"לאחרונה הגיעה קבוצה של מתנחלים, שבשקט בשקט כמו גנבים, שיפצו פה איזה בית, שהוא מבנה ערבי במקור, וכרגע הופכים אותו דה־פקטו לאכסניה לכל תלמידי הישיבה שקוראים לה ׳שירת משה׳... הם מטיילים להם בשכונה מאוד צפופה עם אקדחים ורובים לראווה".

כך מסביר בראיון לעיתון "המאבק" אמיר בדראן, תושב יפו וחבר במועצת העיר ת״א־יפו מטעם סיעת עיר־לכולנו. הראיון נערך בזמן משמרת מחאה נגד ההתנחלות החדשה שנערכה ב־3 באוגוסט.

לא. לא מדובר בחברון, או במזרח ירושלים. מדובר ברחוב ציונה תג׳ר ביפו. גרעין תורני התנחלותי עבר לפני מספר שנים לאזור והקים בו את ישיבת ההסדר "שירת משה". מדובר בקבוצה ימנית קיצונית שהגיעה ליפו כדי לפעול נגד כל אספקט של חיים משותפים, לזרוע גזענות והפרדה לאומית ולדחוק את התושבים הערבים־פלסטינים החוצה. בחודש יולי, כאמור הם פתחו אכסניה חדשה לתלמידי הישיבה.

בראיון לאתר הדתי־לאומי "מאיר" ראש הישיבה הרב אליהו מאלי, הסביר כי עבר ליפו מההתנחלות האידיאולוגית בית־אל בגדה המערבית, כדי "לחזק את הזהות היהודית שלה". הוא לא רוצה שילדים יהודים וערבים ביפו ילמדו ביחד בגן משותף. הוא מסביר כי הקים את המדרשה לבנות ביפו כדי "להציל" יהודיות מ"נישואי תערובת". בנוסף, הוא מציין כי הישיבה משתפת פעולה עם ארגון הימין הקיצוני "יד לאחים", שבדומה לארגון להב״ה פועל כדי למנוע נישואים בין יהודיות לערבים. גם הרב יובל אלפרט, מראשי הגרעין, אמר בראיון לערוץ 7 כי ביפו "יש תופעה בעייתית מאוד, כי נוצרים חברויות ובסוף של דבר בנות יהודיות מתחתנות עם ערבים", וכי "אין ספק שהאינטגרציה בבתי הספר גורמת להתבוללות".

בשיחה איתנו, בדראן מסביר כי חברי הגרעין התורני "באים ליצור שסע בין הקהילות". הוא מדגיש שהמאבק נגד הנוכחות שלהם ביפו הוא "מאבק יהודי־ערבי ולא מאבק בין יהודים לערבים". ואכן מאבק משותף של תושבי יפו הוא התשובה הטובה ביותר לניסיון של גורמי ימין קיצוני להפריד בין התושבים על בסיס לאומי.

הכניסה של הגרעינים התורניים ליפו מתרחשת במקביל לבניית מיזמי נדל״ן לעשירים בלבד, הדוחקים החוצה את התושבים הוותיקים של יפו, יהודים וערבים, שאינם מסוגלים לרכוש או לשכור בהם דירות. התושבים הערבים נתקלים בבעיה כפולה, כיוון שהם צריכים להתמודד גם עם הגזענות של משכירי הדירות, ובמקרים רבים הם נאלצים לעבור לרמלה או לוד, לתוך שכונות עוני קורסות.

בתגובה להקמת האכסניה, תושבי השכונה הקימו אוהל מחאה, בו הם נפגשים מדי ערב, ומקיימים משמרת מחאה ודיון על קידום המאבק. בדיון שהתקיים במאהל המחאה בתחילת אוגוסט היתה הסכמה רחבה שיש לשלב את המאבק החוקי־משפטי עם מאבק עממי רחב. היתה הסכמה כללית שהבעיה היא לא מקומית בלבד, ושצריך להרחיב את המאבק לערים מעורבות נוספות, כמו רמלה ולוד בהם מנסים גורמי ימין קיצוני לשסע עובדים בעובדים ועניים בעניים. עלה גם הרעיון של הקמת ועד פעולה שכונתי שיוביל את המאבק.

בנוסף לכך יש לחבר את המאבק נגד הנוכחות של גורמי ימין קיצוני, למאבק רחב נגד מדיניות הדיור של עיריית תל־אביב שדוחקת את המשפחות הוותיקות מחוץ ליפו. לשם כך יש לדרוש השקעה מאסיבית בבניית דיור ציבורי תוך שיתוף התושבים בתהליכי התכנון ותוכניות הבנייה.