התארגנות חדשה של נשים יוצאות אתיופיה, "אמהות על המשמר", אירגנה היום (שני) אירוע מחאה בגן הוורדים בירושלים בסמוך למשכן הכנסת תחת הכותרת "כולנו אמא סלמסה". מארגנות האירוע קראו לאמהות של צעירים יוצאי אתיופיה לקיים "מפגן תמיכה בילדינו אשר חווים אלימות משטרתית, אפליה וגזענות על בסיס יומיומי".

האירוע אורגן על רקע סגירת התיק נגד השוטרים שתקפו את יוסף סלמסה ז״ל וריבוי המקרים של אלימות משטרתית נגד צעירים יוצאי אתיופיה. אמו של יוסף סלמסה, פרנוס, היתה אחת מהנואמות באירוע.

עשרות נשים וגברים, מבוגרים, צעירים ונוער השתתפו בהפגנה. גם פעילי ופעילות מאבק סוציאליסטי הגיעו לתמוך. פעילת מאבק סוציאליסטי בנצ׳ימלאק ברכה מקונן הקריאה מכתב סולידריות עם המאבק שכתב אלג׳יר הוקינס, פעיל בתנועת Black Lives Matter ובתנועת 'אלטרנטיבה סוציאליסטית' — השותפים של מאבק סוציאליסטי — בהארלם ארה״ב.

כמעט שנה עברה מאז ההפגנות העוצמתיות ששיתקו את תל אביב וירושלים, אבל הממשלה והרשויות ממשיכות להתעלם מדרישות המחאה. לכן צריך להרחיב את המאבק.

יוסף סלמסה ז״ל, גאשו מולה ז״ל, אברהם דמתי ז״ל, יהונס טפרה ז״ל, אלי סבהט ז״ל — אלה הם חלק מרשימה הולכת ומתארכת של קורבנות בנפש של הגזענות והאלימות מצד המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה, שמתווספת לרשימה של קורבנות נוספים, ובפרט מקרב הציבור הערבי־פלסטיני. סגירת התיק של סלמסה על־ידי מח״ש והחזרתו לתפקיד של השוטר שהכה את דמאס פיקדה מצביעים על היחס האמיתי של המשטרה והרשויות לחייהם וזכויותיהם של תושבים ממוצא אתיופי. המקרה של אליהו דרסה, שנעצר באשמת תקיפת שוטר לאחר שהשוטר דרך עליו אקדח, מוכיח שוב כי כל הוועדות המיוחדות וההבטחות של הממשלה הן מס שפתיים בלבד.

האפליה של ישראלים ממוצא אתיופי אינה מסתכמת באלימות משטרתית: 40% מהאסירים בכלא הנוער 'אופק' הם ממוצא אתיופי, שליש מהנוער ממוצא אתיופי נשלחים לפנימיות, רוב המשפחות ממוצא אתיופי חיות מתחת לקו העוני, שליש מבני ובנות העדה הם עובדי קבלן… מדובר בתוצאות של מדיניות מכוונת של הזנחה ואפליה מצד כל ממשלות ישראל בעשורים האחרונים. המדיניות הקפיטליסטית — חיסול הדיור הציבורי, שכר נמוך, היעדר תקציבים לחינוך ולרווחה — יחד עם הגזענות והאפליה, רק מחריפה את המצב. אלפי מפגינות ומפגינים מכל רחבי הארץ יצאו בשנה האחרונה לסדרה של הפגנות בשביל לשים למציאות הבלתי נסבלת הזאת סוף.

"אף אחד בעולם, אף אחד בהיסטוריה לא השיג את החירות שלו בפנייה להגיון המוסרי של אלו המדכאים אותו" — אסאטה שאקור, 'הפנתרים השחורים' בארה״ב.

היום זה כבר ברור: כדי להתגבר על אטימות הממשלה והרשויות ולרסק את הגזענות צריך להיאבק בכל הכוח עד שנשיג צדק ושוויון מלא. לשם כך נחוצה למאבק תוכנית פעולה. יש צורך באסיפת פעילים ארצית ובאסיפות הסברה בערים ובשכונות השונות שיעזרו לפתח את הדיון על המטרות והצעדים הבאים הנחוצים. האסיפות יוכלו לעזור לארגן את השטח ולהרחיב את ההפגנות ואת אירועי המחאה. חיבור בין המאבק נגד אלימות משטרתית ואפליה למאבק בעוני ולצדק חברתי יוכל לעזור לא רק להגביר את הלחץ על הממשלה והרשויות אלא גם להתחיל להציע מוצא מהבעיות החברתיות הבוערות.

גם ארגוני הסטודנטים והעובדים יכולים וצריכים לעזור לקדם את המאבק. בסבב ההפגנות העוצמתי של הקיץ הקודם איגוד העובדות הסוציאליות, ארגון כוח לעובדים והתאחדות הסטודנטים הארצית פירסמו הצהרות תמיכה במאבק. במכללת 'סמינר הקיבוצים', למשל, קיימה אגודת הסטודנטים פעילויות הסברה בנושא בקמפוס. זו דוגמה אחת לצעדים שאותם ארגונים יכולים לנקוט: החל מאסיפות הסברה, דרך קמפיינים נגד אפליה גזענית במקומות העבודה ובקמפוסים, ועד לעיצומים ולשביתות.

לחזק את המאבק:

• להתארגן לאסיפת פעילים ארצית ואסיפות הסברה בערים ובשכונות השונות.
• כן להצטרפות של ארגוני העובדים והסטודנטים למאבק רחב באפליה, בגזענות, באלימות משטרתית ובעוני.

תנועת מאבק סוציאליסטי דורשת:

• לא לטיוחים של מח״ש! להעמיד לדין שוטרים שפעלו ממניע גזעני ולהכפיף את כוחות השיטור לפיקוח של ועדות שיטור עירוניות נבחרות.
• להקים ועדת חקירה ציבורית עצמאית, שתורכב מנציגי ציבור נבחרים ושתחקור מקרים של אפליה גזענית וברוטליות מצד המשטרה, ותבחן מחדש כתבי אישום ותיקים שנפתחו.
• די לאפליה במערכת החינוך וסוף למדיניות הגזענית והקפיטליסטית שיצרה עוני ומצוקה בקרב יוצאי אתיופיה והביאה לכליאה מסיבית של בני נוער ממוצא אתיופי.
• סוף לגזענות ולברוטליות משטרתית באשר הן — כלפי יוצאי אתיופיה, הציבור הערבי־פלסטיני, מהגרים ובכלל.
• להיאבק להשקעה מסיבית בדיור ציבורי, בחינוך, בהכשרה מקצועית וביצירת מישרות, בחיסול ההעסקה הקבלנית ולהעלאות שכר, שתמומן ממיסוי מוגבר על העשירים ועל התאגידים הגדולים.