לפני חודשיים נתפסו שוטרים במצלמות אבטחה כשהם מכים באמצע הרחוב וללא סיבה את דמאס פיקדה, חייל ממוצא אתיופי. זה אינו מקרה ייחודי או חד פעמי, אלא המציאות איתה נאלצים להתמודד צעירים וצעירות ממוצא אתיופי על בסיס יומיומי.

המקרה של דמאס הצית זעם שהצטבר במשך למעלה מ־30 שנה של אפליה, עוני, אבטלה ויחס גזעני ומשפיל ממשרד הקליטה, המשטרה ושאר הרשויות. הזעם הזה התפרץ בהפגנות ההיסטוריות שהתקיימו בסוף חודש מאי ותחילת יוני בירושלים ובתל אביב, תחת דיכוי משטרתי אלים.

הכעס, הנחישות והסולידריות שהביעו המפגינות והמפגינים אילצו את המשטרה לפטר את השוטר שהכה את דמאס, ולהורות על הקמת צוות לבדיקת הטענות כלפי המשטרה, כולל בחינה מחדש של כתבי אישום שהוגשו נגד יוצאי אתיופיה.

במקביל, נאלץ גם ראש הממשלה נתניהו לשלם מס שפתיים ולהבטיח להקים ועדה בראשותו, שתעקוב אחר ביצוע תוכנית אשר אמורה לתת מענה לחלק מהבעיות.

אלא שכעבור חודשיים, היועץ המשפטי יהודה וינשטיין אימץ את המלצת מח״ש לא להעמיד לדין את השוטר המכה. בנימוק של משרד המשפטים להחלטה נכתב כי "לא נמצא כל יסוד לחשד לפיו [השוטר] החשוד פעל ממניע גזעני".

מעבר לכך, כל ההכרזות של נתניהו נשארו על הנייר: לבעיות הדיור, האפליה, העוני והתעסוקה לא הוצע אף פתרון של ממש. עמית סגל, הכתב הפוליטי של ערוץ 2, צייץ בטוויטר בזמן דיוני הממשלה בנושא: "הממשלה דנה כעת בטיפול באוכלוסייה האתיופית. האתיופית היחידה בקומה: המנקה מחוץ לחדר".

לאורך התקופה האחרונה, "דור אמיץ", קבוצה של פעילות ופעילים שהתגבשה תוך כדי המאבק, ופעילות ופעילים נוספים אירגנו הפגנות ואירועים במטרה להמשיך להפעיל לחץ שיחייב את הממשלה לתת מענה אמיתי לדרישות המחאה. הפגנות אלו זכו להסתה גזענית בתקשורת במטרה לצייר את המאבק כאלים ולא לגיטימי וכך לבודד אותו. ההפגנה בצומת עזריאלי מה־3 ביוני לדוגמה, פורסמה בצורה כוזבת כ"הפגנה אלימה", הקוראת לתקוף שוטרים ועוברי אורח. בפועל, היתה זו הפגנה של מאות צעירים וצעירות שלא מאמינים כי יושג שינוי ממשי ללא מאבק.

בשביל להפעיל לחץ על הממשלה ולמנוע ממנה למרוח ולמסמס את המאבק יש צורך בוער בתוכנית פעולה שתסמן את הדרך קדימה להישגים. תוכנית כזאת גם תעזור להתמודד עם ההסתה, התשישות וכן האשליות המסוימות בקרב חלקים מהציבור כי הממשלה תייצר פתרונות ממשיים למצוקותיהם.

כדי לקחת את המאבק צעד אחד קדימה יש צורך בהקמת מטה מאבק משותף של התארגנויות יוצאי אתיופיה עם ארגונים שכבר הביעו תמיכה פומבית במחאה כמו התאחדות הסטודנטים הארצית, איגוד העובדים הסוציאליים וארגון כוח לעובדים.

הקמת המטה תסייע לבנות גב חזק למאבק מול הממשלה, לארגן עצרת תמיכה המונית ולקדם שביתות הזדהות בקמפוסים, בתיכונים, בלשכות הרווחה ובמקומות העבודה. המטה יאפשר גם לפתח דיון דמוקרטי על המשך המאבק ולבחור נציגים נאמנים, שיהיה ניתן גם להחליף במקרה הצורך, ולצרף עוד עובדים וצעירים מרקעים שונים למאבק רחב באפליה, בגזענות, באלימות המשטרתית ובעוני.

תנועת מאבק סוציאליסטי תומכת במחאה וקוראת:

• להעמיד לדין שוטרים שפעלו ממניע גזעני ולהכפיף את כוחות השיטור לפיקוח של ועדות שיטור עירוניות נבחרות.
• להקים ועדת חקירה ציבורית בלתי תלויה, שתורכב מנציגים קהילתיים נבחרים ותחקור את מקרי הגזענות והאלימות המשטרתית, ותבחן מחדש כתבי אישום ותיקים שנפתחו כנגד יוצאי אתיופיה.
• די לאפליה במערכת החינוך וסוף למדיניות הגזענית והקפיטליסטית שיצרה עוני ומצוקה בקרב יוצאי אתיופיה והביאה לכליאה מסיבית של בני נוער ממוצא אתיופי.
• סוף לגזענות ולברוטליות משטרתית באשר הן — כלפי יוצאי אתיופיה, הציבור הערבי־פלסטיני, מהגרים ובכלל.
• מאבק להשקעה מסיבית — שתמומן ממיסוי מוגבר על העשירים ביותר ועל התאגידים הגדולים — בדיור ציבורי, בחינוך, בהכשרה מקצועית וביצירת מישרות, בחיסול ההעסקה הקבלנית ובהעלאות שכר.