הממשלה הנוכחית דחקה את הנושא למקום עוד יותר נמוך בתחתית סדר היום. זה בלט כבר בהתנהלות הממשלה סביב חוק האיזוק האלקטרוני, שהוא למעשה תוספת של סעיפים לחוק הקיים למניעת אלימות במשפחה. כחלק מהחוק הקיים, קיימת האפשרות להשגת "צו הגנה" המגביל את האדם כלפיו מכוון הצו. הצעת השינוי לחוק קובעת כי במהלך הדיונים הדרושים להוצאת צו הגנה, ניתן יהיה להוסיף סעיף לשימוש באזיק אלקטרוני על מנת לוודא שתנאי צו ההגנה אינם מופרים.

הקואליציה הפילה את הצעת החוק שתאפשר זאת ותוכל להציל חיים. הנימוק להחלטה היה "הצורך בנוסח מאוזן יותר לחוק", אולם ארגונים ״למען המשפחה״ נפגשו לדיון עם השר הממונה על ביטחון לאומי, איתמר בן גביר, כמה ימים לפני שפעל לדחות את הצעת החוק. כפי שנחשף ב"פוליטיקלי קוראת", נציגי הארגונים טענו שצריך לאזן את החוק כדי למנוע חדירה לפרטיות על סמך תלונות שווא. הארגונים הניאו־שמרניים פועלים לחיזוק מוסד המשפחה המסורתית, ברוח רעיונות קפיטליסטיים, אנטי־פמיניסטיים ואנטי־להט״ב+, והם משתמשים בלוביסטים וקשרים עם דמויות מפתח בממשלה באופן שיטתי כדי לטרפד חקיקה להגנה על זכויות נשים וילדים​​.

על פי הצעת החוק, לאישור השימוש באיזוק האלקטרוני יש צורך בשכנוע בית הדין כי "לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נועד השימוש (באזיק) בדרך המגבילה פחות את פרטיותו… של (אותו אדם)", בנוסף לדרישות שמגיעות לשם הוצאת צו הגנה. מגבלות אלו לא הספיקו לשר בן גביר, שדרש להתיר שימוש באזיק רק לאחר הרשעה קודמת — זאת לאחר שבחן מתווה בו יש צורך בשתי הרשעות קודמות. השינוי מרוקן מתוכן את הצעת החוק ובפועל קובע שרק אישה שכבר עברה תקיפה, ושרדה מספיק זמן לחכות להגשת כתב אישום והרשעה, תהיה זכאית להגנה.

האטימות לחיי הנשים מתבטאת גם בדברים אותם הממשלה דווקא בוחרת לקדם — כמו זירוז ההליך להנפקת רישיון לנשיאת נשק. יחד עם הגדלה משמעותית בכוח האדם באגף רישוי כלי הירייה והרחבת שעות הפעילות, הוחלט על ביטול חובת הריאיון לאנשי כוחות הביטחון השונים. מחקרים רבים כבר ביססו שיש קשר מובהק בין זמינות כלי ירייה לבין תדירות רציחתן של נשים, וההקלה בתנאי קבלת הרישיון רק תוביל לנשק רב יותר וזמין יותר.

גם בנושא ההטרדות המיניות הממשלה מקדמת מדיניות גזענית וחסרת בסיס שלא מציעה שום פתרון אמיתי לבעיה. ב־15 במאי, מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שמכפילה את העונש על הטרדות מיניות אם הן נעשו על רקע לאומני.

מדובר בהצעה שמנצלת באופן ציני את נושא ההטרדות המיניות על מנת לקדם הסתה גזענית כלפי הציבור הערבי־פלסטיני, בתואנת שווא של עלייה בהתקפות כלפי נשים ״על רקע זהותן הדתית״. מעל 85% ממקרי התקיפה המינית נעשים על ידי אדם שמוכר לנפגע.ת. מדובר בהתעלמות מוחלטת מהבעיה הרחבה שנוגעת לאלימות המינית שיש בחברה, לטובת התייחסות לתופעה שולית שתואמת את האג׳נדה הלאומנית והגזענית של הממשלה הנוכחית, שבאה לידי ביטוי בכל תחומי החיים. הקיצוצים הרוחביים שהממשלה מובילה בכל משרדיה, כולל הרווחה והבריאות, הם התקפה נוספת על נשים ועל יכולת של נפגעות פגיעה מינית לקבל מענה וטיפול.

כשאנו עומדות מול ממשלה אלימה וסקסיסטית, אשר מתירה את דמן של הנשים לטובת קידום יוזמות אלימות, לא נותרת לנו ברירה אלא להתאגד ולהתנגד. קבוצות פמיניסטיות דאגו להעמיד את נושא האלימות המגדרית על סדר היום של המחאה נגד הממשלה בקפלן, בעזרת מיצגים בולטים כמו מיצג השפחות ומיצג נגד רצח נשים. כדי למגר את האלימות המגדרית, נחוצים אמצעים להגנה מיידית כמו חוק האיזוק האלקטרוני, אך גם פיקוח דמוקרטי של ארגוני עובדים.ות וארגונים פמיניסטיים על עבודת המשטרה ומערכת המשפט, שפעמים רבות ניצבות לצד התוקפים. נחוצה גם השקעה נרחבת בדיור ציבורי ובמערכת הרווחה, הבריאות והחינוך כדי לתת מענה אמיתי לנפגעות ולהתמודד עם המשבר החברתי, העוני והמצוקה שעל הרקע שלהם אלימות משגשגת. אלו הדברים עליהם אנו צריכות להיאבק.