בחודשים האחרונים מרבה ממשלתו של אולמרט לדבר על שינוי במדיניות החברתית־כלכלית שהייתה נהוגה בשנים האחרונות. לאחר שהציבור בישראל דחה את מדיניות הקיצוצים של ביבי, והצביע בבחירות האחרונות במפורש נגדה, הממשלה עוברת ממדיניות "הקפיטליזם החזירי" ל"קפיטליזם עם חמלה". כלי מרכזי שבו מנופף שר האוצר הירשזון כחלק ממדיניות זו הוא מס הכנסה שלילי. "מס" זה, במקום להיות מנוכה ממשכורתו של העובד, יינתן לעובד כתוספת למשכורתו וכך לכאורה יבטיח לו קיום מינימלי על חשבון המדינה.

תהיות רבות עולות מדיבורים אלה. מה קרה פתאום? האם הממשלה שמכריזה השכם והערב על הצורך לחסל את ההוצאה הציבורית ולהפחית את המסים על ההון משנה כהרף עין את מדיניותה? האם ממשלה שקיצצה את קצבאות הילדים והבטחת ההכנסה עד לרמה כמעט אפסית מוכנה לפתע להחזיר את אותם הכספים? התשובה היא: לא.

כאשר בודקים לעומק את התוכן של תוכנית מס ההכנסה השלילי מגלים שהיא לא סותרת את מדיניות חיסול מדינת הרווחה אלא אדרבה, היא משלימה אותה. מדובר בהחזר מס שנועד לשמש כתחליף זול לקצבת השלמת ההכנסה, תוך כדי מתן סבסוד בפועל למעסיקים ושמירה על רמת שכר נמוכה במשק.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שהכריז כבר כי ישראל אינה זקוקה למערכת רווחה כמו זו הקיימת כיום, הוא מהתומכים הבולטים במס הכנסה שלילי, ויש לו סיבות טובות לכך. מס זה לא משולם על־ידי המוסד לביטוח לאומי, אלא ניתן בתלוש השכר או לאחר הגשת דו״ח הכנסות שנתי, על ידי רשויות המס. מבחינת הממשלה ובעלי ההון, מדובר פה בתחליף לקצבת השלמת ההכנסה, המשולמת מכספי הביטוח הלאומי. כלומר, ניתן יהיה לקבור את הקיצבה הזאת, לצד הדיור הציבורי, החינוך חינם ושאר הישגי מדינת הרווחה. הסכום שעובדים יקבלו ממס ההכנסה השלילי יהיה קטן בהרבה אפילו מהסכום הזעום של השלמת ההכנסה שקוצץ דראסטית בשנים האחרונות.

ה"מס" מיטיב עם המעסיקים ולא עם העובדים. מס הכנסה שלילי לא נועד להעלות את רמת השכר במשק אלא להפך, להוריד אותה. במקום להעלות את שכר המינימום של העובדים, המדינה בעצם מסבסדת את המעסיקים. מס הכנסה שלילי מאפשר למעבידים לא להעלות את שכר העובדים, ואף להוריד אותו, כי המדינה "כבר תדאג" שהם לא ימותו מרעב. מה שמסתתר מאחורי ה"הטבה" הוא בעצם המשך הוזלת כוח העבודה והשחיקה בשכר. כמו כן, שיטת התשלום החדשה יוצרת עבור המעסיקים פתח לניצול ההטבה לטובתם, כפי שבוסים נוהגים לנצל הטבות מס שנועדו לעובדיהם באמצעות הפחתה של סכום הברוטו כך שהנטו של העובד נשאר כשהיה, ולמעשה מי שנהנה מההטבה הוא המעסיק ששילם פחות.

מס הכנסה שלילי יוכל להוסיף כמה מאות שקלים למשכורתם של עובדים המשתכרים פחות משכר המינימום, אך הוא בטח לא יכול להבטיח ביטחון תעסוקתי ואפילו לא את התנאים המינימליים המובטחים בחוק. הממשלה יצרה במו ידיה את תופעת העובדים העניים, אנשים שעובדים במישרה מלאה וחיים מתחת לקו העוני. אחרי גל ההפרטות והפיטורים של העשור האחרון, עובדים רבים איבדו מישרות במקומות עבודה מאוגדים. חלק גדול מעובדים אלה נאלצים כיום לעבוד תמורת שכר מינימום. לעובדים צעירים שנכנסים לשוק העבודה כמעט ואין סיכוי למצוא מקום עבודה שלא דרך חברת קבלן או כוח אדם.

הממשלה לא רק מתכחשת להבטחתה להעלות את שכר המינימום, אלא גם מסרבת לאכוף אותו במקומות העבודה. במשרד העבודה רק 18 פקחים, ומשרד האוצר התנה כל תוספת תקציב בכך שהכסף לא ישמש להבאת פקחים נוספים. למעסיקים ולממשלה אין שום אינטרס לשפר את רמת חיי העובדים או להפחית את שיעורי העוני. הסיסמאות החברתיות נועדו להסוות את המדיניות של עשרים השנים האחרונות: חיסול ההגנות והתנאים שהבטיחו רמת חיים סבירה לעובדים בישראל. כך ניתן להפוך את העובדים בישראל לסחורה אשר ניתנת לשימוש נוח וזול.

אין לקבל את תוכנית המס השלילי. יש לצאת במאבק המוני ורחב כדי להחזיר את כל התנאים וההגנות שנגנבו מאיתנו. ללא עליה משמעותית בשכר המינימום, וללא אכיפה, מימדי העוני ימשיכו להתרחב ולגדול. התארגנות במקומות העבודה והפיכת ההסתדרות לאיגוד מקצועי לוחם הן הדרך היעילה ביותר לאכיפה, לשיפור תנאי העסקה ולשמירה עליהם לאורך זמן. העוני לא מגיע משמיים. הוא תוצאה ישירה של מדיניות ההפרטה. המאבק לשיפור תנאי השכר והעבודה הוא הדרך היחידה לחיסול העוני.