פיטר, שהקדיש את חייו למאבק הבינלאומי למען סוציאליזם, פעל במציאות של חברה שסועה בסכסוך אלים ובמתחים לאומיים ודתיים. כמרקסיסט, התשובה העקרונית של פיטר לכך הייתה קידום חסר־פשרות של אחדות העובדים במאבק לחברה סוציאליסטית, תוך התחשבות עמוקה בחששות ובשאיפות של הקבוצות השונות במעמד העובדים, והכרה בתנאים המשתנים מתקופה לתקופה. בתחום זה הייתה לפיטר תרומה עצומה לפיתוח תוכנית מאבק שמציעה מוצא אמיתי לעובדים ולצעירים מרקע פרוטסטנטי וקאתולי כאחד, כמו גם להתמודדות עם שאלת הלאומיות באזורים שונים בעולם, שבחלקם אף ביקר, לרבות בישראל ובשטחים הפלסטיניים בשנת 1993 ופעם נוספת ב־2001.

"סוציאליזם זה אומר להעביר את התעשיות הגדולות ואת כל השירותים המרכזיים לבעלות ציבורית ולהפעיל אותם באופן דמוקרטי, כשאת הרווח מחליף הצורך בתור המניע. זה אומר חברה ללא אליטה בעלת פריווילגיות, ובמקום זאת רק הזכות של האנשים עצמם לנהל את ענייניהם שלהם. זה אומר יצירת אחווה בינלאומית, אחדות המבוססת על כבוד כלפי שוני ושבמסגרתה יובטחו כל הזכויות הלאומיות וזכויות המיעוטים. האחדות של מעמד העובדים, שנבנית במאבק למען חברה כזאת, היא שתפתור את הבעיה הלאומית..." — מתוך ספרו "זמנים בעייתיים — השאלה הלאומית באירלנד", שהתפרסם בשנת 1995 (Troubled Times).

ממשיכים בדרכו!