כדי לנסות ולהביס את הריצה שלה לתפקיד בשנה האחרונה כנקמה על המאמצים שלה לבנות תנועה שתוכל להשיג "מס אמזון" על מיליארדי הדולרים השוכבים ברווחי תאגידי הענק.

קשאמה סוואנט גם מספקת באופן עקבי קול כנגד אלימות משטרתית. היא נאבקה כנגד המשך המיליטרזיציה של משטרת סיאטל ועמדה לבדה כחברת המועצה היחידה שהתנגדה לחוזה עם המשטרה שמחק צעדים בסיסיים של שקיפות. זה הכעיס את מנגנון המפלגה הדמוקרטית ואת ההנהגה הימנית של איגוד השוטרים, שעמדו לצד העסקים הגדולים במאבקם להביס את סוואנט. דמיינו מה ניתן להשיג עם אפילו נציג אחד או נציגה אחת במועצת העיר מיניאפוליס שלא ישחקו את המחשק הרגיל, אלא ייראו את הייצוג של תנועות לצדק חברתי כתפקיד שלהם.

אנחנו חייבים לבנות את תנועת המחאה שמטרתה השגת צדק לג׳ורג' פלויד.