בשנה שעברה נרשם בסיאטל ניצחון חשוב במאבק להעלאת שכר המינימום, כשבחודש יוני החליטה מועצת העיר להעלות בחקיקה עירונית את שכר המינימום בעיר ל־15 דולר (58 שקל) לשעה. אף שההעלאה ההדרגתית תושלם רק בתוך שבע שנים, מדובר בשכר המינימום ברמה הגבוהה ביותר בארה״ב, יותר מפי שניים משכר המינימום הפדרלי העומד על 7.25 דולר (28 שקל) לשעה בלבד.

המאבק הנוכחי להעלאת שכר המינימום בארה״ב החל בסוף שנת 2012 בהפגנות סוערות של עובדי רשתות המזון המהיר בניו־יורק בדרישה לשכר מינימום של 15 דולר לשעה ולהכרה בזכות להקים ועד עובדים. המאבק, שהמשיך לימי פעולה אזוריים וכלל־ארציים, כלל בתחילת דצמבר האחרון שביתות מחאה של אלפי עובדים ברשתות המזון המהיר ב־190 ערים שונות.

שכר המינימום הפדרלי בארה״ב הועלה באחרונה בשנים 2007–2009 מ־5.15 דולר לשעה ל־7.25 דולר לשעה. אלא שמדובר עדיין בשכר עוני, ולמעשה ההעלאה הזאת אפילו לא פיצתה על השחיקה הריאלית המתמשכת בשכר המינימום בעשורים האחרונים: בשנת 1968 היה שכר המינימום 10 דולר לשעה, במחירי 2014. אם שכר המינימום היה עולה בהתאם לעלייה החדה שהתרחשה מאז בפריון העבודה (התוצר לשעת עבודה), הוא היה צריך לעמוד כיום על 22 דולר לשעה. אם הוא היה מוצמד לעלייה בהכנסות המאיון העליון, הוא היה מגיע אף ל־33 דולר לשעה.

בחודש שעבר התפרסם סקר לפיו 63% מהאמריקאים תומכים בהעלאת שכר המינימום הפדרלי ל־15 דולר בשעה. העובדה שאפילו הצעת חוק שהועלתה בשנה שעברה, בתמיכת הממשל, להעלאת שכר המינימום הפדרלי ל־10.10 דולר בלבד לשעה, נחסמה בקונגרס, מדגישה את הנחיצות שבהמשך בניית המאבק בנושא.

מתחילים לרשום הישגים

בנובמבר 2013 נהפכה עיירת מעמד עובדים בפרברי סיאטל, סי־טק, לרשות הראשונה בארה״ב שהחליטה להעלות את שכר המינימום ל־15 דולר לשעה, לאחר שמשאל ציבורי אישר את הצעת החוק המקומית. התערבות אנטי־דמוקרטית של מערכת המשפט של מדינת וושינגטון, שהחריגה את שדה התעופה בעיירה מההחלטה, לא הצליחה לעצור את התרחבות המאבק.

מספר שיא של מדינות בארה״ב יעלו השנה את שכר המינימום בהשוואה לכל שנה קודמת בהיסטוריה, ולראשונה ברוב המדינות ייקבע שכר מינימום גבוה משכר המינימום הפדרלי.

הניצחון בסיאטל, העיר הגדולה במדינת וושינגטון, סיפק רוח גבית חזקה למאבק במקומות נוספים ברחבי ארה״ב.

בסן־פרנסיסקו שבקליפורניה יועלה כעת שכר המינימום בהדרגה בתוך ארבע שנים ל־15 דולר לשעה ויעודכן בכל שנה בהצמדה למדד המחירים לצרכן, בעקבות משאל ציבורי שנערך במסגרת הבחירות הכלליות בנובמבר. ב־2013 אושרה במדינת קליפורניה העלאה של שכר המינימום ל־10 דולר לשעה.

בשיקגו, העיר השלישית בגודלה בארה״ב, אישרה מועצת העיר העלאה הדרגתית ל־13 דולר לשעה בתוך כחמש שנים והצמדה לעליות המחירים. תושבי מדינת אילינוי, בה נמצאת שיקגו, הצביעו במשאל־עם לא מחייב בעד העלאת שכר המינימום ל־10 דולר לשעה.

במדינת מסצ׳וסטס אושרה בדצמבר העלאה ל־11 דולר. במדינות אלסקה, ארקנסו, נברסקה ודרום־דקוטה, בהן המפלגה הדומיננטית בינתיים היא המפלגה הרפובליקנית, שמתנגדת להעלאת שכר המינימום, אושרו בכל זאת, במשאלים ציבוריים שנערכו ביום הבחירות בנובמבר, העלאות מסוימות בשכר המינימום.

בנוסף, גל של שביתות מרשימות וצעדי מחאה בחודשים האחרונים אילץ את ענקית השיווק וול־מארט — המעבידה הפרטית הגדולה בעולם, עם 1.3 מיליון עובדים בארה״ב ועוד כמיליון בארצות אחרות — להכריז ב־19 בפברואר על העלאת שכר המינימום בסניפיה בארה״ב ל־10 דולר לשעה בתוך שנה. המהלך עתיד להשפיע על כחצי מיליון עובדים, ולחזק את הביטחון של עובדי וול־מארט במאבק ההתאגדות שלהם בחתירה לשיפור משמעותי יותר בתנאי העבודה.

סיאטל פורצת דרך

ההישג בסיאטל לא היה מובן מאליו. ההצלחה לכופף את הממסד הקפיטליסטי המקומי, שמובל על־ידי המפלגה הדמוקרטית, הצריכה בנייה נחושה של מאבק בשטח. תנועת "אלטרנטיבה סוציאליסטית" מילאה תפקיד מכריע במאבק הזה.

"הניצחון של העובדים בסיאטל חורג בהרבה מסיאטל עצמה", הסביר העיתונאי אשר שכטר בכתבה שפירסם במגזין הקפיטליסטי Markerweek בעקבות ביקורו בסיאטל ("ניצחון, במינימום האפשרי", 5.1). שכטר מבהיר כי "הדמות המכרעת שהובילה לשינוי השיח בסיאטל, שלה חבה העיר את העלאת שכר המינימום שלה אולי יותר מכל, היא חברת המועצה שאמה סוואנט, סוציאליסטית לוחמנית ומרצה לכלכלה לשעבר, שנבחרה בנובמבר 2013 למועצת העיר על בסיס מצע שכלל שכר דירה מפוקח, 'מס מיליונרים' ודרישה להעלאת שכר המינימום ל־15 דולר לשעה. סוואנט, חברת מפלגת 'אלטרנטיבה סוציאליסטית' (Socialist Alternative), מפלגה סוציאליסטית כלל־עולמית שפעילה בארה״ב מאז שנות ה־1980 (ומיוצגת בישראל על־ידי ארגון האח מאבק סוציאליסטי), היתה הסוציאליסטית הראשונה שנבחרה למועצת העיר בסיאטל מזה 100 שנה".

בכתבה מתואר בין השאר כיצד סוואנט "והפעילים שלצדה השתמשו בחלק מהתקציבים שהוענקו להם כדי להקים את 15Now רשת של פעילים וארגונים חברתיים שמטרתה לקדם שכר מינימום של 15 דולר לשעה, שבשנה האחרונה נהפכה לרשת כלל־ארצית".

ג׳ס ספיר, פעילת "אלטרנטיבה סוציאליסטית", הסבירה בראיון לכתבה כי "התפיסה שלנו היא שרק תנועה ברחובות תיצור את הכוח בשולחן המשא ומתן, שדרוש כדי שהעובדים ינצחו... ההבדל בסיאטל הוא שרצנו בבחירות ושהמועמדת שניצחה, במקום לבנות קריירה, השתמשה במעמד שלה כמנוף לבנות את 15Now ולקדם מעורבות אזרחית".

ספיר הסבירה שפעילי 15Now מסתייגים מהעובדה שהתאגידים הגדולים לא חויבו להתחיל לשלם מיידית 15 דולר לשעה אלא קיבלו מספר שנים "להסתגל". אולם, "זה היה ניצחון. זה אחד הניצחונות הראשונים שהעובדים השיגו בקרב התקפי. כל כך הרבה זמן היינו במגננה. במקום זאת, הפעם יצאנו למתקפה וניצחנו במשהו. זה ניצחון ענק. 3 מיליארד דולר תוך עשר שנים, מהצמרת לתחתית. אנחנו אמנם לא מרוצים מהפרצות התאגידיות, אבל הלקח הוא שצריך לבנות תנועה חזקה יותר".