הפרטה פירושה אסון

משמעות ההפרטה היא ניהול משק המים לא לטובת האוכלוסייה, אלא למען הרווחים של הבעלים. בכל מדינה שבה המים הופרטו, התוצאה היתה פיטורים המוניים, ירידה ברמת התחזוקה של המערכת, ובאותו זמן חליבת הצרכנים כדי לנפח את הרווחים. בבריטניה ההפרטה הביאה לפיטורי 9,000 עובדים, הכפלת מחירי המים, ירידה באיכות המים המסופקים ואפילו הפסקות מים (במדינה שבה יורד גשם כמעט כל יום). באוסטרליה ההפרטה גרמה לזיהום של המים בסידני. הפרטה של המים בישראל, מדינה עם משאבי מים מוגבלים במיוחד, תהיה מסוכנת הרבה יותר. את זה חייבים לעצור.

איך לזכות בתמיכת הציבור

כדי להבטיח את הצלחת שביתת מקורות, העובדים צריכים לבנות בסיס של תמיכה אצל האנשים העובדים. העיתונות, שנשלטת על־ידי שלוש משפחות של בעלי ההון, מסתירה בכוונה את הסיבות לשביתה, ובאותו זמן מסיתה את הציבור נגד השובתים בטענות כוזבות שעובדי מקורות מרוויחים 15,000 שקל בחודש! חייבים להגיב על השקרים האלה, ולהסביר את סכנות ההפרטה לציבור העובדים.

כדי לעשות זאת, כל עובד מקורות חייב להיות מגויס למאבק ברחוב, וליידע את האנשים העובדים לגבי התוצאות ההרסניות של הפרטת המים גם לגביהם. חייבים להקים דוכני מידע ואסיפות רחוב במרכזי הערים, שבהם יוכלו עובדי מקורות לחלק חומר הסברה בנושא. משלחות של העובדים השובתים צריכות לבקר במקומות עבודה אחרים ולהסביר את הצורך בשביתה. אסיפות יומיות של השובתים יבטיחו שכל עובד מעודכן בהתפתחויות ומעורב בהחלטות לגבי המשך הדרך.

לעובדי מקורות יש את הידיים על הברזים. יש להם הכוח לנצח. אם הם ינתקו את המים לתעשייה ולחקלאות, וימשיכו את אספקת המים לאזורי המגורים, הם יזכו בתמיכת ציבור העובדים, ויאלצו את הממשלה לשכוח מתוכניות ההפרטה בתוך ימים.

הסכנה בהסתמכות על בתי הדין

האסטרטגיה של המעסיקים היתה לנטרל את הכוח של העובדים על־ידי הסטת השביתה מההפגנות, האסיפות ומקומות העבודה — שבהם יכולים 2,500 עובדי מקורות לבטא את כוחם — לערוץ הבטוח של בית הדין לעבודה, שבשורה התחתונה משרת את האינטרסים של המעסיקים. בשבוע שעבר שינה בית הדין את החלטתו הראשונית לאסור על העובדים להפסיק את המים, וזאת בגלל שהשופטים ידעו שהעובדים מתכוונים להפסיק את המים בכל מקרה, ללא קשר להחלטת בית הדין. השופטים, שידעו שהם אינם יכולים למנוע את הפסקות המים, איפשרו אותן כדי להשאיר את המשחק במגרש שלהם, ולשמור על הרושם של עמדה חסרת פניות ומאוזנת.

כך הצליחו בתי הדין להסיח את דעת ההנהגה מהמשימה שהיא המפתח לניצחון, הובלת 2,500 השובתים לפעולה ולמאבק. במקום להשתמש בעובדים כדי לכפות ניצחון, ההנהגה עסוקה וכבולה בדיונים המשפטיים. במקום להסתמך על הנחישות והכוח של העובדים לעצור את ההפרטה, ההנהגה סומכת על ההגינות של בתי הדין. זאת טעות קריטית. השופטים מקבלים משכורות נדיבות שקושרות את האינטרסים שלהם לאלה של המעסיקים. למרות נסיונות בתי הדין לשחק את השוטר הטוב ולהפגין סימפתיה לעובדים, בחשבון אחרון הם כלי בידי בעלי ההון. ואפילו כשבית הדין מכריע לטובת העובדים, זה לא בגלל הטיעונים המשפטיים באולם הדיונים, אלא בגלל נחישות העובדים להיאבק, גם באמצעים בלתי חוקיים כשאין ברירה, כדי להגן על זכויותיהם.

אסור להיכנע לאיומי המעסיקים להוציא צווים ולאסור עובדים שלא יצייתו להם. כששלמה שני נעצר בגלל אירגון שביתה "בלתי חוקית", שביתה מאסיבית שיתקה את המדינה והכריחה את הרשויות לשחררו בתוך שעות. אנחנו חייבים לדרוש ממנהיגי ההסתדרות ומהעובדים כולם להגן על עובדי מקורות כמו שהגנו על שני. היום הממשלה תוקפת את מקורות. אם היא תצליח, מחר היא תתקוף את כולנו. אנחנו חייבים לדאוג שהיא תיכשל.

אנו קוראים:

• לגייס את כוחם של כל העובדים למען ניצחון מהיר במאבק.
• למען העלאת שכר ללא כל תנאי לכל העובדים.
• שינוי מעמדם של עובדי קבלן למעמד של עובדים מן השורה.
• לבטל את תוכניות ההפרטה והשינוי המבני.
• להפסקת התערבות של מערכת המשפט בסכסוכי עבודה, אין לתת להם לקשור את ידינו.
• למען משק שפועל לרווחת העובדים ולא למען רווחיהם של בעלי ההון, שעושים רווחים עצומים מהפרטות.