ההתפרצות של נגיף האומיקרון אחרי שנתיים של מגיפה, במקביל להמשך ההדבקה בדלתא ובשפעת עונתית, פוגשים מערכת בריאות מורעבת ומיובשת וסגל רפואי מותש — מה שרק מדגיש את חשיבות המאבק הארוך של המתמחים והמתמחות למען קיצור תורנויות ותוספת תקנים למערכת הבריאות.

המחסור בתקנים, בשילוב עם זינוק במספר הצוותים הרפואיים שנמצאים בבידוד בשל הדבקה או חשיפה למאומתים, מביא למצוקה הולכת וגוברת של כוח אדם. כ"פתרון", משרד הבריאות שוקל ברצינות לשלוח צוותים חיוביים לקורונה, שטרם פיתחו סימפטומים, להמשיך לעבוד במחלקות.

בנוסף האוצר כבר חתם על הסכם מול הסתדרות האחיות שמאריך את המשמרות שלהן בבתי החולים מ־8 ל־12 שעות. מתמחות ומתמחים לרפואה ממשיכות לעבוד במשמרות של 26 שעות ברציפות.

מזה שמונה חודשים שהורוביץ ושותפיו לממשלה אוטמים אוזניים מול ארגון המתמחות והמתמחים, מרשם, שחוזר ומתריע כי המערכת לא מסוגלת לתפקד באופן הזה. התוצאה: שחיקה של הצוותים וירידה באיכות הטיפול עבור כלל הציבור.

שלושה חודשים עברו מאז שמשכו המתמחים את מכתבי ההתפטרות שלהם והכריזו על הישג מסתמן במאבק למען קיצור תורנויות. בתקופה הזאת משרד הבריאות הקים צוות שאמור לגבש מתווה לקיצור תורניות ולהגיש דוח ביניים בנושא עד סוף ינואר. כלל לא בטוח שהדוח יוגש בזמן וגם לא בטוח מה יהיה בו.

חשוב להדגיש כי לכל לאורך המאבק הארוך של המתמחים, ההבטחות היחידות שמומשו על ידי משרד הבריאות והממשלה היו תוצאה של צעדי מחאה או איום מפורש וקונקרטי בחידוש צעדי מחאה.

עוד תחת ממשלת המעבר של נתניהו, בעיצומו של גל התחלואה השלישי בסוף דצמבר 2021, מאות מתמחות ומתמחים, יהודים וערבים, המאורגנים בארגון מרשם, יצאו לשביתת אזהרה פורצת דרך, בכ־55 מחלקות ב־10 בתי חולים ברחבי הארץ, כנגד כוונת שר העבודה והרווחה דאז, איציק שמולי (העבודה), להאריך את תוקף ההיתר לתורניות של 26 שעות רציפות. שמולי נאלץ לקצר את תקופת ההיתר.

כששרת הכלכלה החדשה, אורנה ברביבאי (יש עתיד), ניסתה לקצר את ההיתר מ־26 שעות ל־21 בלבד, במרשם הבהירו לה שזה "או קיצור" — אמיתי ל־16 שעות — "או מלחמה" וארגנו שורה של הפגנות סוערות מול ביתה עם התגייסות של מאות מתמחות ומתמחים מכל רחבי הארץ. ברביבאי נסוגה.

כששר הבריאות הורוביץ הכריז באופן ציני על מתווה "היסטורי" לקיצור תורניות — שלא הוצג ולא נידון עם נציגי המתחים והמתמחות, שלא כלל את בתי החולים הגדולים במרכז הארץ ולמעשה לא היה רלוונטי לרוב המחלקות ולרוב המתמחים והמתמחות — הם חשפו את ההונאה.

במהלך הפגנה סוערת של מעל אלף מתמחות ומתמחים, סטאז׳רים וסטודנטים לרפואה בתל אביב, ריי ביטון, יו״ר ארגון מרשם, הסבירה את הזעם נגד הורוביץ: "שיקרו לנו, הונו אותנו, הבטיחו לנו מתווה אמיתי, כזה שמתחייב לקצר תורנויות באמת, לכולם. בסוף כתבו מתווה קיצור עלוב שמשאיר 90% מהמתמחים לעשות משמרות של 26 שעות ברצף". הפגנה הזאת שהתקיימה ב־9 באוקטובר סימנה נקודת שיא במאבק, כשבמקביל אלפי מתמחות ומתמחים חתמו על מכתבי התפטרות כחלק מצעדי המחאה תחת הסיסמה "או קיצור או התפטרות".

הן משכו את מכתבי ההתפטרות שלהן רק ב־20 באוקטובר לאחר הבטחה פומבית מצד הורביץ כי המתווה לקיצור תורנויות יחול בכל בתי החולים בכל הארץ ועל כל מקצועות הרפואה למעט כירורגיה. כמו כן הורביץ הבטיח לשלב את נציגי ארגון מרשם בצוות לקיצור תורנויות.

אלא שגם אז התברר: מילים לחוד ומעשים לחוד. כחודש לאחר מכן, נאלצו נציגי מרשם להודיע על חידוש המאבק אחרי שהצוות כלל לא הוקם. האיומים בחידוש המאבק עשו את שלהם ושעות ספורות לאחר מכן הודיע שר הבריאות על מינוי הצוות. רק מה — בצוות המקורי לא נכלל אף נציג של ארגון המתמחים מרשם אלא רק נציגים של ההסתדרות הרפואית שראשיה מתנגדים לקיצור התורנויות.

את נציגת מרשם הוסיף שר הבריאות לצוות רק אחרי איום בהפגנה מול ביתו ב־31 בדצמבר. ההפגנה בוטלה בסופו של דבר אבל 3 ימים לאחר מכן (ב־2.1) פורסם כי גורמים בוועדה (כלומר נציגי ההסתדרות הרפואית שמתנגדים לקיצור תורנויות) טוענים ש"במצב הנוכחי של מערכת הבריאות, המשאבים הקיימים בה ואלה שחשבו להקצות לה, אין שום סיכוי שהמהלך יקרה" יומיים לאחר מכן גם הורביץ אמר שהוא לא מתחייב שתורנויות המתמחים יקוצרו בזמן שהובטח. גם יו״ר הצוות, ספי מנדלוביץ, המשנה למנכ״ל משרד הבריאות, כבר הבהיר מצידו שקיצור תורניות לא יקרה "בכל מחיר".

כפי שהסבירה ריי ביטון בראיון אצל אופירה וברקו: "סגרנו על מתווה שאומר שהתורנויות יקוצרו באפריל הקרוב… יש תקנים שצריכים להינתן כבר עכשיו לבתי החולים, צריכים לאייש את התקנים האלה… אם זה לא קורה בימים הקרובים… לא יהיו מתמחים כדי לקצר תורנויות בראשון באפריל."

האומיקרון מדגיש את דחיפות המאבק

כעת, על רקע התפרצות מחודשת של מגיפת הקורונה וצורך אקוטי בהשקעת תקציב מאסיבית במערכת הבריאות, נשמעות באופן צבוע הטענות ש"זה לא הזמן לשביתה של המתמחים" — מה אם לא ההתפרצות המחודשת של המגיפה מדגיש את הצורך בהזרמת תקציבי חירום מיידיים לבתי החולים? מה יותר מזה צריך כדי להדגיש שיש צורך בתקנים נוספים לרופאות, אחיות, מזכירות רפואיות וכו'...?

בזמן גל התחלואה הראשון בתחילת 2020, בתי החולים בישראל עברו למשמרות אחידות לרופאים מתמחים ומומחים של 12 שעות. עם סיום הגל הראשון תקנות החירום בוטלו והמתמחים חזרו לתורנויות של 26 שעות.

קיצור תורנויות, ללא פגיעה בשכר, דורש תוספת תקנים והשקעה תקציבית במערכת הבריאות המורעבת. אבל ממשלת בנט־ליברמן מסרבת לשחרר תקציבים. "האוצר לא רוצים לתת את התקציבים… אל תשכחו שכל האנשים האלה, בסופו של דבר כשהם מגיעים לחדר המיון, הם לא פוגשים את המתמחה בקצה שעובד 24 שעות וזה משמעותי. הם לא מרגישים את זה על בשרם…", מסבירה ביטון.

הסירוב של הממשלה להעביר תקציבים עולה בקנה אחד עם הדרישות של דובי אמיתי, יו״ר נשיאות המגזר העסקי (ארגון־גג של מרבית ארגוני המעבידים בישראל) שטוען שמערכת הבריאות קיבלה "יותר מדי" (!!!) כסף במהלך משבר הקורונה.

ללא המאבקים שניהלו עובדות ועובדי מערכת הבריאות בשנים האחרונות מול ההגיון הניאו־ליברלי של אמיתי וחבריו בעלי ההון, אין ספק שמערכת הבריאות מראש הייתה מגיעה במצב של ייבוש תקציבי חריף עוד יותר להתפרצות מגיפת הקורונה.

מה הלאה?

את המאבק למען קיצור תורנויות המתמחים לא צריכים לנהל לבדם. את המסר החשוב הזה הדגישה גם ענבל חרמוני, יו״ר איגוד העובדות הסוציאליות, כשהגיעה לנאום בהפגנה הגדולה של המתמחות והמתמחים בתחילת אוקטובר.

גורם משמעותי לצורך להעביד את המתמחים והמתמחות במשמרות ארוכות הוא החוסר בכוח אדם בכלל מערכת הבריאות. הרופאות נאלצות לבצע גם עבודה של אחיות ומזכירות רפואיות שחסרות במערכת. לכן כשהאחיות הכריזו בקיץ 2020 על שביתה למען תוספת תקני חירום, ריי ביטון הסבירה כי "זה לא רק המאבק שלהן, זה המאבק של כולנו, המחלקות קורסות, המתמחים קורסים".

ביום ראשון (ה־30.1) עובדות ועובדי המקצועות הפרא־רפואיים בבתי החולים יפתחו בשביתה בדרישה לתוספת תקנים. הסתדרות האחיות, ועדי העובדים בקופות החולים ואיגוד עובדי מנהל ומשק צריכים גם הם לשים את כובד משקלם לטובת הקצאת תקציבים לתקנים נוספים למערכת הבריאות שיאפשרו קיצור משמרות למתמחים אבל גם תוספת כוח אדם לכלל המערכת המורעבת.

ממשלת השינוי ובמיוחד שר הבריאות ממרצ מתנהלים מול גל האומיקרון ביהירות פושעת ומביאים את מערכת הבריאות המורעבת אל סף קריסה. מול ההתנהלות הזאת, כל ארגוני העובדות והעובדים ובראשם ההסתדרות הכללית צריכים לא רק לגבות את מאבק המתמחים, אלא ללכת בעקבות הסתדרות המורים ולהוביל מאבק נגד סדר היום ההרסני של הממשלה שמחריף את המשבר הבריאותי והכלכלי ומפקיר את הבריאות הציבורית בשירות שלטון ההון.

מאבק כזה צריך לדרוש תוספת תקציב למערכת הבריאות ולכלל המערכות הציבוריות שזקוקות לה בתקופה הזאת, אך גם פיקוח דמוקרטי הדוק על אופן ההתמודדות עם המגיפה על ידי ארגוני רופאים, עובדים, תלמידים וסטודנטים.