הגיע הזמן שאנחנו, עובדים, מובטלים, צעירים וגימלאים, נגיד לממשלה ולבעלי ההון ששולטים בה: אנחנו לא קונים את הבולשיט שלכם. אנחנו נלחמים על הלחם ועל הזכות לחיות ולהתפרנס בכבוד. אם אתם לא יכולים לספק אפילו את הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו, תנו את המפתחות ולכו הביתה!

הם מספרים לנו שהקיצוצים הכרחיים כדי לשמור על "יציבות כלכלית" (יציבות של גופה בקבר), אבל גם באוצר יודעים ומודים שהקיצוצים רק יחריפו את המיתון. אומרים לנו גם שאין מאיפה לקחת (והממשלה ממשיכה לחלק סובסידיות לחברות פרטיות ולוותר למעסיקים על מסים), ושהכל בגלל האינתיפאדה — כאילו אין משבר כלכלי עולמי.

המשבר הכלכלי בארץ ובעולם הוא לא אסון טבע, אלא משבר של השיטה הקפיטליסטית — בעלי ההון שחיים מהניצול של העבודה שלנו לא משלמים לנו מספיק כדי שנקנה את המוצרים והשירותים שאנחנו בעצמנו ייצרנו, וכשהרווחים שלהם נפגעים הם ממהרים להפיל את המחיר של המשבר שלהם עלינו, דרך פיטורים, סגירת מפעלים והקפאת או קיצוץ משכורות.

אבל יחד עם המשבר מתפתחת גם ההתנגדות: בדרום אמריקה ההמונים מפילים ממשלות או מכריחים אותן לבטל הפרטות, וביוון, איטליה וספרד מיליוני עובדים יצאו בחודשים האחרונים לשביתות כלליות מיליטנטיות שהכריחו את הממשלות לסגת. אם הממשלה והמעסיקים לא מוכנים אפילו למו״מ על תוספת יוקר, אנחנו חייבים להוכיח להם שאנחנו לא הפראיירים שלהם.

השביתה הזאת חייבת לנצח! בשביל שזה יקרה, אנחנו חייבים להתגייס באופן פעיל ולא לשבת בבית, לנהל את השביתה בצורה דמוקרטית ולא לסמוך על הנהגת ההסתדרות בעיניים עצומות. בכל מקום עבודה אנחנו צריכים לבחור ועד שביתה שבו יהיו, חוץ מחברי ועד העובדים הקיים, עובדים מהשורה שהוכיחו את הנכונות שלהם להיאבק בעבר, ושייבחרו בבחירות דמוקרטיות באסיפה של כל העובדים (כולל עובדי קבלן וכוח אדם).

שביתה של שלוש שעות יכולה להיות רק ההקדמה למבוא. ההנהגה הביורוקרטית של ההסתדרות נאלצה לקרוא לשביתה אחרי שלא הצליחה לרסן את הכעס שהצטבר מלמטה, אבל מסתפקת בדרישה לתוספת יוקר של 3 אחוזים, חצי מהשחיקה הרשמית בשנתיים הקודמות. אולי בשביל הפקידים הגבוהים בהסתדרות, שלא חיים ממשכורות כמו שלנו, זה מספיק, אבל לא בשבילנו — לא בשביל לחיות כמו בני אדם ולא בשביל לצאת למאבק רציני.

זה שאנחנו נלחמים על הלחם לא אומר שנסתפק בפירורים. אנחנו צריכים להכריח את הנהגת ההסתדרות להעלות את הדרישות. אנחנו גם יודעים שהמאבק הזה לא ייגמר בשלוש שעות. דרושה כאן שביתה אמיתית, מלאה ופעילה של 48 שעות בשלב ראשון, עם אסיפות הסברה, הפגנות המוניות ומשמרות שביתה כדי למנוע מהמעסיקים לשבור אותנו. יופעלו רק שירותים חיוניים שיצמצמו את הפגיעה בציבור העובדים, והפגיעה הסלקטיבית בחברות הפרטיות ובממשלה חייבת להיות מקסימלית. אם זה לא יספיק, נפתח בשביתה ללא הגבלת זמן.

אנחנו יודעים גם שהתקשורת נשלטת על ידי הממשלה והמיליונרים, ולכן היא תנצל כל הזדמנות להשמיץ את השובתים. המסקנה היא שאנחנו חייבים לארגן הסברה עצמאית שתשכנע את הציבור הרחב שאנחנו שובתים למען כל החברה, (חוץ מהמיליונרים והפוליטיקאים).

חשוב גם שלא ניתן להנהגת ההסתדרות להפסיק את השביתה ללא הישגים משמעותיים, כפי שעשתה בעבר. העובדים בכל מקום עבודה חייבים להכריע בהצבעה דמוקרטית בעד או נגד ההסכם המוצע. אם ההסכם לא אושר, לא חוזרים לעבודה.

הסיבה לפשרות הרקובות של הנהגת ההסתדרות בשביתות קודמות היא ההשלמה שלה עם מה שהשיטה הקפיטליסטית מסוגלת לתת, במקום מאבק על מה שהעובדים חייבים לקבל כדי להתקיים בכבוד. במיוחד היום, השיטה הזאת לא יכולה לתת לנו את מה שאנחנו צריכים, ולכן אנחנו לא יכולים להרשות לשיטה הזו להמשיך להתקיים.

כדי לחסל סופית את העוני, האבטלה והמלחמות שהם חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם, ולהבטיח שההישגים של מאבקים קודמים לא יילקחו בחזרה דרך מסים, קיצוצים ואינפלציה, אנחנו חייבים להחליף את ממשלת המיליונרים בממשלת עובדים שתיבחר מתוך ועדי עובדים, ועדי שכונות וארגוני מובטלים. במקום השיטה הקפיטליסטית שמנצלת את כולנו למען הרווחים של מיעוט קטנטן, חברה סוציאליסטית שבה אנחנו העובדים נפעיל את הכלכלה בצורה דמוקרטית למען הצרכים של כולנו.

• שביתה מלאה ופעילה עד הניצחון, בלי התחשבות בצווים של בתי דין לעבודה
• ביטול כל הגזירות הכלכליות
• הצמדת השכר לאינפלציה מיד, פיצוי מלא על השחיקה בשנים האחרונות והעלאה ריאלית נוספת
• שכר מינימום של אלף דולר לחודש כולל נוער, חיילים ועובדים זרים
• מלחמה באבטלה ע״י קיצור שבוע העבודה ללא פגיעה בשכר ופרויקטים ציבוריים נחוצים (שיפוץ של דירות בדיור הציבורי ובניית דירות נוספות כדי לשכן מחוסרי דיור, סלילת קווי רכבת יעילים וזולים)
• ביטול כל תוכניות ההפרטה, שמעשירות את המיליונרים ופוגעות בנו
• העברת עובדי כוח האדם ועובדי הקבלן לתעסוקה ישירה וקליטתם בועדים
• להשתלט על כל מפעל או מקום עבודה שמפטר עובדים או מאיים לסגור ולהעביר אותו לבעלות ציבורית בניהול דמוקרטי של העובדים
• מאבק משותף של העובדים, המובטלים והנוער להפלת השיטה הקפיטליסטית הכושלת, שמביאה רק עוני, אבטלה ומלחמה, ולהקמת חברה סוציאליסטית — שלטון העובדים ע״י העובדים ולמען העובדים!