על עצמי

בן 27, עובד כמדריך בפרויקט "עיר ללא אלימות" בביה״ס עירוני ה' בחיפה, בקרוב סטודנט למשפטים באונ' חיפה. ממייסדי כוח לעובדים וחבר צוות ארגון מאז הקמת הארגון. נכנסתי לפעילות פוליטית לשינוי חברתי במסגרת תנועת מאבק סוציאליסטי לפני 10 שנים ומאז הייתי פעיל בעשרות מאבקי עובדים ומאבקים חברתיים אחרים. כיום מלווה מטעם צוות ארגון את איגוד עובדי קרב ואת סניף חיפה כימיקלים. בעבר הקמתי וריכזתי במשך מעל שנתיים את מטה חיפה והצפון, כיהנתי כנציג הסניף הכללי באסיפת הנציגים, ליוויתי את סניפי משפחתונים באזור ואדי עארא והגליל ועוד.

הנושאים והשינויים המרכזיים שאקדם, אם אבחר

מיצוי הפוטנציאל לגדילה והשפעה החברתית: מחאות המחירים, מאבק העובדות הסוציאליות ושביתת הרופאים מסמלים התעוררות במחאה מעמדית בישראל, שמתפתחת גם על רקע המהפכות במזה״ת, משבר קפיטליסטי עולמי ומאבקי ענק באירופה וארה״ב. זוהי תקופה של הזדמנויות משמעותיות עבור כוח לעובדים גם בעקבות התגברות הביקורת מצד קבוצות עובדים מאורגנים על הנהגת ההסתדרות כתוצאה מכירת מאבק העו״ס ומדיניות השקט התעשייתי. ההסכם הקיבוצי באו״פ, המעבר של חיפה כימיקלים וקשרי הסולידאריות עם קבוצות של עו״סיות יכולים להיות צעד בדרך לקפיצה איכותית בהתפתחות של כוח לעובדים. כחבר צוות ארגון אפעל למיצוי פוטנציאל ההתרחבות של הארגון הן מבחינת מספר חברים והן מבחינת השפעה חברתית רחבה.

קידום שיתופי פעולה סביב סוגיות רחבות: מיצוי הזדמנויות לגדילה והתרחבות מחייב כמובן את מיצוי הפוטנציאל בהתארגנויות הקיימות והצעדתן להישגים. חיזוק קשרים ושת״פ בין התארגנויות (לדוגמא בתחום החינוך המופרט) תוכל לסייע לכל ההתארגנויות הקיימות להגיע להישגים. כחבר בצוות ארגון אפעל לחזק שת״פ מסוג זה ולסייע להתארגנויות מזמני וניסיוני. כדי לבסס את מעמדו של כוח לעובדים כארגון המציב אלטרנטיבה למדיניות של הנהגת ההסתדרות, אפעל לקידום שיתופי פעולה סולידאריים עם קבוצות עובדים, איגודים ומאבקים נוספים וכן לחיזוק ההתייחסות הפומבית של הארגון לסוגיות הנוגעות לכלל העובדים במשק כמו: הפרטה, העסקה קבלנית, יוקר המחייה, זכויות של נשים עובדות ומהגרי עבודה, כפי שנעשה לדוגמא בנושא שכר המינימום.

נגד ה"הפרד ומשול": לצד ההזדמנויות הגדולות, אנו בעיצומה של התגברות בהתקפות על זכויות דמוקרטיות, בגזענות, בדיכוי לאומי והסלמה בסכסוך הישראלי־פלסטיני. אלו מגמות הרסניות, שמטפחת האליטה השלטת בסיוע גורמי ימין קיצוני, המחזקות סכסכנות ופילוג בין עובדים יהודים וערבים וגם מהגרים, ולכן מזיקות לעבודה המאורגנת בישראל. כדי להתגבר על אתגרים אלה, יש צורך בפיתוח דיון רחב, סובלני ודמוקרטי בארגון סביב סוגיות רלוונטיות, תוך הסכמה כי לעובדים החברים בארגון ישנן השקפות פוליטיות שונות. כחבר צוות ארגון אפעל גם כדי לקדם דיון מסוג זה, מתוך מחויבות לאחדות העובדים במקומות העבודה ובחברה. כיוון שהסכסוך הלאומי הוא הגורם המפלג המרכזי בין האנשים העובדים בארץ ומשמש ככלי בידי האליטה להחלשת המאבקים החברתיים, נחוץ לדעתי, בדומה לאיגודים בעולם, לפתח גם עמדה שתומכת בסולידריות מעמדית בינלאומית ובשלום ומתנגדת עקרונית לכיבוש, לדיכוי לאומי ולטרור. סולידריות מעמדית, שתתגבר על מדיניות ה"הפרד ומשול", היא תנאי הכרחי לניצחון נגד הניצול במקומות העבודה ונגד שלטון ההון בחברה.