המשטרה והשב״כ ביצעו בדצמבר גל מעצרים בארגון הגזעני להב״ה ("למניעת התבוללות בארץ הקודש"). שלושה מפעילי הארגון נעצרו והודו בחשד להצתה על רקע גזעני, ב־29 בנובמבר, של בית הספר הדו־לשוני בירושלים ולריסוס כתובות נאצה במקום. עוד עשרה פעילים נוספים, ובהם מנהיג הארגון בנצי גופשטיין, נעצרו בחשד להסתה לגזענות.

בעקבות המעצרים המתוקשרים הצהיר שר הביטחון יעלון בחודש שעבר כי הורה לבחון אפשרות להכריז על הארגון כ"התאחדות בלתי מותרת", כפי שהוכרזו ב־2013 מבצעי פיגועי ההשחתה הלאומניים המכונים "תג מחיר". יעלון טען כי "חברי ארגון להב״ה מכונים בטעות 'ימין קיצוני'... הם פשוט מייצגים תופעה חשוכה ומסוכנת שאין לה קשר לימין השפוי, שומר החוק והליברלי". דבריו של יעלון מתעלמים במכוון מהאחריות המרכזית שלו ושל חבריו מ"הימין השפוי" בממשלה ובליכוד לצמיחתם של ארגון להב״ה ודומיו.

להב״ה קיבלו רוח־גבית

המשבר הביטחוני, המלחמה ומרחץ הדמים שהובילו יעלון ושותפיו לאורך הקיץ האחרון, יחד עם הסתה לאומנית והפחדה ביטחונית, סיפקו רוח גבית לימין הקיצוני והזמינו גורמים כהניסטיים, ובהם את ארגון להב״ה, ל"מרכז הבמה".

בחודשים האחרונים פעילי להב״ה היו מעורבים בסדרת תקיפות פיזיות על רקע לאומני־גזעני של עוברי־אורח ועובדים ערבים, כולל נהגי אוטובוסים, וכאמור נטלו אחריות גם להצתת בית הספר הדו־לשוני. מעבר לכך הארגון המשיך לפעול להטרדת זוגות של יהודים ושאינם יהודים, ולקידום פיטורי עובדים ערבים.

בתגובה לפעילות של להב״ה התארגנו בירושלים מאז הקיץ מספר הפגנות תחת הכותרת "ירושלים לא שותקת לגזענות", בהן לקחו חלק גם פעילי מאבק סוציאליסטי. בתוך פחות משבוע אחרי הצתת בית הספר הדו־לשוני נערכה בירושלים צעדת מחאה מרשימה של תלמידים, מורים והורים מבתי ספר דו־לשוניים שונים, שסחפה גם תומכים רבים. בהמשך נערכה במרכז ירושלים הפגנה נוספת של "ירושלים לא שותקת לגזענות" בהשתתפות מאות מפגינים ומפגינות בדרישה להוציא את להב״ה מחוץ לחוק.

נתניהו ובנט פרסמו הודעות גינוי צבועות בתגובה להצתה, בין השאר כדי להתנער מתדמית של ימין קיצוני. בהשפעת ביקורת ישראלית ובינלאומית על היעדר אכיפה כנגד מפגעים ישראלים מהימין הקיצוני, ועל רקע האלימות הלאומנית הגואה, נערך גל המעצרים בארגון להב״ה.

ראוי לציין כי בעוד שההכרזה על מפגעי "תג מחיר" כ"התאחדות בלתי מותרת" הובילה בדצמבר באחרון לגזר־דין תקדימי של 30 חודשי מאסר בפועל על שני מתנחלים שהורשעו בהצתת רכבי פלסטינים בגדה המערבית, הרי שמדובר ביוצא־מהכלל. עשרות הצתות על רקע גזעני משני צדי הקו הירוק מסתיימות בדרך־כלל ללא העמדת חשודים לדין. אך הפעם מעצרם של פעילי להב״ה שנחשדו בהצתה לווה בהגשת כתבי אישום.

לבנות מאבק נגד הימין הקיצוני והסכסכנות הגזענית

מנהיג להב״ה גופשטיין היה בעברו פעיל בתנועת "כך" הניאו־פשיסטית. אמנם "כך" והפלג הכהניסטי "כהנא חי" הוכרזו כארגוני טרור והוצאו מחוץ לחוק, אך פעילים כהניסטים ממשיכים לקדם את אותה האג׳נדה גם כיום, בליווי טרור מאורגן, ומנסים לבנות השפעה ברחוב ובכנסת, למשל בעזרת הח״כ לשעבר מיכאל בן־ארי והמועמד לכנסת ברוך מרזל. השפעות כהניסטיות אפשר למצוא גם בפלג של ח״כ משה פייגלין שפרש מהליכוד ואצל גורמים במפלגת "תקומה" שמתמודדת ברשימת הבית־היהודי לכנסת.

החוק שאסר על מסגרות ארגוניות מסוימות של הכהניסטים לא מנע מהם להתארגן בצורות אחרות. למעשה, הם זכו לרוח־גבית מהמדיניות הרשמית של הממסד. מדיניות של דיכוי לאומי, אלים ומפלה כלפי הציבור הערבי־פלסטיני קיימת מאז הקמת המדינה, וגם ממשלות בראשות מפלגת העבודה ושותפיה הפוליטיים יזמו והמשיכו את אותה המדיניות של הפקעת קרקעות, אפליה, תת־תקצוב, כמו גם המשך הכיבוש ובניית ההתנחלויות. ארגון להב״ה ומחבלי "תג מחיר" ממשיכים למעשה את ההיגיון של מדיניות הכיבוש והדיכוי הלאומי ועוזרים ליישם אותה.

מדיניות הממשלות השונות בשנים האחרונות טיפחה עוני, מצוקה וחוסר ביטחון אישי גם בקרב הציבור היהודי. ככלל מדובר בקרקע פורייה להתפתחות של דעות קדומות, אך הצמיחה של הימין הקיצוני בתנאים האלה אינה אוטומטית. הדבר תלוי בין השאר בהתפתחות המאבקים נגד הדיכוי, העוני והניצול. להרבה אנשים ברור מהו החלק של הממסד במצוקות האלה והם בהחלט מוכנים לצאת ולמחות. אבל כשהמאבקים נמצאים בנסיגה או כשאין בנמצא מנהיגות שמאלית מתאימה כדי לעזור להוביל ולפתח את אותם המאבקים, לימין הקיצוני יכולות להיות הזדמנויות לצמוח.

הפגנות המחאה שהתארגנו נגד להב״ה בתקופה האחרונה היו צעד בכיוון הדרוש של בניית מאבק רחב יותר נגד הימין הקיצוני והסכסכנות הלאומנית־גזענית. מאבק כזה, של יהודים וערבים, נגד כל גילוי של גזענות ונגד הכיבוש וההתנחלויות, ולמען רווחה, פרנסה ושלום כחלק ממאבק לשינוי סוציאליסטי — יוכל בהחלט לסייע לזרוק את הגזענות לפח הזבל של ההיסטוריה.