שר הכלכלה, אריה דרעי, החליט להמשיך לקדם את הגזירה שיזם קודמו בתפקיד נפתלי בנט. לפי פרסומים בתקשורת, דרעי רוצה לשנות את חוק שעות העבודה והמנוחה ולקדם מתווה חדש לחישוב הזכאות לתשלום עבור שעות נוספות.

לפי ההצעה, השעות הנוספות יחושבו מעתה על בסיס שבועי, החל מהשעה ה־44, או על בסיס חודשי, החל מהשעה ה־187 — בניגוד למצב הנהוג כיום שבו הן מחושבות על בסיס יומי, החל מהשעה ה־9.

המשמעות היא שמי שעבד 12 שעות ברצף, וכיום זכאי לקבל תשלום עבור השעות הנוספות, עלול שלא להיות זכאי לכך לפי החישוב החדש. אם לצורך העניין ביום שלמחרת הוא עבד 4 שעות, יחשבו לו שעות העבודה הנוספות בממוצע על שני הימים, ולכן הוא לא יקבל תשלום עבור שעות נוספות.

עובדים רבים במשק מסתמכים על תשלום עבור שעות נוספות כדי לפצות על רמות השכר הנמוכות בארץ. לא מעט עובדים, במיוחד עובדי קבלן, סובלים מהיעדר יציבות תעסוקתית, ונאלצים לעבוד במישרה חלקית — ולעתים רק כשהקבלן קורא להם. עובדים אלה עשויים לעבוד במשך שעות ארוכות מספר ימים בחודש ובימים אחרים ייכפה עליהם לשבת בבית. בחישוב חודשי משכורתם תיפגע אם מתווה דרעי יאושר.

למעשה, דרעי מקדם פירצה עבור המעבידים שתעודד אותם להכריח עובדים לעבוד בימים מסוימים הרבה מעבר למקובל, בשכר רגיל, ובימים אחרים לכפות העסקה חלקית — הכל בהתאם לשיקולי הרווח של המעביד ותוך פגיעה ממשית בשכר העובדים. לפי הפרסומים, השינוי צריך להיות כביכול "בהסכמה" של המעביד והעובד, אך מכיוון שהיחסים בין הצדדים אינם שווים, ההחלטה היא בסופו של דבר של הבוס.

בשורה התחתונה, העובדים יצטרכו לעבוד יותר שעות עבור שכר נמוך יותר, ואף לסבול משגרת עבודה יציבה פחות, בריאה פחות, שתפגע עוד יותר ביכולת של עובדים ועובדות לתכנן תוכניות אישיות.

דרעי קיים בשבועות האחרונים פגישות "התייעצות" עם נציגי המעבידים ו"ארגונים חברתיים". ארגוני המעבידים תומכים כמובן ואף דורשים את השינוי שדרעי מציע. לעומתם, באופן מוצדק ההסתדרות סירבה להשתתף באותן פגישות.

דרעי, שהציג את עצמו באופן שקרי במערכת הבחירות האחרונה כמגן החלשים ו"השקופים", נחשף שוב כמגן המעבידים. הוא התנה את הצטרפותו לממשלת נתניהו באישור המתווה המדורג והמינימלי יחסית של העלאת שכר המינימום, שהושג בזכות האיום של ההסתדרות בשביתה כללית בשנה שעברה, אך השינוי שהוא מקדם בימים אלה מאיים לשחוק גם את המעט שהושג.

ארגוני העובדים ובראשם ההסתדרות צריכים ויכולים למנוע זאת באמצעות מאבק. ההסתדרות צריכה להכריז כבר עכשיו על סכסוך עבודה כללי במשק בנושא, ובמידת הצורך אף לצאת לשביתת אזהרה כללית. עוד לפני כן, ועדי עובדים מההסתדרות ומשאר ארגוני העובדים יכולים ליזום הפגנות, משמרות מחאה ופעילויות הסברה ברחובות ובמקומות העבודה.