אלפי תלמידים ותלמידות שבתו והפגינו נגד יו״ר 'הבית היהודי' ושר החינוך רפי פרץ בעקבות ראיון שנתן ל'ידיעות אחרונות' ב־10 בינואר. תלמידות ותלמידים, מורות והורים זעמו לא רק על אמירותיו של פרץ נגד להט״ב אלא גם על תמיכתו בגירוש ילדי מהגרות עבודה ובכינון אפרטהייד — סיפוח השטחים הכבושים ללא מתן זכויות דמוקרטיות לפלסטינים — ועל הברית שלו עם הכהניסטים, שהופרה בינתיים משיקולים אלקטוראליים.

בשעה שבבתי ספר ברחבי הארץ נתלו דגלים שחורים במחאה על דבריו של פרץ, עיריות ומועצות אזוריות הכריזו כי יתחילו את הלימודים בשיעורי חינוך על שוויון. גינויים נשמעו מצד יו״ר ארגון המורים ומזכ״לית הסתדרות המורים, אפילו מועצת התלמידים הארצית נדחפה לגנות את דברי שר החינוך.

ראשי ארגוני המורים יכלו כמובן לעשות הרבה מעבר לכך ואף ליזום שביתת מחאה בכל מערכת החינוך. בהיעדר יוזמה מצידם, מורות ותלמידים בשורה של בתי ספר במרכז הארץ השביתו בעצמם את הלימודים — אלפים עזבו בבוקר ה־15 בינואר את הכיתות ועלו על הסעות להפגנה בכיכר רבין. נראה כי צעד זה הושפע גם משביתות האקלים בבתי הספר.

ביום ההפגנה, ארבע המפלגות בימין הקיצוני עוד התווכחו באיזו צורה יתמודדו בבחירות הקרובות. ברגע האחרון הוחלט על איחוד בין מפלגות 'הימין החדש' של בנט, 'האיחוד הלאומי' של סמוטריץ', ו-'הבית היהודי' של פרץ — ללא 'עוצמה יהודית' הכהניסטית. קווי היסוד של הרשימה המאוחדת 'ימינה' כוללים סיפוח שטחים ופגיעה בארגוני עובדים, בזכות השביתה וההתאגדות, בזכויות הציבור הערבי־פלסטיני בישראל ועוד.

נתניהו הפעיל את מירב הלחץ להכניס גם את הכהניסטים לרשימת הימין המאוחדת ואף איים לפטר את בנט מתפקיד שר הביטחון אם יטרפד את המהלך. הגשת כתבי האישום הפליליים נגד נתניהו לצד החרפת הקיטוב הפוליטי בחברה הישראלית והמשך התערערות בסיס התמיכה של הליכוד מאלץ אותו להסתמך במידה רבה על גורמי ימין קיצוני, לרבות הכהניסטים.

אולם הישענות על גורמים אלה תורמת כשלעצמה לקיטוב הפוליטי ולניכור משלטון נתניהו. שכבות מאוד רחבות בציבור, יהודים וערבים, מתנגדים נחרצות לסדר היום של הימין הקיצוני ובפרט בכל הקשור לזכויות נשים, להט״ב, תחבורה ציבורית בשבת ועוד. זאת הסיבה שבגללה בנט, באופן אופורטוניסטי, עזב את "הבית היהודי" והקים את רשימת 'הימין החדש' בסוף 2018 והתנגד לריצה משותפת עם "עוצמה יהודית"" בסבב הנוכחי.

מפלגות הממסד המתנגדות לנתניהו מנסות לרכב על הזעם נגד הימין הקיצוני. אך ליברמן, לפיד ובוגי יעלון, שמנסים למצב את עצמם כליברלים המתנגדים לכפייה דתית, ישבו עד לא מזמן בממשלות עם גורמים שהיום הם מכנים "משיחיים". הם היו שותפים למדיניות המשך הכיבוש ו"ניהול הסכסוך" שבפועל מחריפה אותו, וכן למדיניות הייבוש התקציבי של מערכות הרווחה ולהחרפת המצוקות החברתיות. כל אלה תרמו לצמיחתו של הימין הקיצוני.

חשוב לבלום את השפעת הימין הקיצוני בכנסת — באמצעות הצבת אלטרנטיבה אמיתית ופתרונות סוציאליסטיים לסכסוך ולמצוקות החברתיות — אך גם בבתי הספר ובמקומות העבודה. חיזוק המחאה במערכת החינוך, כולל באמצעות קריאה לארגוני המורות ולהסתדרות לגבות וליזום צעדי שביתה, הוא צעד נחוץ במאבק נגד להט״בופוביה, גזענות ואפליה, נגד הפרטה ואי־שוויון בחינוך ונגד שכר נמוך והעסקה קבלנית של מורים — ונגד המערכת שמזינה את כל אותן תופעות.